עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''והבאתה. ''' מלמד שלא ילחצנה במלחמה {{תוספת|עח|פירש"י שלא ילחצנה במלחמה לבא אליה, עכ"ל. והיינו שאסור להתייחד עמה עד שיבא לביתו ועד אחר כל ההכנות שבפרשה. והתוס' הקשו על פירוש זה, עיי"ש. וגם יש להקשות לפירש"י אי ס"ד דאסור לו להתייחד עמה עד אחר כל המעשים שבפרשה א"כ למה אמרו כמה פרטי דינים בזה המורים על איסור הנשואים כמובא לעיל, כמו בה ולא בה ובחבירתה ושלא יקח אחת לו ואחת לאביו ולבנו, וכן אמרו סופו שתלד לו בן סורר ומורה, והא כיון דאחר כל המעשים האלה היא גיורת גמורה ותופסים בה קדושין כישראלית ונשואיה כשרים כישראלית והוא בא אליה בהיתר גמור, א"כ על מה כל אלה האיסורים ולמה נענש על זה, אבל אי נימא דמשום יצה"ר התירו לו להתיחד עמה גם במלחמה וקודם כל ההכנות, והרי ביאה זו אסורה ממש, לכן ניחא כל אלה הדרשות והדינים. וצ"ל דאעפ"י כן, מ"מ הואיל ולא באה הגירות מתחלה מרצון עצמה וחפשי רק אחר שנסתבבו בה סבת השביה וכו', לכן מגונה הדבר וללא רצון התורה מעשה זו, ולכן לא התירה לו רק לעצמו מפני יצה"ר ולא עבור קרוביו וגם אסרה לו ליקח שתים וגם רמזה לו התורה כי נשואים מגונים הם וסופו להוליד בן סו"מ. וע' בפ' הסמוך יובא מירושלמי מחלוקת אמוראים בפלוגתא זו דרש"י ותוס', ועוד יתבאר בפ' ההוא (אות פ"ו) מה ששייך לענין מחלוקת זו.}}. (קדושין כ"ב א'). '''אל תוך ביתך. ''' ולא אל בית אחר {{תוספת|עט|אפשר הכונה שלא יהא הוא בבית אחד והיא בבית אחר, משום דבאופן כזה לא תתגנה ותתנוול עליו, ועיין בדרשה הסמוכה.}} [ספרי]. '''ועשתה את צפרניה. ''' מהו ועשתה, א"ר עקיבא, תגדל את צפרניה, מאי טעמא, נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים מה להלן ניוול אף כאן ניוול {{תוספת|פ|הנה בראש לא נאמרה מכורש המלה עשיה, רק שם פעולה ותקון, וגלחה את ראשה, וקרי לזה ג"כ הלשון עשיה שהוא מורה על תיקון, כמש"כ רש"י בר"פ בראשית בפ' ויעש ה' את הרקיע, יעו"ש. וברור הכונה הוא כיון דתכלית הפעולה מתגלחת הראש הוא כדי שתנוול ותתגנה עליו ושלחה לנפשה ולעמה, כי גלוח הראש נוול הוא לאשה, וממילא צ"ל בעשיה האמור בצפרנים ג"כ בענין כזה, ענין ניוול, והיינו שתגדיל אותם, דנוול הוא, וכמש"כ בנוולותו דנבוכדנצר וטפרוהי כצפרין (דניאל ד' ל').}}. (יבמות מ"ח א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף