עריכת הדף "
תולדות יצחק/בראשית/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''לוטש כל חרש נחשת ''' זה דבוק עם מ"ש הוא היה אבי ואמר שתובל קין היה אבי כל לוטש וחורש נחשת וכן ת"א. ואחר שפירשתי כל זה הענין דרך הפשט אקשה בענין קין והבל ב' קושיות: <br>''' הקושיא ''' הא' מה חטא קין בהביאו מפרי האדמה שלא שעה לו ולמנחתו אם בעבור שלא הביא צאן ובקר ומריא לא היה לו ואין אדם חייב להביא לש"י אלא מהנמצא אתו וקמח מועט מן העני נרצה לו יותר מקרבן העשיר אע"פ שיביא לו שור או כשב או עז וכן ארז"ל ונפש כי תקריב לא נאמר נפש בכל הקרבנות אלא במנחה מי דרכו להביא המנחה עני אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו ע"כ. וא"כ לא חטא קין בהביאו מפרי האדמה מנחה ליי' אחר שקין היה עובד אדמה ולמה לא שעה אל מנחתו: <br>''' הקושיא ''' הב' אחר ששעה הקב"ה למנחת הבל למה לא הצילו מיד אחיו קין שהרגו והחכם ר' יוסף אלבו ז"ל השיב שהקב"ה אסר אכילת ב"ח לאדם הראשון ונתן לו מזונו חטה ושעורה וכל שיש בו זרע שראוי להזרע וכל פרי העץ ולשאר ב"ח נתן לאכילה ירקות שאין בהן זרע וזה להעיר על יתרון מין האדם על ב"ח וכשנולדו קין והבל וראו לאביהם עוסק בעבודת האדמה וזורע חטה ושעורה ונזון מצמחים חשב כל א' דרך לעצמו וכוונת כל א' ניכרת ממעשיו שקין לקח אומנות לעבוד האדמה שחשב שאין יתרון לאדם על ב"ח אלא בשיודע לעבוד האדמה לשיזון ממבחר הצמחים שאחר שראה האדם נזון מצמח כב"ח חשב שרוח א' לכל כמות זה כן מות זה ולזה הביא מנחה מפרי האדמה לשבח השי"ת על היתרון שנתן לו על הצמחים ולא קרבן מב"ח שחשב שאסור בהריגת ב"ח ששוה להם והבל חשב שיש לו יתרון על ב"ח אבל היתרון הוא שימשול עליהם ויכבשם לעשות מלאכתו ולא שיהיה מותר בהריגתו שלא חשב שהיה לו יתרון על ב"ח בזה וז"ש והבל הביא גם הוא פי' ככוונת קין ושאסור להרגם אלא לצורך גבוה ולקרבן להורות שיש לו יתרון על אדם ובהמה שכלם יאבדו והוא יעמוד ולזה נהרג הבל להיות זה הדעת קרוב מאד מדעת קין ויותר מוכן לשיטעו בו האנשים אבל לפי שדעת הבל שיש לו יתרון על ב"ח ויוכל להרגם לצורך גבוה וקרוב זה לשיוכר על ידו יתרון אדם על ב"ח שעהו השי"ת שהוא קרוב לשלימות מדעת קין ולא שעה לקין להיותו רחוק מהאמת ולזה קנא קין והרג להבל בכוונתו הראשונה שאין לאדם יתרון על ב"ח ואמר שאחר ששעה השם להבל נראה שמותר להרוג ב"ח וחשב שאין בהריגת הבל איסור יותר מהריגת ב"ח ולפי שאין כוונת הבל ראויה לא הושגח עד שנולד שת שהכיר היתרון שיש למין האדם על ב"ח כמו שהכירו אדם אביו ולז"א ויולד בדמותו כצלמו ששת הכיר שאדם בצלם אלהים ונפשו נשארה לעד. ואני תמה עליו שאיך עלה על הדעת שלפי שהבל לקח אומנות רועה לפיכך היה לו אמונה רעה ומצאנו האבות רועי צאן ומשה היה רועה ודוד עליו השלום היה רועה והשבטים רועי צאן ויוסף הצדיק היה רועה את אחיו בצאן וכן כל עובד אדמה לפי דבריו יש לו אמונה רעה וישראל היו מקריבים שור או כשב או עז והיו מקריבים סלת ושמן ויין לנסכים ועוד שאמונת הבל טובה כפי מה שתרגם בירושלמי שאמר לקין אית דין ואית דיין ואית עלם אחרן. ויתכן להשיב הב' ספיקות הללו באופן אחד והוא בשנקדים שקין חטא בשני דברים הא' בשלקח אומנות עבודת האדמה שהקב"ה קלל אותה בחטא אדם ואמר ארורה האדמה בעבורך חשב אני אעבוד את האדמה ותהיה מבורכת בעבודתי. החטא השני שאחר ששבע מהפירות הביא מנחה ליי' וז"ש ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליי' שהיה ראוי לו שיביא ביכורים ולא יאכל מן הפירות עד שיביא מנחה ליי' ולא עשה כן אלא מקץ ימים והבל עשה הפך קין בשני הדברים האחד שלא לקח אומנות עבודת האדמה בעבור שאררה יי' אלא אומנות רועה וגם בקרבן שהביא הביא בכורים שנאמר והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו וזהו בכורים ולז"א וישע יי' אל הבל ואל מנחתו ולא אמר וישע יי' אל מנחת הבל אלא אל הבל ואל מנחתו שהם שני דברים. אל הבל באומנות שלקח שהוא אומנות רועה ולא רצה לתקן האדמה שאררה יי' אלא שתשאר ארורה ואל מנחתו שהביא מבכורות צאנו: ואל קין ואל מנחתו לא שעה גם כן הם שני דברים כי שתים רעות עשה א' שלקח אומנות עבודת האדמה והב' שהביא מנחה אחר ששבע מן הפירות ולזה לא אמר ולמנחת קין לא שעה אלא אל קין ואל מנחתו ולפי שחטא קין בשלקח אומנות עבודת האדמה ולברך את אשר קלל יי' לכן חזר הקב"ה וקללו מן האדמה וז"ש ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך וכן כתב רש"י שכתב אצל ויהי הבל רועה צאן לפי שנתקללה האדמה פירש לו מעבודתה. וא"ת א"כ למה לא הציל להבל מיד אחיו. תשובה שלא היתה כוונת הבל להביא מנחה לש"י כלל עד שראה שהביא קין וז"ש והבל הביא גם הוא ובזה חטא שהיה כפוי טובה שלא הביא המנחה אלא מצד קנאה שקנא באחיו שהביא מנחה ולכן הביא מנחה חשובה מאחיו לומר שהוא חשוב מאחיו ולזה נהרג מצד קנאה שקנא קין להבל והרגו מדה כנגד מדה הוא חטא בקנאה ונהרג בקנאה. ונראה לי שלז"א וישע יי' אל הבל ולא אמר וירח יי' את ריח הניחוח וכיוצא בו ולא מצינו בכל הקרבנות זה הלשון אלא לומר שאע"פ שקבל הקב"ה מנחתו לא קבלה בסבר פנים יפות כל כך מלשון השע ממני ואבליגה שהוא ענין רפיון לומר שקבל מנחתו ברפיון לא בשמחה ואל קין ואל מנחתו לא קבל כלל אפילו ברפיון. אבל במדרש הזוהר השיב לאלו הב' ספיקות בשכתב שהבל היה מצד הטהרה והקדושה והוא רמז ליין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ולפיכך הביא קרבנו מצד הטהרה מבכורות צאנו שהקב"ה כעמר נקי ולפיכך שעה אל מנחתו אבל קין היה מצד הטומאה והיה כשמרי היין ולפיכך הביא זרע פשתן שהוא מצד הטומאה וזהו סוד שעטנז ולכן לא שעה למנחתו ולזה הרגו קין וכששאל לו הקב"ה אי הבל אחיך כלומר למה הרגת אותו השיב השומר אחי אנכי והוא מלשון שמרים כלומר וכי שמרים של אחי הייתי שיהיה הוא כיין הטוב ואני כשמרי היין לזה הרגתיו. והבל ג"כ נהרג בחטאו שכששעה השם למנחתו הציץ בשכינה כאמרם ז"ל בן עזאי הציץ ונפגע ולכן ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים. מוסכם לזה אספק עוד ספיקות: <br>''' עוד ''' יש שתי ספיקות בענין קין והבל: <br>''' האחת ''' למה קרא אדם לבנו הראשון קין לאמר קניתי איש את יי' שמשמע שהכוונה לשיעבוד קין את יי' והנה אין ראוי שהבן האחד יהיה לעבוד את יי' והבן השני שלא לעבוד את יי' אלא למי יעבוד: <br>''' הספק הב' ''' למה קרא לבן השני הבל הנה שלא קראו קין וכיוצא בו שם שירמוז לטובה אבל למה קראו שם רע והוא הבל שדרך האנשים לקרוא לבניהם השם הטוב שאיפשר: <br>''' התשובה ''' לפי שאדם חטא לשי"ת ונתחרט אמר בלבו הבן הראשון שיהיה לי יהיה לעבוד את יי' ולז"א קניתי איש את יי' שיעבוד את יי' במקומי ודרך הוא כשיש ליהודי שני בנים האחד מלמדו תורה לשיהיה חכם ושיהיה תורתו אומנותו לשמור דרך יי' לעשות צדקה ומשפט והשני שיעסוק בעניני הבית שהם הבלי העולם ולכן קראו הבל ולזה נתן אדם סבה לבן הראשון לאמר קניתי איש את יי' שזהו כבוד לש"י ובבן השני לא נתן סבה למה קראו הבל שאינו כבוד לאדם שיוליד בן לעסוק בעניינים של הבל ובעבור שכשאדם חוטא לש"י כל מעשיו הפוכים ונעשים הפך מחשבתו לכן קין שכוונת אדם הראשון שיעבוד הש"י היה רוצח ובמקום שראוי לפי כוונת אדם שיהיה עובד יי' היה עובד אדמה וזה מוסכם עם מה שכתבתי למעלה שלקח אומנות עבודת האדמה לברך את האדמה אשר אררה יי' והיה אפיקורוס שאמר לאחיו לית דין ולית דיין ולית עלם אחרן והבל שכוונת אביו שיעסוק בענייני הבית ובעניינים של הבל היה צדיק ומאמין בשי"ת שאמר אית דין ואית דיין ואית עלם אחרן ולקח אומנות רועה שהוא אומנות נקיה שהצדיקים מתעסקין בו יעקב ומשה ודוד והשבטים לפי שמתבודדים בשדה להבין בסודות אלהיות. ובזה השבתי לשתי קושיות. או הטעם שקראוהו הבל לפי שאז"ל תאומה אחת נולדה עם קין ושתי תאומות עם הבל שנאמר את קין ובהבל אמר את אחיו את הבל שני ריבויים ולכן היה צעיר הגוף וקראוהו הבל או שידעו ברוח הקדש שיחיה מעט שאמרו ז"ל לא עשה קיימא בעולם אלא נ"ב יום: '''וצלה ילדה גם היא ''' טעם גם היא לומר שאע"פ שהשקה לה כוס של עיקרים ילדה על כרחו: '''לוטש כל חרש נחשת ''' לוטש וחורש כל נחשת וברזל כמו כל תשא עון או חוזר למ"ש אבי כל תופש ומושך אחר עמו אבי כל לוטש וכל חורש נחשת: '''ואחות תובל קין נעמה ''' דרז"ל היא אשתו של נח ונקראת כן לפי שהיו מעשיה נאים כוונתם לומר שהיה לה שם בדורות ההם שהיתה צדקת והולידה צדיקים ולכן יזכירנה הכתוב וא"כ נשאר לקין זכר מעט בעולם ואם נאמר שאינה האשה שהוליד נח ממנה שלשת בניו אין טעם להזכירה. ועל דרך הפשט בעבור שלמך היו לו בנים שהמציאו מלאכות ויובל המציא מלאכת הנגון ותובל מלאכת המלחמה שהיה לוטש וחרש כל נחשת וברזל אמר שאחות תובל המציאה מלאכת השיר בפה שהיתה משוררת ולוטשת ומבשמת הקול בשיר ונעמה מלשין נעים זמירות ולא הזכיר אלא שמה המורה על מלאכתה ולא פירש הטעם לפי שקול באשה ערוה וכן בתרגום ירושלמי ולפי זה אע"פ שאינה האשה שהוליד ממנה ג' בנים יש טעם להזכירה כמו שהזכיר באחיה יובל שהיה אבי כל תופש כנור ועוגב וזה יותר נכון משנאמר שנשאר לקין זכר בעולם. ומדרשו שהיתה יפה מאד וטעו בה בני האלהים וי"א שהיא היתה אשת אשמדון אם אשמדאי והשדים נולדו ממנה וארבעה נשים היו אמות השדים לילית ונעמה ואגרת ומחלת ויש לכל א' מהן מחנות של רוח הטומאה אין מספר ואומרים שכל אחת מושלת בתקופה אחת שבשנה ומתקבצות בהר נשכה קרוב להרי חשך וכל אחת מושלת בתקופתה משעת שקיעת החמה עד חצות לילה הן וכל מחנותיהם ועל כולם משל שלמה ע"ה וקרא אותם עבדים ושפחות שהיה משתמש בהן כרצונו וארבעה נשים אלו נשיו של שרו של עשו הן ודוגמתו נשי עשו ארבעה נשים כמפורש בתורה ואמרו שאדם הראשון כל אותן ק"ל שנה שהיה נזוף בחטא הוליד רוחין ושדין ולילין. ואמרו עוד אותן ק"ל שנה שפירש אדם מן האשה רוחות נקבות היו מתחממות מאדם ויולדות זכרים ורוחות זכרים היו מתחממין מן האשה ויולדים נקבות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף