תוספות/שבת/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
מ (הטמעת התבנית החדשה (דרך WP:JWB)) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{קטגוריית תוספות|שבת}} | |||
גרסה מ־00:16, 11 בינואר 2021
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
יציאות השבת שתים שהן ארבע. הקשה ריב"א דדיני הוצאות שבת היה לו לשנות גבי אבות מלאכות אחר פרק כלל גדול לקמן (דף עג.) דהתם קתני אבות מלאכות מ' חסר אחת וקתני הוצאה לבסוף והוה ליה להתחיל כסדר בדברים דמיירי בע"ש מבעוד יום כגון לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה אין שורין דיו וסמנין ואין צולין בשר ואח"כ במה מדליקין וכירה ובמה טומנין שהם דברים הנוהגים עם חשיכה[1] ואח"כ במה בהמה ובמה אשה יוצאה דברים הנוהגים בשבת עצמו[2] ושוב אבות מאלכות של שבת ודרך התנא לשנות כסדר זה כמו שמצינו בפסחים דמתחיל בליל י"ד ושוב בי"ד ושוב בשחיטת פסחים שהוא בין הערבים ואחר כך שונה מאכילת פסחים שהוא בלילה וכן ביומא מתחיל בז' ימי' קוד' יה"כ ואח"כ בעיה"כ ואח"כ ליל י"כ ותירץ דהוצאה חביבא ליה לאקדומי משום דממשנה זו שמעינן כמה דברים הוצאה והכנסה דעני ועשיר ודבעי' עקירה והנחה ושנים שעשאוה פטורין וידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וידו של אדם אינה לא כרה"י ולא כרה"ר ור"ת מפרש דדבר דהוה רגיל הש"ס לשנות תחילה וכן במס' ב"ק (דף ב.) השור והבור המבעה וההבער ולא נקט כסדר הפרשה[3] וכן מפרש רב האי גבי ד' צריכין להודות בפרק הרואה (ברכות דף נד:) דלא נקט הש"ס כסדר הפסוק[4] ועוד מפרש ר"ת דפתח ביציאות משום דבעי למימר לא יצא החייט במחטו אע"ג דלא שנה המלבן משום אין נותנין כלים לכובס ולא המבעיר משום במה טומנין הוצאה הוצרך לשנות טפי משום דמלאכה גרועה היא כמו שאפרש[5]:
יציאות. הוצאות הוה ליה למתני' אלא נקט יציאות לישנא דקרא אל יצא איש ממקומו (שמות טז) ודרשינן מינה (עירובין דף יז:) הוצאה אל יצא עם הכלי ללקט המן[6]:
שתים שהן ארבע בפנים. כן נראה כמו שמפרש רש"י כאן דמבפנים היינו לבעה"ב העומד בפנים ובחוץ היינו לעני העומד בחוץ שתים הוצאות והכנסות דחיוב שהן ד' הוצאות והכנסות דפטור ובשבועות פרש"י בפנים היינו הכנסות פנים שנים דחיוב דעני ודעשיר ושנים דפטור ובחוץ היינו הוצאות חוץ ואין נראה מדפירש מילי דעני לחוד ומילי דעשיר לחוד משמע כפי שפירש כאן ולפי' דהתם לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחד ומיהו שמא לפי שהיה צריך להאריך אם היה בא לפרש הוצאות לבד [והכנסו' לבד] מ"מ אין נראה לרבינו אלחנן מדקאמר בגמרא דיקא נמי דקתני יציאות וקמפרש הכנסות לאלתר ולא דייק מדקתני בפנים:
- ↑ ובמה מדליקין קודם לבמה טומנין, שהרי ספק חשכה ספק אין חשכה אין מדליקין את הנרות אך טומנין את החמין, כמבואר במשנה להלן (לד.). ר"ן.
- ↑ המהרש"א מבאר שאף שהם מדיני הוצאה ואם כן יקשה שהיה לו לשנותם אחר כלל גדול. מכל מקום התנא לא איירי בעיקר דיני הוצאה אלא בהוראת הדין אלו כלים ותכשיטים אפשר לצאת עמהם בשבת, ודבר זה עיקרו נעשה בערב שבת שאדם מכין לעצמו את הכלים שיצא בהם בשבת.
- ↑ אך עיין רש"י שם (ד"ה השור) שכתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות (שם) הקשו על דבריו ויישבום, והסכימו עם דבריו.
- ↑ וכ"כ התוספות שם (ד"ה ארבעה).
- ↑ להלן ד"ה פשט.
- ↑ עיין שם שדורשים תיבות אל יצא - אל יוציא, וראה להלן בסמוך בדברי התוספות.