עריכת הדף "
שרשי הים/טוען ונטען/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש דין חזקת עבדים וכן </span> ''' העבדים שיכולין להלך אין בחזקה זה שהן תחת ידם כו' הביא זה הנטען שתפס העבד עדים שיש לזה אצלו שלש שנים רצופות מיום ליום ה"ז נאמן.''' בר"פ חזקת תנן דחזקת העבדי' ג"ש ופריך בגמ' עבדי' יש להם חזקת ואמר ר"ל הגודרו' אין להם חזקה אמרה רבא אין חזקה לאלתר אבל יש להם חזקה לאחר ג' שנים ופשטה דסוגייא משמע דלאח' ג' שנים איכא חזקה לגודרות שהן בין עבדי' בין בהמה וחייה שהם נקראי' בשם גודרות וכמ"ש הרשב"ם ז"ל שם וזה דעת רוב הפוסקי' וכמ"ש הש"ך בסי' קל"ה סק"ג וכן מבואר בדברי הרשב"א שהביא הנמק"י פ' המקבל עלה דאמרינן התם מלוה או' חמש ולוה או' ג' שכתב וז"ל אבל הרשב"א כתב דאם החזיק ג' שני' הויא חזקה כו' דע"כ לא אמרו דהיכא דאיכא עדים וראה אפי' אחר אין לו חזקה אלא בחזקת המטלטלי' שהיא לאלתר אבל בחזקת ג' לא דאין אדם מניח עבדו וצאנו ביד אחר ג' שני' ועובדי' לאחרי' ואחרי' אוכלי' מגיזת' וחלבן כל אותו הזמן ולא אמרינן בהגודרות ואומן שאין להם חזקה אלא בלאלתר כו' עכ"ל וכן מבואר ג"כ בתשובה מימוניות דשייכי לס' משפטי' סי' י"ז יע"ש.<br>''' אמנם ''' הרב המגיד בפרקין כתב וז"ל ורבינו לא הזכיר חזקת ג"ש גבי בהמה חיה ונראה סיוע לדבריו ממה ששנינו במשנה חזקה בעבדי' ולא הזכירו ובהמה וחיה כו' ומדברי הר"ב העיטור נראה כדעת רבינו עכ"ל ולפי דבריו שרבינו ובעל העיטו' ז"ל ס"ל דבהמה וחיה אינו מועיל חזקת ג"ש ובעבדי' מועיל חזקת ג"ש ע"כ לפרש דר"ל דה"ק הגודרות שהן בין עבדי' ובין בהמה וחיה אין להם חזקה לאלתר ובזה הן שוים אבל חזקה ג"ש יש מהם דמהני דהיינו עבדי' דהוקשו לקרקעות ובני שטרא נינהו ויש בהם דלא מהני דהיינו בהמה וחיה דכיון דמטלטלי דניידי נינהו ולא בני שטרא הם לא מהני בהו חזקה כלל לא חזקה דלאלתר כשאר מטלטלי' כיון דניידי ולא לאחר ג"ש כיון דלאו בני שטרא נינהו והיינו דקאמר רבא אין להם חזקה לאלתר אבל יש להם חזקה לאחר ג"ש כלומר יש בהם במיני הגודרות דמהני בהם חזקת ג"ש דהיינו עבדי' דאע"ג דאין להם חזקה דלאלתר משו' דניידי יש להם חזקה דג"ש דכיון דבני שטרא נינהו דהוקשו לקרקעות וכ"כ הרב פרישה ודרישה בר"סי קל"ה יע"ש ועיין להרב גד"ת בדפ"ח ע"א מ"ש בישוב הסוגייא לדעת רבינו ובעל העיטור ז"ל ואין בדבריו כדי שביעה למה בעבדי' מהני חזקת ג' שנים ולא בבהמה וחיה יעויין שם.<br>''' והנה ''' אין ספק שמ"ש ה"ה דמדברי הר"ב העיטו' נראה כדעת רבי' היינו ממ"ש הר"ב העיטור ז"ל באות מ' דפ"ה ע"ב והביא דבריו הטור בסי' קל"ג וז"ל ועבדי' חזקתן ג"ש והא דאמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה דוקא לאלתר אבל לאחר ג"ש אית להו חזקה ומסתברא דלא תימא ה"ה לדברי' העשויי' להשאיל ולהשכי' אלא דוקא עבדי' דבני שטרא נינהו אבל עבדי' דלאו בני שטרא נינהו לא שייכא בהו החזקה עכ"ל ומדתלי טעמא דעבדי' דוקא משו' דבני שטרא נינהו מועיל בהו חזקת ג"ש משא"כ מטלטלי' נראה לו לה"ה דה"נ בהמה וחיה דלאו בני שטרא נינהו לדעתו ז"ל דמו למטלטלי' ולא לעבדי' וזה ברור ומהתימא על הש"ך שכת' בסי' קל"ה סק"ג דאין מדברי הר"ב העיטור ראיה דס"ל דבהמה וחיה דמו למטלטלי' ולא לעבדי' כיע"ש ולא ביאר לנו הרב דבריו בזה דאיך הפה יכולה לדבר דס"ל דדמו לעבדים מאחר דבהמה וחיה לאו בני שטרא נינהו כעבדי' ואולי כונתו ז"ל לומר דס"ל לבעל העיטור דאע"ג דבהמה וחיה לאו בני שטרא נינהו מ"מ כיון דדמו לעבדי' במעשיו דהוו מטלטלי' דניידי כעבדי' ואע"ג דלא שייכא בהו טעמא דבני שטרא נינהו כעבדי' מ"מ לא פלוג רבנן בהו וכיון דגבי עבדי' דשייך בהו האי טעמא מהני בהו חזקת ג"ש השוו הדין בכל דדמי להו דתיהני חזקת ג"ש כנ"ל ודוק.<br>''' ודע ''' דכי היכי דהטור ז"ל ס"ל דבהמה וחיה דמו לעבדי' דמועיל בהו חזקת ג"ש כמ"ש בסי' קל"ה ובשאר מטלט' העשויין להשאיל ולהשכיר ס"ל דלא מהני בהו חזקת ג"ש כמ"ש בסי' קל"ג וטעמו מבוא' בדברי הש"ך והב"ח בסי' קל"ה כיע"ש ועיין להר' ראש יוסף באות ע"ג שהביא דברי המרדכי בפ' כל הנשבעי' והן הן דברי הטור קל"ג יע"ש הכי נמי נראה שזה דעת הרשב"א ז"ל שהרי מדברי' ז"ל שהביא הנמק"י ז"ל פ' המקבל עלה דמלוה אומר ה' וכתבנו דבריו לעיל נראה בהדייא דס"ל דבהמה וחיה דינם כעבדי' דמועיל בהן חזקת ג"ש ואלו מדברי הרשב"א ז"ל שהביא מרן ב"י בסי' קע"ג מחו' ה' שכתב וז"ל וההיא דאומן מטל' נינהו שחזקתן לאלת' כו' מבואר דס"ל דגבי מטל' כל דלית להו חזקה דלאלת' לית להו חזקת ג"ש וכן מבואר עוד בדברי הרשב"א שהביא הנמק"י ז"ל בפ' חזקת גבי הא דאמרי' התם וצריך למחו' בסוף כל ג' וג' וז"ל אבל דעת הרשב"א דהמטלט' בלחוד דהוא דאמרי' דשוב אין להם חזקה דכיון דחזקתן הוא לאלתר כתפיסת' ואז איכא עדי' פקדון שוב אין להם חזקה כו' יע"ש וכן כתב עוד שם גבי הא דאמרי' ואי דלא צנא דפרי כו' וז"ל ל"ד לההיא דלקמן בשמעתיתא דאומן דהתם איירי במטל' וכיון שחזקתן לאלתר השתא איכא עדי פקדון שוב לא מצי טעין חזקה הנפקד יע"ש מכל זה מבואר שדעתו ז"ל דבמט' לא מהני בהו חזקת ג"ש וכדעת הטור בסי' קל"ג ואפשר שטעמו כמ"ש הב"ח ז"ל דמט' אדם עשוי להשאיל ולהשכיר לימים הרבה א"נ שמא שכח למי השאיל או השכיר וכמ"ש הטור בשם הר"י וזה לא שייך בבהמה וחיה שנמסרים לרועה חזר להו פעם בחוץ פעם ברחובות א"נ אפשר שטעמו בבהמה וחיה דדמו לעבדי' דהוו מטלט' דניידי השוו חכמים מדותיה' לו' דתהני בהו חזקת ג"ש משא"כ בשאר מטלטלי' וכמ"ש לכונת הש"כ ז"ל ומ"מ אע"פי שמדברי הרשב"א הללו שהביא הנ"י במקומות הנז' מבואר דס"ל דמטל' העשויין להשאיל ולהשכיר או דאיכא עד פקדון וראה לא מהני בהו חזקת ג"ש וטלת ביד אומן שנתנו נראה בהדיא מדברי הנ"י דפ' המקבל שכתבנו דבריו לעיל ס"ל דמהני חזקת ג"ש מפני שאין דרך להניח ביד אומן כ"כ זמן וכן מבואר עוד מדברי הרשב"א שהביא רי"ו ז"ל בנתיב כ"ט ח"ד והביא דברי מב"י בס"ס קל"ד כיע"ש ומהתימא על מרן החבי"ב ז"ל דבסי' קל"ג הגה"ט אות כ"ט הביא דברי הנ"י דפ' המקבל ודקדק מדבריו דס"ל להרשב"א דמטל' מהני בהו חזקת ג"ש.<br>''' ובזה ''' יישב דברי מהר"י ברקי' יע"ש והוא תמה דמדברי הרשב"א שהביא הנ"י בפ' חזקת מבואר דס"ל להרשב"א דגבי מטל' לא מהני בהו חזקת ג"ש כמדובר ושם בפ' המקבל לא כתב דמהני בהו חזקת ג"ש אלא בגודרות וטלת ביד אומן דוקא כמדובר וצ"ע ועיין להש"ך סימן קל"ד סק"ח ודוק.<br>''' וראיתי ''' להר' ראש יוסף באות מ' שהוקשה לו במאי דפריך הש"ס ועבדים אית להו חזקה ואמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה דמאי קושיא לימא דבכלל גודרות לאו עבדים משום דעבדים כיון דבני דעת נינהו איכא למימר אם לא שידעו שמכרום בעליהם לא היו הולכים מבית בעליהם הראשונים יע"ש ולק"מ לע"ד דאדרבא כיון דבני דעת נינהו אית לן למימר טפי דמשום שהקנטוהו הבעלים הראשונים הלכו להם לביתו של זה וכ"כ הרמב"ן והריטב"א ז"ל בהדיא בגיטין ד"ך ע"ב עלה דההיא דאמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה כיע"ש וכ"כ עוד הרמב"ן בחי' לבקרא דל"ו עלה דרך מימרא יע"ש תו ק"ל להרב הנז' דהיכי ס"ד דמקשן דקאמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה היינו אפילו לעולם דודאי פשיטא דחזקת ג"ש אית להו מדלא מחה כ"כ זמן יע"ש ומה שתרץ הוא ז"ל דהוה ס"ד דמשאמרו במתני' דעבדים יש להם חזקה היינו חזקה דלאלתר כו' זה לא ניתן לאמר דמתניתין בהדיא קתני ג"ש אלא נראה לע"ד דאפשר דהמקשן ס"ד דעבדים ובהמה וחיה דוקא דמטל' נינהו במטל' לא מהני בהו חזקת ג"ש והטע' שכתב הטור בשם הר"י בסי' קל"ג בשם הרב העיטור השוו חכמי' מדותיה' לדונן כמטלטל' דלא תהני בהו חזקת ג"ש דומיא דשאר מטל' משו' דלא פלוג ואפי' לדעת החולקי' וס"ל דגבי מטל' נמי מהני בהו חזקת ג"ש ואיכא עד תשו' מימון בס' משפטי' סי' י"ו כמ"ש החבי"ב ז"ל בסי' קל"ג הגה"ט אות כ"ט איכא למימר דלא כתבו כן בתשו' הנז' אלא לבתר דמסיק הש"ס דכי קאמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה אלא בחזקה דלאלתר אבל בחזקה ג"ש יש להם ומשמע להו דאפי' הבהמה וחיה נמי דלאו בני שטרא נינהו מהני בהו חזקת ג"ש ומנה למדו דה"ה לשאר מטלט'.<br>''' אמנם ''' מעיקרא הוה ס"ד דמקשה דכל מידי דמטל' דלאו בני שטרא נינהו לא מהני בהו חזקת ג"ש ועבדי' נמי אע"ג דבני שטרא נינהו כיון דמידי דמטלט' הוא אין לו חזקת ג"ש כן נראה לע"ד ודוק תו ק"ל להרב הנז' בחזקה דלאלתר מה טעם מפקינן ליה מיד המחזיק ומחזקינן ליה בגנב וגזלן כיון שאפשר שלקחו ממנו ולא שבאו מאיליהן לביתו ואין להחזיק שום אדם בגנב וגזלן ותי' דכיון דתפיסה זו מקרי תפיסה נשאר הדבר בחזקת הבעלי' הראשוני' לעולם עד שיביא עדים או ראיה ברורה שמכרם לו יע"ש.<br>''' וסבור ''' הייתי לומר דמשו"ה מפקינן מיניה דתלינן דרוצה להחזיק בשל חברו משום ס' מלוה ישינה שיש לו עליו עד שיתברר לו ולא דמחזיק' ליה בגנב וגזלן וכעין זה כתב בדרישה לקמן ס"ס קל"ג בענין דברי' העשויין להשאיל ולהשכיר ע"ש בסעי' י"ג אלא שאין זה טעם מספיק לע"ד להוציא הדבר מיד המחזיק דאי משו' חשש ספק מלוה ישינה סמיה דדין למחייבה שבועה שלקחו דמשו' ספק מלוה ישינה לא משתבע כדאמרי' פ"ק דמציעה ואכתי לא הוה ליה לאפוקי מידי דמחזיק אלא עיקר הטעם כמ"ש הרב דתפיסה זו לא מקרי תפיסה וברור.<br>''' ולענין ''' הלכה למעשה דעבדים גדולי' ובהמה וחיה שאינן מסורות ביד שומר אלא לפעמים הולכי' מאליהן בשוק אין בהם חזקה כשאר מטלט' ומוציאין אותה מיד המחזיק בהן ואף הפירות שאכל בהמשך אותו זמן כמ"ש הרב ראש יוסף באות ע' וכדאיתא בפ' חזקת דל"ג גבי מחזיק בקרקע שאינו שלו יע"ש אמנם אם החזיק בהם ג"ש נראה דיכול המוחזק לומר קים לי כהרמב"ם ובעל העיטו' שכת' ה"ה דס"ל דמהני בהו חזקה ג"ש ולענין שאר מטלטלי' עיין בסי' קל"ג יע"ש באורך. '''אבל עבד קטן שאינו יכול להלך על רגליו מפני קטנותו הרי הוא כשאר מטלטלי' כו'.''' ונראה דה"ה לעבד גדול אם היה מסור לשומר דלאלתר הויא חזקה כמ"ש מב"י ז"ל בא"ה ס"ס קכ"ד משו' דהוי מילתא דלא שכיח לא ביאר זה מרן בח"מ סי' ע"ב ס' כ"א ולא בסי' קל"ה כנ"ל ועיין להרב המפה בא"ה סימן קכ"ד סעי' ו' שהסכים לדברי מרן יע"ש ודברי מרן ז"ל בח"מ סימן ע"ב הנז"ל נראה דאשתמיט מיניה דמרן החביב בסימן קמ"א הגה"ט אות א' שכתב על מה שתמה על הטור למה לא הזכיר בהמה וחיה בהדי עבדים שחזקתן ג"ש כמ"ש בסי' קל"ה וז"ל ויראה דהטור סירכה דמתני' נקט דלא תני אלא עבדים ומתני' דלא תני אלא עבדי' מילתא פסיקתא נקט מה שא"כ בהמה וחיה דהיינו דוקא במקום שאין דרך למסור הבהמה שחרית וערבית דבמקו' שדרך למסור הבהמה חזקתן לאלתר כדאיתא בפ' חזקת ואע"ג דעבדים נמי היינו בגדולים מ"מ בגדולי' מיהא אין חילוק בין מקום למקום אבל בבהמה יש חילוק בין מקומות למקומות. ובזה הראיה שהביא ה"ה ז"ל בפ' י"וד מה' טוען ממשנה זו לדברי הרמב"ם ז"ל מדלא הוזכר חזקה גבי בהמה וחיה אלא גבי עבד אינה תיובתא לדברי הסוברי' דאף בבהמה וחיה חזקתן ג"ש עכ"ל וכפי דברי מרן ז"ל בא"ה שכתבנו דאף בעבדי' גדולי' כשהן ביד שומר חזקתן לאלתר כבהמה וחיה אין מקום לדברי מרן החבי"ב ז"ל שהרי אף גבי עבדי' לא מילתא פסיקתא היא כיון דכשהן ביד שומר חזקתן לאלתר וראית ה"ה ז"ל ממתני' אלימתא היא ותיובתא לדברי הסוברי' דאף בבהמה וחיה חזקתן ג"ש וצ"ע. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף