עריכת הדף "
שרשי הים/אישות/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש קדושי משכון'''}}}} '''האומר לאשה התקדשי לי בדינר וה"ז המשכון בידיך עד שאתן אינה מקו' כו'.''' הכי איתא בגמ' אמר רבא אמר רב נחמן אמר לה התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליו אינה מקו' מנה אין כאן משכון אין כאן הנה הרמב"ן משמע ליה דאפי' נתחייב בקנין על המלוה והניח עליו משכון או שא"ל זכי בגוף משכון זה לשעבו' מנה אינה מקו' אבל הראב"ד חלוק וס"ל דכל שנתחייב בקנין על המלוה והניח עליו משכון או שא"ל זכי במשכון זה לשעבו' מנה מקו' וכן כל מידי דמקני בכסף מהני בכה"ג והריטב"א הסכים לס' הראב"ד ודעת הרשב"א כדעת הרמב"ן כמ"ש בשמעתין בהדיא דאפי' אמר לה הריני מתחייב בקנין אינה מקו' שאין כאן מנה אבל אידך שכתב הרמב"ן דגם באומר לה זכי במשכון זה לשעבו' מנה דאינה מקו' לא כתב כנראה דבהא מודה ליה להראב"ד וכן יש לדקדק קצת מדבריו שכתב לקמן בדף י"ט ע"א עלה דאמר רבא המקדש במלוה שיש עליה משכון מקו' שכתב בתוך דבריו וז"ל ואינו דומה לאידך דרבא אמר רב נחמן דאמר לעיל התקדשי לי במנה והניח עליו משכון אינ' מקו' דהתם לא היה המשכון קנוי לשעבו' המנה אלא במנה גרידא הוא מקדשה ואח"כ הוא משעבד המשכון למלוה כו' יע"ש כנראה מדבריו שאם א"ל תחילת דבר זכי במשכון זה לשעבו' מנה והתקדשי לי בו מקו' שהרי יש לו קנין במשכון לשעבו' המנה ומ"מ אין מכאן ראיה כ"כ.<br>''' והרא"ש ''' ז"ל הסכים לשיטת הראב"ד ז"ל דכל שנתחייב בקנין על המנה והניח עליו משכון היא מקודשת אבל אידך שכתב הראב"ד ז"ל דאף באומר לה זכי במשכון זה לשעבוד מנה דמקודשת לא בא הדבר מבואר בדבריו ומתוך הלשון שכתב בתוך דבריו לענין השדוכין וז"ל הלכך כשעושין שידוכין ונותנין ערבונות לשם קנס לא יאמר אם אחזור בי אני אתן כו' אלא צריך להקנות לו בקנין או יאמר תזכה בגוף משכון זה בכך וכך עכ"ל נראה דלדידיה משמע ליה דלא מהני בשיאמר תזכה בגוף משכון זה לשעבוד מנה אלא צריך לומר תזכה בגוף משכון זה סתם דכשאומר תזכה בגוף זה לשעבוד מנה כיון דלא קדם לו חיוב ושעבוד לא מהני לשון זה דאמרינן שעבוד אין כאן זכיה אין כאן אבל כשאומר זכה במשכון זה שיעור מנה אין לך זכיה גדולה מזו. ונמצא דהרא"ש ז"ל מודה ליה להראב"ד בחד' ופליג בחדא וזה הבין מוהרימ"ט ז"ל בדעת הרא"ש שכתב שדברי הרא"ש אינן לא כדברי הרמב"ן ולא כדברי הראב"ד ז"ל והרב בני יעקב במאמר קנין דק"ב ע"ג כתב שלדעתו אין בין דברי הראב"ד לדברי הרא"ש כמלא נימא ולא צדק בזה דהמרחק בניהם רב ועיין במ"ש הוא ז"ל לקמן דק"ג ע"ד על דברי הרא"ש ז"ל הללו.<br>''' והן ''' עתה נדפס מחדש ס' קהלת יעקב וראיתי לו ז"ל שם באות פ' דצ"ו ע"ד עמד בזה ובהכי ניחא מה שתמה הוא ז"ל על הרב המפה בסי' כ"ט שכתב על מ"ש מרן דאם הניח עליה משכון אינה מקודשת וה"ה אם כתב עליה שטר אבל אי א"ל זכי במשכון זה בשעבוד מנה מקודשת עכ"ל ותמה עליו דהרב פסק תרתי דסתרן דכיון דפסק דאפילו אם כתב שטר אינה מקודשת עכ"ל דה"ט משום דהו"ל מקדש במלוה וכדברי הרמב"ן וכפי הטעם הזה אפילו אמר לה זכי במשכון שעבוד מנה אינה מקוד' ואיך כתב דאם אמר לה זכי במשכון זה שעבוד מנה אינה מקודשת והניח דבריו בצ"ע והרואה דברי הרב המפה על מרן שכתב יראה דלא ק"מ שהרי הוא ז"ל כתב כלשון הזה אבל א"ל הרי את מקודשת לי בדינר ותזכה בו בגו' המשכון שאני נותן לך על זה הרי זו מקודשת וציין שהוא מדברי ר"יו נ"ג ואין ספק שהן הן דברי הרא"ש ז"ל כאשר כתבנו דאע"ג דפליג עליה דהראב"ד באומר זכי במשכון זה לשעבו' מנה מודה הוא ז"ל באומר זכי במשכון זה שיעור מנה ידע דלשיטת הראב"ד ז"ל כשמתחייב בקניין לתת לה מנה ומקדשה לה בההוא מנה מקודש' ואפי' לא נתן לה משכון עליה וזה מבואר בדברי הריטב"א שכת' וז"ל אבל אם נתחיי' לה מנה בקנין וחזר וקדשה בו או שלקח ממנו שדה אשה מקודשת ושדה מכורה ומה שסיים עוד על זה וז"ל ואם נתן משכון על אותו מנה זכתה בו דהא איכא הנאה דשויא פרוטה להתקדש בו ומילתא באפי נפשיה היא דכיון דהיא מקודשת בחיוב המנה דאית לה הנאת ש"פ בחיוב זה כשנתן לה משכון זכתה בו ולא בעינן חיוב ומשכון וזה ברור לע"ד.<br>''' אשר ''' עפ"ז אפשר לישב מה שהוק' לו למהרימ"ט ז"ל בחי' על הר"ן ז"ל לשיטת הראב"ד ז"ל הלזו דס"ל דכל שאמר לה זכי במשכון זה לשיעבוד מנה דמקודשת מאי האי דפריך רבא לרב נחמן מהא דתניא קדשה במשכון מקודשת והוצרך לשנויי במשכון דאחרים כו' ואמאי לא משני דקדשה במשכון דידיה ובכה"ג דא"ל זכי במשכון זה לשעבוד מנה והוא ז"ל תירץ דהא פשי' ליה יעויין שם, ולפי דעתי יש לומר דאי תנא דברייתא נחית לאשמועינן האי דינא הוה ליה לאשמועי' עדיפא מינה אפילו במקדשה בחיוב מנה בקנין לבד שאינו מוסר בידה כלום וכ"ש בקדשה במשכון שהרי איכא נתינה מידו לידה ואי משום דהא עדיפא ליה שהרי כתבנו בדעת הרא"ש דאע"ג דמודה ליה להראב"ד במקדשה בחיוב מנה ובקנין פליג עליה בההיא דזכי במשכון זה לשעבוד מנה הא ליתא דהיכן השמיענו תנא דברייתא דמיירי באומר זכי במשכון לשעבוד מנה דאפשר דמיירי באומר זכי בגוף המשכון שיעור מנה דבהא מודה נמי הרא"ש ועיין במה שהוקשה עוד למהרימ"ט על שיטת הראב"ד מההיא דגיטין פ' האומר דס"ו גבי גניבא יוצא בקולר הוה כי הוה קא נפיק אמר הבו ארבע מאה זוזי לרבי אבינא מחמרא דנהר פניא כו' דאמר רבי אבא חמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר מחמרא קאמר ואידך כדי ליפות את כחו יע"ש ועיין בכתובות ס"פ נערה דנ"ד ע"ב תוס' ד"ה ארבע כו' ועיין בפ' מי שמת.<br>''' עוד ''' ראיתי להרב בני יעקב שם דק"ב ע"ד שכתב תמיה על הרא"ש במ"ש דבערבונות של שידוכין צריך שיתחייב בקנין תחילה ואח"ך יתן לו המשכון דאי לא"ה לא מתפיס דמאחר שהטור בח"מ סי' ר"ז כתב ע"ש הרא"ש דבערבונות של שדוכין אין צריך לקנות בב"ד חשוב משום דשפיר מתחייב בקנס אם חזר בו שביישו א"כ למה הצריך שיתחייב לו בקנין תחילה כיון דהרי מחוייב ועומד וכשנתן המשכון שפיר מתפיס כדאמרינן גבי פועלים אם באת חבילתה לידו מחייבינן לקיים דבורם שהרי גרמו לו הפסד וכמו כן תמה על הטור ממ"ש בח"מ סי' ר"ז למ"ש בא"ה סי' ן' יע"ש וזו אינה קושיא לע"ד דכל דליכא קנין אע"ג דכשהמשכון תחת ידו גובה בו מיהו אם יצא מתחת ידו אינו יכול לגבות כדאמרי' גבי פועלים שאם לא באת חבילתה ליד בע"ה אע"ג דגרמו לו הפסד אינו יכול לגבות מהם ה"ן הכא אם יצא המשכון מתחת ידו אינו יכול לגבות מידי ולהכי הצריך קנין כדי שיוכל לגבות לעולם ואמנם מה שהוצרך קנין דלא כאסמכתא בב"ד חשוב זה תימה וכבר עמד ע"ז מר"ן ב"י ועיין בספר ב"ח ובקיצור פסקי הרא"ש בשמעתין לא ראיתי שהעתיק דבר זה יע"ש ועיין עוד בדברי הרב בני יעקב דק"ב ע"ד במה שנסתפק גבי פדיון אי מהני על ידי משכון דפשיטא ליה מדברי הרשב"א בשמעתין ומההיא דפ' יש בכור דחיוב לא מהני גבי פדיון וכיון דלא מהני חיוב לא מהני משכון דמנה אין כאן משכון אין כאן דגבי פדיון נתינה מעליא בעינן לכ"ע וכעין זה יש להסתפק לענין מתנות לאביונים בפורים אם יצא ידי נתינה ע"י משכון או דילמא מנה אין כאן משכון אין כאן ולא עת האסף ועיין בדינים אלו דמנה אין כאן בטור ח"מ סי' ס' ובס' דברי אמת בקונט' ז' סי' ב' יע"ש.<br>''' ומ"ש ''' עוד רבינו ''' היה ''' ''' בידו משכון על חוב שיש לו אצל אחרים וקידש בו אשה כו'.''' הכי איתא בגמרא ד"ח התם במשכון דאחרים וכדר"י דאמר ר"י מניין לבעל חוב שקונה משכון כו' כתב רש"י במשכון דאחרים וקדשה בחוב שיש לו עליו כו' אבל מדברי כל הראשונים משמע דמקדשה במשכון עצמו ועיין למהר"ש יונה בסי' ס"ג מה שהוקשה לו לפי' רש"י ולא קשיא כלל כאשר יראה הרואה ולפקע"ד היה נר' דהוצרך רש"י לפרש דקדשה בחוב שיש לו עליו דאי לא קדשה אלא במשכון לבד ומפני שהוא קנוי לו הוא דמקודש' לו אכתי ק' היכי מקדשה דהא אמרי' לקמן בפ"ב דמ"ח דהיינו טעמא דהמקדש במלוה של אחרים אינה מקודשת משום דלא סמכה דעתה מימר אמרה הוא מחיל ליה כדשמואל דאמר המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול והשתא כי מקדש לה במשכון ועיקר המלוה והחוב הוא של הבעל מאי הוי אכתי לא סמכא דעתה דמימר אמרה שהבעל מוחל חובו ללוה וממילא לא נשאר לה שום קנין על המשכון משא"כ כשהוא מקדשה בעיקר החוב ומוסר המשכון בידה דמקודשת דהשתא איהו לא מצי מחיל כמ"ש הרשב"א ז"ל בשמעתין והר"ן והריטב"א ז"ל בגיטין דל"ז דקדקו כן מהא דר"י דשמעתין יע"ש.<br>''' אלא ''' שלפ"ז משמע דלדעת רש"י אם קדש במתנה שנתנו לו ע"מ להחזיר אינה מקודשת כיון דעתיד לחזור ולא כן משמע מדברי הרא"ש ז"ל לקמן דף ט"ז סימן ך' דפשיטא ליה דהמקדש במתנה שנתנו לו ע"מ להחזיר מקודשת ומחזיר המתנה ונותן לה דמים תחת המתנה יע"ש וטעם הדבר כיון דבשעת שקדשה היה שלו הרי באותה שעה נתן לה כסף משלו וקנאה מקודש' גמורה היא וכשחוזר ולוקחה ממנה בדמים שנותן לה כאילו חוזר וקונה הדבר ממנה ואפשר דאפי' חוזר ולוקחה ממנה בע"כ לא מפני זה נאמר שאינה מקודשת אלא חשיב כאילו גוזלה אבל הקדושין שקדש במקומן עומדין ואם כן ה"ה נמי הכא כשקדשה במשכון דבשעת הקדושין קנוי לו כדר"י ומקדש אותה במשכון זה אע"ג דכשחוזר ומוחל החוב פקע שעבודו הו"ל כמתנה ע"מ להחזיר דמקודשת גמורה היא כיון דבשעת הקדושין היה שלו ואם כן צ"ל דמ"ש רש"י ז"ל וקדשה בחוב שיש לו עליה לחידושא נקטיה דלא מבעיא דמקדשה במשכון אלא אפי' במקדשה בחוב היא מקדושת.<br>''' ודע ''' שכתב הרשב"א ז"ל בשמעתין דאע"ג דמשכון דאחרי' קנוי לו ומצי מקדש בו את האשה אפי"ה אינו קנוי לו ממש ואי אקדיש ליה מלוה או זבין מלוה לא עבד כלום ולענין קדושין כיון שיש לו מקצת קנין לענין שביעית ושאינו נעשה מטלט' אצל בניו הו"ל כדידיה ומתקדשת האשה בו יע"ש ואיכא למידק לכאורה ממ"ש לקמן בפ' האיש מקדש דנ"ב ע"א גבי מאי דקאמר רב המקדש בגזל אינה מקודשת וקאמר ר"י עלה מי קאמר רב הכי ופרכינן והוא לא אמר הכי והא אמר ר"י גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו כו' יע"ש דמשמע דקדושין והקדש כי הדדי נינהו וכל היכא דלא מצי מקדיש לא מצי מקדש ומשו"ה פריך לר"י דאמר ומי אמר רב הכי ממאי דאמר איהו גבי הקדש ולפי דברי הרשב"א ז"ל מאי קושיא הרי מצינו במשכון של אחרים דאע"ג דלא מצי מקדיש מצי מקדש בו ואם כן אע"ג דגבי גזל ס"ל לר"י דלא מצי מקדיש אפשר דס"ל דמצי מקדש והדבר ברור דהתם לא משום דגבי הקדש קאמר ר"י דלא מצי מקדיש הוא דפריך אלא ממאי דקאמר דה"ט דגזל משום שאינו שלו וכיון שאינו שלו מינה דלא מצי מקדש בו ועיין להרב ש"ך בח"מ סימן ע"ב ס"ק י"ז שהכריח מאותה סוגיא דהקדש וקדושין כי הדדי נינהו ומתוך כל העלה דמשכון אחרים כיון דמצי מקדש בו יכול להקדיש יע"ש ואישתמיט מיניה דברי הרשב"א ז"ל בסוגיין וצ"ע.<br>''' ומ"מ ''' לדידי ק"ל לדברי הרשב"א ז"ל הללו מ"ש ממתנה על מנת להחזיר דאמרינן בפ' יש נוחלין דאם לא אמר ע"מ שתחזירהו לי הקדישו והחזירו מוקדש ומוחזר וי"ל דהתם קנוי לו לגמרי לאותו זמן שנתנו לו אבל הכא אינו קנוי לו לגמרי ויש להסתפק בממשכן את חבירו אתרוג שלא בשעת הלואה אי קני ליה לצאת בו ידי חובה מי אמרינן כיון דלא מצי מקדיש ליה לא קרינן ביה לכם או דילמא כיון שיש לו מקצת קנין ולענין חמץ קרינן ביה לך וכן לענין שמיטה אם יוכל לקדש בו את האשה והסברא נותנת דכיון דאתרוג של שות' אינו יוצא בו ה"נ לא נפיק ביה כיון דאין לו אלא מקצת קנין כנלע"ד אבל יש להסתפק אם יכול הלוה לקדש במשכון זה שנתן למלוה כיון שמן הדין קנוי למלוה או דילמא כיון שיכול להוציאו בדמים חשיב שלו והסברא נוטה לזה, ושוב מצאתי בדברי הרמב"ן בחי' לקדושין שכתב בהדיא דלוה מצי מקדיש ליה יע"ש.<br>''' ולענין ''' משכון זה של אחרים אם הוא דוקא במשכון שמשכנו שלא בשעת הלואתו או לאו דוקא אלא אפי' משכנו בשעת הלואתו עיין בזה להרא"ש ז"ל ועיין במהר"ש יונה סימן ס"ג שעמד על דבריו במה שיש בהם מן הקושי יע"ש והרמב"ן וכן הרשב"א והריטב"א בגיטין משמ' להו דאפי' במשכון שמשכנו בשעת הלואתו היא ומקודשת ועיין בספר המלחמות להרמב"ן בפרק שבועת הדיינים כי שם הרבה להשיב על שיטת רש"י והרז"ה דס"ל דהך דר"י לא אתמר אלא שלא בשעת הלואתו דוקא ולפי דבריהם מתחייב באונסים ג"כ לא כן במשכנו בשעת הלואתו שאינו חייב באונסים והוא ז"ל השוה מידותיהן ובין בשע' הלואתו ובין שלא בשעת הלואתו לא מחייב אלא בגניבה ואבידה כיון שאין כל הנאה שלו והוכיח מתוך סוגיא זו דקדושין ודפסחים וגטין דהך דר"י אפי' בשעת הלואתו מיירי ואי כדברי רש"י והרז"ה דמחייב אפי' באונסים הא לענין משכון בשעת הלואה משנה ערוכה שנינו בפרק האומנים מלוה על המשכון כו' ואיך יתכן לומר דדברי ר"י שנאמרו סתמא בכל משכון שיהיה דברו לחצאין ובמשכון דבשעת הלואתו קנוי לו להיות ש"ש ושלא בשעת הלואתו להיות כשואל.<br>''' וכבר ''' הרב ש"ך בח"מ סי' ע"ב עמד על כל דבריו ז"ל ויש גימגום בדבריו ובסו' דבריו המצי' לנו דבר חדש דכל שחטף משכון מיד חבירו שלא ברשות ב"ד ושלא מדעת הלוה אפי' לדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל חייב באונסים שהרי נעשה שלו והביא ראיה מדברי רבינו בפ"י מה' שכירות דקאי כשיטת הרמב"ן דבמשכנו שלא בשע' הלואתו לא מחייב אלא בגניבה ואבידה ואפ"ה כתב בפ"ו מה' מלוה ולוה הל' ד' דהממשכן את חבירו שלא ברשות ב"ד חייב באונסין וכמ"ש שם ה"ה ז"ל ועפ"ז ניחא ליה ההיא דפרק אלו הן הלוקין דקאמר ותו ליכא והא איכא השבת העבוט כו' יע"ש ולפי דבריו הללו דחיוב דאונסין הוא מפני דהו"ל גזלן לא ידעתי לכאורה טעמו של הראב"ד דאיהו ז"ל בספ"ג מה' אבידה השיג על רבינו וס"ל דהממשכן שלא ברשות אינו נקרא גזלן ומתני' דפרק כל הנשבעין ששנינו דשכנגדו נשבע ונוטל היינו דוקא בנמצא שלא היה לו חוב יע"ש וי"ל דהראב"ד לשיטתיה אזיל דס"ל דמשכנו שלא בשעת הלואתו קני ליה לגמרי אפי' לאונסים ואם כן הכא אמאי חייב באונסים וע"ד ה"ה יש לעמוד שכתב שלדעת רבינו אינו נקרא גזלן ושם בספ"ג מה' אבידה קראו רבינו גזלן יע"ש ועיין להרב מח"א בהגהותיו על רבינו פ"ג מה' מלוה וכבר עמדתי ע"ז בחיבורי על הש"ע ח"מ סי' ע"ב.<br>''' והנה ''' הרמ"ל בפ"י מה' שכירו' הביא דברי מהריט"ץ בתשובו' סימן י"ב שכתב דכל שמשכנו שלא בשעת הלואתו אפי' שלא ברשות ב"ד כי אם שהלוה בעצמו משכן לו ברצונו חייב באונסים לשיטת רש"י ז"ל והרז"ה ז"ל וכתב עליו שטעה בזה שזה אינו אלא דוקא במשכנו לבסוף ע"י ב"ד ששם הוזהר המלוה להחזיר כסות של יום ביום וכסות לילה בלילה ושם הוא דאמר ר' יצחק בעל חוב קונה משכון אבל במשכון הבא מיד הלוה ליד המלוה ברצו' כך הוא שעת ההלואה כשלא בשעת ההלואה לכ"ע אין בו למרבה אלא ש"ש ואלו דברים ברורים הם עכ"ל ודבריו תמוהים שהרי בהדיא כתב רבינו בפ"ג מה' מלוה ולוה הל' ה' דאפי' במשכנו מדעת הלוה הוזהר להחזיר לו העבוט בעת הצריך לו את הכר בלילה ואת המחרישה ביום והכי איתא בפרק אלו מציאות דל"ז ע"ב השב תשיב אין לי אלא שמשכנו ברשות ב"ד שלא ברשות ב"ד מנין ת"ל השב תשיב ועיין בס"פ אלו הן הלוקין דפרכינן ותו ליכא והא איכא השבת העבוט דכתיב השב תשיב כו' ומיירי במשכנו שלא ברשות ב"ד אלא דמהתם אין ראיה כ"כ דהתם מיירי במשכנו בע"כ אבל ההיא דאלו מציאות מוכח דאפי' מדעת הלוה איכא השב תשיב ועיין בפי' רש"י ז"ל שם.<br>''' הן ''' אמת כי זה שכתב דכל שלא משכנו שלא ברשות ב"ד כי אם מדע' הלוה ומרצונו אינו מתחייב באונסים כן משמע מתוך פירש"י שם בפרק האומנים דפ"ב עלה דהך מימרא דר"י וכן בפרק המקבל דקי"ג במתני' דהמלוה את חבירו לא ימשכנינו אלא בב"ד יע"ש ועיין להרב מח"א ה' גביית חוב סימן י"א דק"ב ע"ב אמנם אין הטעם בדבריו מפני ששם לא הוזהר המלוה להחזיר דאע"ג שהוזהר להחזיר מ"מ קרא דולך תהיה צדקה משמע דלא קאי אלא אמה שמפורש בכתוב שהוא על הממשכן ע"י ב"ד ולא על מאי דמרבינן מריבוייא דהשב ישיב שהרי בריבוי הכתוב מרבינן נמי על הממשכנו בעל כרחו שאז נקרא גזלן כמ"ש רבינו בספ"ג מה' אבידה ולדעת רבינו אין הבעל חוב קונה משכון אלא להתחייב בגניבה ואבידה והממשכן את חבירו בע"כ מתחייב הוא באונסין ג"כ כדין גזלן כמ"ש בפ"ג מה' מלוה ולוה ואי קרא דולך תהיה צדקה קאי על הממשכן חבירו בע"כ אין סברא שיפורש הכתוב בשני ענינים דעל הממשכנו מדעתו הוא חייב בגניבה ואבידה והממשכנו בע"כ שיתחייב באונסין ועדיין צ"ע.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף