אוצר:יש לי חידוש

יש לך חידוש?
שאלה, הערה, הגהה או כל דבר תורני אחר שלדעתך עשוי לענין אנשים אחרים ואין לך מושג איפה לכתוב אותו?
כתוב אותו כאן... העורכים הותיקים יותר ישמחו לסדר כל דבר במקומו ועל הדרך להדריך אותך לערוך באוצר.

כת הצאב"א

הספורנו (דברים ד טו) על הפסוק כי לא ראיתם כל תמונה כותב וזה היפך דעת כת הצאב"א שחשבו שאין במציאות דבר יותר נכבד מן הגרמים השמימיים ושהם לבדם קדמונים ונצחיים ראשונים. מישהו יותר לבאר מי זו הכת הזאת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

כת עובדי עבודה זרה, מוזכרת במורה נבוכים לרוב. לבאר על פרטי השקפתם ותפיסתם הזרה זה בכלל לימוד חוקות הע"ז שלא נהגו בו קטני קטנים כמותנו. מהדורה קמא (שיחה) 19:44, 4 במרץ 2021 (IST)

אפשר להעביר לאוצר:עריכה תורנית/פורום/ספרים וסופרים או לאוצר:בית המדרש (בבחינת 'משכהו לבית המדרש' ), אחרי שיגמרו את הדיון כאן. אברהם ברוכוביץ (שיחה) 19:50, 4 במרץ 2021 (IST)

מהדורה קמא, מה שכתב ר' מאיר שמחה במשך חכמה לפ' שופטים הוא בוודאי לא נחשב כלימוד תהלוכות העובדי כו"ם, אז נעתיק לתועלת השואל והמשיבים: "והנה ידוע מהקדמונים מעשי הצאב"א, כי היו עובדים להמזלות וכוחות מופשטים, באופן שהיו מוסיפים להם כח ושפע, ועבור זה בשביל הנאותם אותם בקרבנותיהם ובדם בניהם, המה יתנו להם כוח וברכה בכל מעשי ידיהם", ע"כ. אקדמות (שיחה) 19:53, 4 במרץ 2021 (IST)

תודה על התשובות המהירות, תזכו להרבות תורה בישראל.

מקומות שנאמרו במפרשים שדוחק לפרש המחלוקת במציאות

- הועבר לדף ערך/מחלוקת#מחלוקת במציאות

א. ר"ש נגעים פ"א מ"א לגבי מחלוקת ר"מ ורבנן מהם שאת ותולדתה, דלר"מ, השאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן דברי ר"מ וחכמים אומרים ולרבנן השאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה, ובתו"ד הר"ש שם, ז"ל: וזהו תימה לומר דסדר לבנינותם לר"מ שלג וקרום ביצה סיד ההיכל וצמר לבן דאיך היתה סברתם חלוקה כל כך זו מזו שלא יוכלו לברר דבר התלוי בראיית העין.

ב. לגבי פלפלין אי נחשבים מפיגין טעמם, לענין ליחשב א"א מעיו"ט, וכ' התוס' שבת קמ"א. ואין סברא לומר דבהא פליגי רבי אלעזר בן עזריה ורבנן דמר סבר דמפיגין טעמא ומר סבר אין מפיגין טעמא, עיי"ש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

תודה רבה בעד המקורות. אולי יש לכותבם בדף ערך/מחלוקת במציאות? יהושע (שיחה) 03:15, 9 במרץ 2021 (IST)

אנא

- הועבר לדף שיחה:בבלי/פסחים/קיז/ב

מסעי בני ישראל

מה מקור לחידוש, שכמו שבני ישראל עברו ארבעים ושתים מסעות במדבר כך כל יהודי ויהודי עובר בחייו סוג של ארבעים ושתים מסעות? אשמח לשמוע מקור לזה. תודה

מופיע בבעל שם טוב על התורה (פרשת מסעי): שמעתי בשם אא"ז זללה"ה כי כל המסעות היו מ"ב, והם אצל כל אדם מיום הוולדו עד שובו אל עולמו. ולהבין זה כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו הוא בחינת יציאת מצרים כנודע, ואח"כ נוסע ממסע למסע עד בואו לארץ החיים העליונה כו'. ובוודאי נכתבו המסעות בתורה להורות הדרך הישר לאיש הישראלי, לידע הדרך הישר אשר ילך בו כל ימי חייב ליסע ממסע למסע כו'. וכמדומני שכן כתוב גם בשל"ה. מי אדיר (שיחה) 20:01, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

שהה לגמור את כולה

מצינו שהה לגמור את כולה בברכות דהוא הפסק, כמו"כ בשחיטה ישנו שהיה כדי שישחט בהמה. ובגמ' חולין לעוף כעוף ולבהמה כבהמה. ושם לדקה כדקה, ולגסה כגסה. ולכאו' עניין זה הוא כי שיעור ההפסק נמדד כשיעור הדבר שבו מפסיקים. ויש להמליץ על כך את לשון המקרא כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים. דבוודאי שמונח בכך עניין זה. לעיון תלמידי החכמים. שמעתתא (שיחה) 20:54, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

· מעבר לתחילת הדף