עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לד == '''מכל האוכל. ''' מכל האוכל ולא כל אוכל, פרט למאכל בהמה {{תוספת|קכז|דלא חשיב אוכל, ומבואר בחולין ע"ז א' דאם חשב עליו וייחדו למאכל אדם נחשב כמאכל אדם, ועיין בסמוך אות ק"ל השייך לענין זה.}} ופרט למוקף צמיד פתיל בכלי חרס ונתן לתוך התנור {{תוספת|קכח|ר"ל אוכל הנתון בכלי חרס המוקף צמיד פתיל ונתון בתנור טמא, מציל הצמיד פתיל על האוכלים מלהטמא, וזה ילפינן בחולין כ"ה א' מכלי חרס הנתון באהל המת שאם יש עליו צמיד פתיל מציל מה שבתוכו כדכתיב פ' חקת וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פלית עליו טמא הוא, משמע הא אם יש עליו צמיד פתיל טהור, והכי נמי כן הוא.}}. (תו"כ). '''מכל האוכל וגו'. ''' תניא, מניין לטומאת אוכלין שהיא בכביצה, א"ר אבהו א"ר אלעזר, דאמר קרא מכל האוכל אשר יאכל, אוכל הבא מחמת אוכל, ואיזהו, זה ביצת תרנגולת, ור' אבהו דידיה אמר, מכל האוכל אשר יאכל, אוכל שאתה אוכלו בבת אחת, ושערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת {{תוספת|קכט|כפי פשטות הענין אין אוכלין פחותין מכביצה מתטמאין טומאת עצמן וגם אין מטמאין אוכל אחר או משקין או ידים. אמנם בתו"כ איתא דהא דבעינן שיעור כביצה הוא רק לטמא אוכלין ומשקין אחרים, אבל לטומאת עצמן מתטמאין בכל שהוא, וכ"ה דעת הרמב"ם ריש פ"ד מטומאת אוכלין, אבל התוס' בפסחים ל"ג ב' ס"ל דגם לטומאת עצמן צריך אוכלין בכביצה ומשקין ברביעית, וזה הוי כפשטות סוגיית הגמרא שלפנינו דאין מחלק בין טומאת עצמן לטמא אחרים. ומה שכתבו שם דגם רש"י ס"ל כן והשתדלו למצוא דעת רש"י מפורש כן, תמיהני שלא הביאו דבריו בחולין קכ"ח ב' שכתב על מ"ד שם בגמרא החותך כזית בשר וכו' טמא, וכתב רש"י וז"ל, בתוספתא לא גרסינן החותך כזית אלא החותך בשר וכגון דאיתא בכביצה, עכ"ל. הרי מפורש דס"ל דגם לטומאת עצמן צריך כביצה, דהא קאי שם אטומאת עצמן.}}. (יומא פ' א'). '''אשר יאכל. ''' פרט לאוכל סרוח {{תוספת|קל|וכן דריש בסמוך אשר ישתה פרט למשקה סרוחה, וזו דעת ר' אלעזר, אבל חכמים הוסיפו בזה אין משקין יוצאין לא ע"י עופות ולא ע"י פרה, ור"ל כל עוד שהן ראויין לעופות או לפרה אע"פ שאין ראויין לאדם לא יצאו מכלל תורת משקין. – והנה הרמב"ם פ"ב הכ"א מטומאת אוכלין מפרש דהיינו דוקא כשמתחלה בשעה שנטמאו היו ראויין לאדם ואח"כ נתקלקלו, אבל אם קודם הטומאה נפסלו משתיית אדם אין מקבלין טומאה כלל, וכ"כ מפורש שם בהלכה י"ד, כל משקה שנסרח ואינה ראויה לשתיית אדם אינה מקבלת טומאה שנאמר אשר ישתה, וכן באוכלין, כמבואר שם, והראב"ד השיגו ומפרש דאפילו נסרח קודם שקיבל טומאה ג"כ מקבל טומאה, ומביא ראיה ממשנה דטהרות פ"ח מ"ו כל המיוחד למאכל אדם טמא עד שיפסל מאכילת כלב, משמע דכל זמן שלא נפסל מאכילת כלב לא נפיק שם אוכל מיניה, וכ"מ מרש"י פסחים מ"ה ב', ועיי"ש בכ"מ. אך מה שקשה לי ביותר בדעת הרמב"ם איך יכלכל פשט הגמרא בפסחים שם הפת שעפשה ונפסלה מלאכול לאדם והכלב יכול לאוכלה מטמאה טומאת אוכלין, הרי מפורש דאפילו לאחר שנתקלקלה מקבל טומאה, ודוחק גדול לפרש דאיירי שנטמאה מקודם ואח"כ עפשה, דאין פשטות הענין מורה כן, וגם בהכרח א"א לפרש כן, דהרי מסיים על זה ונשרפת עם הטמאה בפסח, דהיינו שאם זה הפת היא תרומה מותר לשרוף אותה עם עוד פת טמא אע"פ שמוסיף טומאה לתרומה, יעו"ש בטעם הדבר, והרי לדעת הרמב"ם אינה מקבלת טומאה לאחר שנתקלקלה מאכילת אדם, וצע"ג.}}. (ירושלמי תרומות פי"א ה"ב). '''אשר יבא עליו מים. ''' מכאן שאוכל הבא במים הוכשר, אפל שאינו בא במים לא הוכשר {{תוספת|קלא|ר"ל כל אוכל הראוי למאכל אדם אינו מקבל טומאה אלא א"כ נבלל במים, וזה הוא הנקרא בעלמא הכשר לטומאה. ומבואר בגמרא דאף דזה נפקא לן מפ' שבסמוך (ל"ח) וכי יותן מים על זרע, אך אצטריך חד לטומאת מת וחד לטומאת שרץ, ר"ל דבהעדר בלילת המים אינו מוכשר לקבל טומאת מת וטומאת שרץ. ואמנם לא כל דבר צריך הכשר, כמבואר בפרטיות בפ"ג דעוקצין, וכלל הדבר, כל שהוא מיוחד למאכל אדם צריך הכשר מפני שסופו לטמא אדם וכלים, וקיי"ל דכל המטמא טומאה חמורה, דהיינו אדם וכלים, צריך הכשר, וכפי שיתבאר לקמן פסוק ל"ז.}}. (חולין ל"ו א'). '''אשר יבא עליו מים. ''' אין לי אלא שמלאו, מניין שאפילו אם ירדו מאליהן ת"ל אשר יבא עליו {{תוספת|קלב|ר"ל בכל אופן שבא עליו, ועיין ברש"י חולין ט"ז א' הובאה דרשה זו בשנוי לשון קצת.}}. (תו"כ). '''אשר יבא עליו מים. ''' אין לי אלא מים, מניין לרבות הטל והיין והשמן והדם והדבש והחלב ת"ל וכל משקה {{תוספת|קלג|מפרש דהלשון וכל משקה מוסב על הלשון אשר יבא עליו מים וכל משקה, והוא הכשר, וס"ל דטומאת משקין הוי מדרבנן, ויש מ"ד דס"ל דטומאת משקין מדאורייתא ולדידיה נראה לו דהלשון וכל משקה מוסב על ענין דכתיב למעלה כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר בתוכו ומכל משקה אשר בתוכו.}}, יכול אפילו מי תותים ומי רימונים ושאר מיני פירות, תלמוד לומר מים, מה מים מיוחדין שאין להם שם לוויי אף כל שאין להם שם לוויי {{תוספת|קלד|איני יודע מה צריך לדרשה זו, תיפק ליה דכל הני דחשיב מקודם מצינו דאקרו משקה, וכדאיתא בתוספתא פ"ט דשבת מניין לדם שהוא משקה שנאמר ודם חללים ישתה, מניין ליין שנאמר ודם ענב תשתה חמר, מניין לדבש שנאמר ויניקהו דבש מסלע וכו' וכן יתר המינים, משא"כ מי תותים ורמונים ושאר מיני פירות כיון דלא מצינו דנקראו משקה אינם כלולים בשם משקה ושתיה. ואולי אצטריכא דרשה זו דלא נימא דכולם נכללים ביין שגם הוא מתמצה מפירות, וצ"ע.}}. (תו"כ). '''אשר ישתה. ''' פרט למשקה סרוחה {{תוספת|קלה|עיין מש"כ לעיל אות ק"ל וצרף לכאן.}}. (ירושלמי תרומות פי"א ח"ב). '''בכל כלי. ''' מניין שאם מלאן לגבל בהן את הטיט ולכבס בהן את הכלים ת"ל אשר יבא עליו, יכול אפילו בבורות שיחין ומערות, ת"ל כלי, מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף כל שהוא תלוש מן הקרקע {{תוספת|קלו|ועיין בחולין ע"ז ב' ברש"י שהיה לפניו גירסא אחרת בדרשה זו.}}. (תו"כ). '''יטמא. ''' מה תלמוד לומר, יטמא יטמא, אלא יטמא דרישא לטומאת משקין, יטמא דסיפא לטמא טומאת אוכלין {{תוספת|קלז|טעם הדיוק דדי היה לכתוב מכל האוכל אשר יבא עליו מים וכל אשר ישתה בכל כלי יטמא, ולא כמו דכתיב יטמא לאחר אוכל ולאחר משקה, ודריש חד לטומאת משקין וחד לטומאת אוכלין. וזו היא דעת חד מ"ד בגמרא דטומאת משקין מדאורייתא, וס"ל הא דכתיב וכל משקה וגו' הוא כפשוטו דמשקין מטמאין כמו אוכלין, ודעת איזו תנאים בגמרא דאין לטומאת משקין כל עיקר מן התורה, ומה דכתיב וכל משקה וגו' פירושו לענין הכשר אוכל, ר"ל שהאוכל אינו מטמא רק עד שיוכשר לקבל טומאה ע"י שנבלל במים או שאר משקה כפי שנתבאר לעיל. ומה שהכריח לתנאים אלה להוציא הלשון וכל משקה מפשוטו, הוא משום דאי ס"ד דוכל משקה מוסב על כל אשר בתוכו, הול"ל בקיצור כל אשר בתוכו מכל האוכל ומשקה יטמא, וגם מ"ד דיש לטומאת משקין עיקר מן התורה יליף ג"כ מכפל לשון יטמא כמבואר בפנים, והתנאים החולקים לא ס"ל דיוק זה, ולהלכה קיי"ל דטומאת משקין מדאורייתא וכמבואר ברמב"ם פ"ח מטומאת אוכלין.}}. (פסחים י"ח א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף