עריכת הדף "
שרשי הים/עבודה זרה/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''הלוקח גרוטאות כו'.''' בפ"ק דבכורות די"ג ע"ב עלה דאיפליגו ר"י ור"ל אי משיכה בגוי קונה או מעות ואמרינן עלה מתיבי הלוקח גרוטאות של גוי ומצא בהם ע"ז אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח ואי אמרת מעות קונות משיכה ל"ל ומשני בשקיבל עליו לדון בדיני ישראל ופרכינן מעות ל"ל ומשני ה"ק אעפ"י שנתן מעות אי משיך אין ואי לא לא ופרכינן א"ה קשיא רישא ומשני אמר אביי רישא משום דאיכא מקח טעות אמר ליה רבא רישא משום דאיכא מקח טעות סיפא ליכא מקח טעות. אלא אמר רבא רישא וסיפ' מקח טעות רישא דלא יהיב זוזי לא מחזי כע"ז ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מחזי כע"ז ביד ישראל ואביי אמר לך רישא מקח טעות דלא ידע דהא לא יהיב זוזי סיפא לאו מקח טעות הוא דכיון דיהיב זוזי כי קמשיך אבעי ליה לעייוני והדר ממשיך וכתב רש"י ד"ה רישא דלא ידע דהא לא יהיב זוזי דלימא איבעי ליה לעייוני דסתם תגר לא מעיין עד שעת מתן מעות סיפא איבעי לעייוני ומדלא עיין אחולי אחיל והוייא משיכתו משיכה גמורה עכ"ל. ומתוך סוגייא זו ק"ל טובא על מה שראיתי להרב מש"ל ז"ל בפט"ו מהלכות מכירה ה"ג שכתב וז"ל מ"ש ה"ה בשם יש מי שכתב דאם היה הדבר דהלוקח יכול להבחינו לאלתר ולא הקפיד לעשות כן אינו חוזר נראה בעיני דאם היה המקח בהקפה כיון שהלוקח עדיין מעות המקח בידו י"ל דמשו"ה לא הקפיד הלוקח לנסותו מיד ולעולם לא מחיל ומלבד דמילי דסברא נינהו לפוטרך בלא כלום אי אפשר וראיה לדבר ממ"ש הבע"ת ז"ל בשער ל"ו ח"א סימן ו' גבי טענו חטים והודה לו בשעורים פטור מטעמא דכיון דתבעו חטים לחוד הרי מחל לו השעורים ומוכח בגמרא דאי תפס תובע דמי השעורים לא מפקינן מיניה. וכתב הרב הנז' דדוקא אם היה תפוס בשעה שבא לב"ד דכיון שהיה ביד התובע דמי הנתבע לא חשש עליו לטעון דמי השעורין ולא מחיל עכ"ל. הכא נמי גבי מום דכיון דכל טענתו אינו אלא משום מחילה איכא למימר דלא מחיל כיון שמעות המקח בידו וראיתי להר"ב פ"מ שלא ירד לחלק בזה עכ"ל.<br>''' והוא ''' תימא שהלך הרב ז"ל להביא עצו' מרחוק להחזיק סברתו ממ"ש הבעה"ת גבי ההיא דטענו חטים והודה לו בשעורים ולא זכר ש'ר סוגיא זו דבכורות דמבואר יוצא מתירוצו של אביי כסברתו ז"ל והוא בענין עצמו דנמצא מום במקח דקאמר הרב ז"ל שהרי כל שמצא ע"ז בגרוטאות שלקח אין לך מום גדול מזה ואפי"ה דוקא כי לא עיין בשעת מתן מעות אמרינן דמחל אבל אם לא נתן מעות אעפ"י שמשך ולא עיין אמרינן דלא מחיל כיון שלא נתן מעות. ואין ספק דאף רבא נמי לא פליג בסברא זו דאביי אלא דאיהו עדיפא מינה קאמר דאפילו תימא דהוי מקח טעות דלא מחיל משום דכל כה"ג איכא טירחא לעייוני ומש"ה לא עיין מיד אפי"ה כיון דנתן מעות כע"ז של ישראל אסור ומשו"ה יוליך הנאה לים המלח ואי נפשך לומר דרבא פליג אסברת אביי וס"ל דאפי' בנותן מעות שהיה בידו לעיין מיד בלי טירחא ולא עיין אפי"ה כיון שנמצא בו מום הוי מקח טעות וקי"לן הילכתא כרבא לגבי אביי חוץ מיע"ל קג"ם א"כ היה לו להרב ז"ל להכריח היפך סברתו הלזו מהך דרבא וא"כ ממ"נ קשה על הרב ז"ל שלא העלה בזכורו סוג' זו דבכורות. אמנם קושט' קאי דרבא לא פליג אאביי בסברא זו אלא כדאמרן דרבא קאמר דאפילו איכא טירחא בגרוטאות הללו לבודקן מיד כגון שהיו רבות אפי"ה יוליך הנאה לים המלח משום מיחזי ע"ז ביד ישראל ואביי קאמר דברייתא מיירי בדליכא טירחא לבודקן מיד ומשום דהי"ל לבודקן ולא בדקן אמרינן דמחל ולא הוי מקח טעות זה נלע"ד לומר לפי סברת היש מי שאומר שכתב הה"מ ז"ל. ולדעת החולקים על סברת היש מי שאומר הלזו וס"ל דאפי' היה בידו לבודקן מיד בלי טורח ולא בדקן לא אמרינן דמחל וכל שנמצא בו מום הוי מקח טעות נ"ל דבהא פליגי אביי ורבא וקי"ל כרבא. א"נ כמ"ש התוס' ז"ל שם בפ"ק דבכורות די"ג ע"ב ד"ה דכיון דיהיב זוזי אבעי ליה לעייוני והדר ממשך וז"ל ואע"ג דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי שאני לוקח גרוטאות מיד עכו"ם דאבעי ליה לאסוקי ביה דעתיה טפי שמא יש בהם ע"א עכ"ל והנראה שהתוס' חולקים על סברת יש מי שאומר שכתב ה"ה ומשו"ה כתבו דבשאר מקח טעות ל"א הכי דאי ס"ל כסברת היש מי שאומר דכתב ה"ה יכולים היו לומר דאף בשאר מקח טעות דינא הכי כל שהיה בידו לבודקן מיד ולא בדקן דמחל כל שנתן דמים. ומיהו אפשר לומר דלא פליגי אסברת יש מי שאומר אמנם אינהו בדידהו משמע להו דגבי גרוטאות לא חשיב הוי בידו להבחינו לאלתר דאפשר דרבים הם ואיכא טירחא לבודקן מיד. ומש"ה כתבו דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי ודו"ק וראיתי להתוספות בפ"ק דקידושין די"א ע"א עלה דאמרינן דבן בג בג סימפון בעבדים לית ליה כלומר מקח טעות בעבדים לית ליה דמומין שבגלוי הא קא חזי ליה וסבר וקביל ואי משום מומין שבסתר מאי נפקא ליה מיני' למלאכ' קא בעי ליה לא איכפת ליה נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו דסתם עבד גנב הוא מאי אמרת ליסטים מזוין או נכתב למלכות הנהו קלא אית להו ופרש"י מוכתב למלכו' שנתחייב מיתה למלך קלא אית להו וסבר וקבל וכתבו התוס' פירש הקונטרס וסבר וקבל וק' לר"ת דבפרק המוכר פירות אמרינן דאומר לו הרי שלך לפניך ומפרש ר"ת קלא אית להו ולא חשו לסמפון כיון דלא שכיחי ורבינו אליהו מקיים פי' הקונטריס דהיכא דקבל המוכר מעות אמרינן מדלא בדק הלוקח קודם נתינת המעות הני מומין דאית להו קלא א"כ סבר וקביל וההיא דאומר לו הרי שלך לפניך מיירי קודם שנתן המעות וקצת משמע כן התם עכ"ל הרי לדברי ה"ר אליהו מבואר דס"ל כחילוק וסברת שכתב ה"ה וכסברת הר"ב מש"ל ז"ל שחילק בין קודם נתינת המעות לאחר נתינת המעות ומהתימא על הר"ב מש"ל ז"ל דכל רז לא אניס ליה איך לא זכר ש'ר לא הסוגייא דבכורות ולא דברי התוס' ז"ל הללו וצ"ע.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף