עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לה == '''יותץ. ''' [יכול יותץ דוקא, ת"ל וטמאים יהיו לכם, לרבות אפילו שבירה, א"כ מה ת"ל יותץ, הא קמ"ל, סד"א כיון דחבריה בארעא בגופא דארעא דמי ולא מטמא, קמ"ל] {{תוספת|קלח|תכלית כונת הדרשה דלא נימא דהלשון נתיצה דוקא הוא, ולכן בתנור דלא שייך בה נתיצה רק שבירה כגון בתנור המטלטל טהורה, אלא דהיכי דשייך שבירה צריכה שבירה, וכדמפרש, וע"ע בענין זה במס' כלים פ"ה מ"ו.}}. (שבת קכ"ה א'). '''יותץ. ''' יכול יתצם ודאי, ת"ל טמאים יהיו – מקיימים אותם בטומאתם {{תוספת|קלט|ר"ל דאין מהחובה לנתץ אותם אלא רק אם רוצה לשמש בהן, אבל אם רוצה לקיים אותן בטומאתן כמו שהם, אינו מחויב לנתץ, דנתיצה אינה חובה ומצוה בפני עצמה אלא הכשר לטהר התנור, וטעם זה הדיוק פשוע מלשון טמאים יהיו, דאי ס"ד דהנתיצה חובה, א"כ מאי שייך טמאים יהיו הלא בהכרח יתצם ושוב לא יהיו טמאים.}}. (תו"כ). '''וטמאים יהיו לכם. ''' לכם לכל שבצרכיכם, לרבות את הידות {{תוספת|קמ|ר"ל כל הצורך לכם לצורך תשמיש התנור הכל טמא כמוהו. ומכאן קיי"ל בעוקצין פ"א מ"א כל שהוא יד מיטמא ומטמא, אפילו באוכלין כגון עוקצי תפוחים וענבים שאדם אוחז בהם בשעה שאוכל הפרי, וכן עצם שיש בראשו בשר, ואדם אוחז בעצם כדי לאכול הבשר שבראשו ונקרא העצם יד.}}. (חולין קי"ח א'). '''וטמאים יהיו לכם. ''' מה ת"ל, והלא כבר נאמר טמאים הם לכם, אלא לרבות אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה {{תוספת|קמא|נראה דלא דריש מיתור הלשון וטמאים יהיו לכם אחרי דכתיב טמאים הם לכם, דהא מיתור זה כבר דרשינן לרבות את הידות ועל תנור המיטלטל כמבואר בדרשות הקודמות, אלא שינוי הלשון טמאים הם וטמאים יהיו, דהיה יכול לכתוב בשניהם או הם או יהיו, ולכן דריש דבמכון כתיב יהיו להורות שבהווייתם יהיו שאסורים בהנאה וכדמפרש, וכן משמע בפסחים כ"ג א' דדריש על איסור סחורה משקץ יהיו בהווייתן יהיו, יעו"ש. ועיין מש"כ השייך לענין זה לעיל בפסוק ח' ובאות הבא.}}, וכל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה {{תוספת|קמב|בזה הוא מפרש ענין ההנאה דהיינו מסחר, ואמנם מפרש בירושלמי כאן דלא בכל דבר איסור אסור לעשות בו סחורה, דבחיות טמאות כגון חמור וגמל מותר לסחור בהם, ומפרש הטעם משום דלמלאכתם הם גדלין, ובאור הענין מבואר בתשובת הרשב"א ח"א סי' ש"א וח"ג סי' רכ"ג, דעיקר ענין איסור סחורה בדברים אסורים הוא מטעם חשש שמא יבא לאכלו, ולכן בדבר שעיקרו לא לאכילה שרי לסחור בו, וזו היא כונת הירושלמי כאן, ע"כ תוכן דבריו. ותמיהני על התוס' בע"ז ט"ו א' סוף ד"ה אימר שכתבו בפשיטות דאסור ליקח סוסים כדי למוכרם מטעם איסור סחורה בדברים האסורים, וזה היפך מדעת הירושלמי כאן דדבר שאינו עומד לאכילה מותר. והנה גם לפי דברי הרשב"א יוצא מן הכלל סחורה בחלב דמותר משום דהתורה כתבה ביה מפורש יעשה לכל מלאכה (פ' צו), וגם מבואר בפסחים כ"ג א' דכל הסחורות האסורות לסחור בהם אינו אסור רק בקביעות, אבל בנזדמנו לו מותר לסחור בהם, כגון אם נזדמנו לצייד חיה ועוף ודג טמא ולכל איש בביתו נבילה וטריפה מותר למכרם, ועיין מדין זה ביו"ד סי' קי"ז. אך גוף סברת הרשב"א דעיקר איסור סחורה בדברים אסורים הוא מחשש שמא יבא לאכלו ולא מחמת הטעם יהיו בהווייתן יהיו קשה ממ"ד בספרי פ' נשא מיין ושכר יזיר, שומע אני אפילו מסחורתו, ת"ל מיין ושכר, אבל מותר הוא בסחורתו, ע"כ. ואי ס"ד דעיקר הטעם הוא שמא יבא לאכלו, א"כ אמאי לא אסרו בנזיר לסחור ביין ושכר שמא יבא לשתותם, וכמש"כ כה"ג המג"א בסי' תרי"ב דמטעם זה אסור ליגע בחמץ בפסח שמא יבא לאכלו, ובפרט לפי מ"ש בכ"מ בגמרא לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב, ובשלמא אם הטעם משום גזה"כ יהיו י"ל דבנזיר כיון דאין האיסור ביין ושכר מצד עצמן לא החמירה בו התורה, אבל לסברת הרשב"א קשה כמש"כ וע"ע מה שהערנו בדבריו לעיל בפ' י"א. ואמנם לדעתי גוף דברי הירושלמי סותרים מרישא לסיפא, דאחרי שמפרש טעם איסור סתורה משום איסור הנאה, א"כ מאיזו סברא מחלק אח"כ בין חמור וגמל לשארי דברים משום דלמלאכתן הן גדלין, והלא כיון דמשום איסור הנאה אתי, מה לי אם למלאכה עומדין או לאכילה. וראיתי בהגהות הגר"א לירושלמי הגיה במקום ואחד איסור הנאה – ואחד איסור סחורה, ואף שכבר כתבנו לעיל בפ' י"א מה שיש לדון בהגה"ה זו, אבל עכ"פ היא מאירת עינים להערתנו הנ"ל, דבזה מיושב הכל. – והנה ענין סחורה בדברים אסורים נתפשט ברוב המון ישראל להיתר אפילו בדברים שיש בהם חשש אכילה כמו בדגים טמאים ונבילות וטריפות, ולא נתבאר על מה סמכו בזה, בעוד שדעת רוב הראשונים שהוא איסור מדאורייתא, והם הרמב"ם ורשב"א ורא"ש ומאירי ורא"ה ונמוק"י ויש"ש ס"פ מרובה והמרדכי בפ' כל שעה ושו"ת מהר"מ בר ברוך בשמו ובשם רבינו שמחה משפירא ואור זרוע ה' שביעית ותשב"ץ ח"ג סי' רצ"ב ורבינו ירוחם חלק או"ח נתיב ט"ו ומהר"מ די בוטין ועוד, ולא ידעתי מה היה לו להגאון הנב"י תנינא ח' יו"ד סי' ס"ב שכתב לא מצאנו לאחד מן הפוסקים הראשונים שיהא מפורש בו דאיסור סחורה בדברים האסורים הוא מדאורייתא, בעוד שכפי שהבאנו הנה חבל פוסקים ראשונים ס"ל כן, והוא פלא.}}. (ירושלמי שביעית ס"ז ה"א). '''וטמאים יהיו לכם. ''' תניא, א"ר יוסי בר בון, כשות שלקטו חבור לטומאה ואינו חבור להזאה {{תוספת|קמג|פירש בקרבן עדה הכשות שלקטו ואח"כ נתגדל בו פרח כולן חבור לטומאה אם נגע טומאה באחד מהן אף השני טמא, אבל אם הזה על זה לא נטהר חבירו. ובפני משה כתב וז"ל, בפ"ט דמקואות תנן, כשות שלקטן לא טמא ולא מטמא והוא שער שנולד בבשר הקטנים כעין שער הקשואין ששנינו בריש פ"ב דעוקצין כשות של קישות, וקאמר ר' יוסי דאם לקט את השער ביחד חבור הן לטומאה אם נטמא זה נטמא זה ואין חבור להזאה, עכ"ל. והנה המעיין בזה יראה שיש בענין זה שתי גירסות, כשות של קטן, או כשות שלקטן [ועיין בשירי קרבן] והפ"מ הרכיב שתי הגירסות יחד, ואין זה אמת.}}, מה בין טומאה להזאה, א"ר אילא, בהזאה כתיב (פ' חקת) והזה על האהל ועל כל הכלים ועל כל המקיימין שבכלי, ברם בטומאה כתיב לכם – כל שהוא לצורך שלכם {{תוספת|קמד|המפרשים פרשו בדוחק גדול, ולי נראה דבמקום שכתוב ועל כל המקיימין שבכלי נ"ל ועל כל המקיימין שבאהל, והבאור הוא דחזינן דבהזאה חזינן שהצריכה התורה להזות על כל דבר לעצמו ולא שיתבטל הדבר הטפל לגבי העיקר, שאם למשל הזו על האהל אין פוטרין בזה את הכלים שבאהל אע"פ שהן טפלים לאהל, משא"כ בטומאה דרשינן תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם לכל צרכיכם, שכל שהיה בהם טמאים עמם, אלמא דחלוק ענין הזאה וטומאה לענין חבורין עקרים וטפלים, והוא הדין דברים שוים, כמו שער הכשות, כמבואר. ועיין מענין זה בבבלי שבת מ"ח ב' ודו"ק.}}. (ירושלמי פסחים פ"ג ה"ב).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף