עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''עד בקר. ''' תנא דבי חזקיה, מה ת"ל עד בקר {{תוספת|צג|ר"ל מה ת"ל בקר שני, דאחרי דכתיב מקודם ולא תותירו ממנו עד בקר הול"ל אח"כ והנותר ממנו באש תשרפו.}}, אלא שבא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו, מכאן שאין שורפין קדשים ביו"ט {{תוספת|צד|והיינו שישרוף הנותר בששה עשר, ואם חל שבת אחר יו"ט ישרף בשבעה עשר, ואשמעינן דאין עשה דשריפה דוחה ל"ת דשבת ויו"ט, ובתוס' כאן בסוגיא כ"ה א' הקשו למה לא נילף מכאן לדעלמא דאין עשה דוחה ל"ת יעו"ש מש"כ בזה, ולי נראה ע"פ מש"כ התוס' בעירובין ק' א' ד"ה מתן דהיכא דהעשה באה ע"י פשיעה אז פשיטא דקילא מהל"ת, ולכו"ע אינה דוחה את הל"ת, והנה עשה דשריפת נותר בודאי באה ע"י פשיעה, שהרי לכתחלה אסור להותיר וא"כ אין מכאן ראיה לדעלמא, דעשה כזו קילא ואינה דוחה.}}. (שבת כ"ד ב׳). '''עד בקר. ''' מה ת"ל עד בקר {{תוספת|צה|ר"ל מה ת"ל בקר שני כמש"כ לעיל אות צ"ג.}}, אלא בא הכתוב ליתן תחום לבקרו של בקר {{תוספת|צו|נראה דרומז למ"ש בברכות כ"ז א' בפלוגתא דרבנן ור' יהודה בפי' בקר, דרבנן ס"ל דבקר נקרא עד חצות ולר' יהודה עד ד' שעות, ולכן במקום שרוצה הכתוב להורות בקר ממש מנץ החמה, שם כופל את השם בקר, ומהאי טעמא אמרו בפסחים נ"ט א' קטורת קודמת לתמיד מפני שנאמר בה בבקר בבקר ובתמיד כתיב רק פעם אחת בבקר, וכן הכא כתיב שתי פעמים בקר להורות על התחלת הבקר בנץ החמה.}}. (מכילתא). '''באש תשרפו. ''' תניא, לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו, בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת, לומר שהמותיר אינו לוקה {{תוספת|צז|דמשמעות הכתוב זו היא תקנתו, שאם תעבור על הלאו עשה זאת והפטר. ומסיים בגמרא, ר' יעקב אומר לא מן השם הוא זה, כלומר, לא מטעם זה הוא פטור אלא משום דהוי לאו שאין בו מעשה, ורמב"ם פ"א ה"ז מק"פ כתב הטעם משום לאו שאין בו מעשה, ובפ"י הי"א מק"פ כתב הטעם שניתק לעשה, והכ"מ תמה על זה ותירץ דבפ"א נקט טעם זה לרבותא, דלו גם לא הי' ניתק לעשה לא היה לוקה משום דהוי לאו שאין בו מעשה, ולדעתי הוא טעם דחוק מאד, וגם הלא יש נ"מ בין טעמים אלו, דלטעם ניתק לעשה אז כשאינו יכול לקיים העשה כגון אם נאבד הנותר אז לוקה כדאיתא במכות ט"ו א', אבל לטעם שאין בו מעשה בכל אופן אינו לוקה, ואולי רצה הרמב"ם לתפוס שתי הסברות וקבע במקום אחד כר' יהודה ובמקום אחד כר' יעקב, וצ"ע. ועיין בחולין פ"ב א' דמכאן מוכח דס"ל לר"י ולר"י התראת ספק שמה התראה, דהא בשעה שמתרים אותו אל תותיר ספק הוא אם יותיר, ומדפטרו ממלקות מטעמים אחרים ולא מטעם התראת ספק ש"מ התראת ספק שמה התראה, והרבה יש לפלפל בזה אבל אין המקום גורם כאן.}}. (פסחים פ"ד א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף