עריכת הדף "
שרשי הים/אישות/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש ספקא דאורייתא לחומרא אי הוי דאורייתא או דרבנן'''}}}} '''היו עומדים בר"ה כו' או שהיו ס' קרוב לו ס' קרוב לה ה"ז ס' מקודשת כו'.''' ע"כ. הנה בענין ספקא דאורייתא לחומרא אם הוא דאורייתא או דרבנן הפליגו הראשונים ז"ל כמו שכתבתי בשורש קדושי ספק פ"ג מה' אלו ה"ג והרב פר"ח בי"ד סי' ק"י הביא ראיה לשיטת רבינו ודעימיה דס"ל דהוי דרבנן מההיא דפ"ב דיומא דאפליגו ר"י ור"ל בחצי שיעור אם הוא דאורייתא או דרבנן ומייתי ההיא בריי' דקאמר כל חלב לרבות חצי שיעור ושני ר"ל דקרא אינו אלא אסמ' בעלמא וראיה מדקתני נמי כוי ואי מדאורייתא אצטריך קרא לאתויי ספקא הרי דכוי שהוא ספק וחצי שיעור הוא מדרבנן ואף לר"י דפליג אר"ל תנא כוי משום שהוא בריה בפני עצמה הא לא"ה לא הוה אסיר מדאורייתא יע"ש.<br>''' ומורי ''' הרב המו' מר יאוד' אשכנזי ז"ל דחה ראיה זו משום דע"כ לא מספקא לן אלא בספק שקול דליכא חזקה לאחד מן הצדדים אבל כל דאיכא חזקה המסייע סמכינן אחזקה וגבי כוי אית ליה חזקה דמעי אמו שאין איסור חלב בשליל כמ"ש רבינו בפ"ז מה' מ"א וכבר התוס' ביבמות דקי"ט ע"א ד"ה מחוורתא כו' ובפ"ק דחולין די"א ע"ב לר"מ כתבו דחזקת מעי אמו חשיבא חזקה ומש"ה לא אמרינן סמוך מיעוטא דחולבות אעפ"י שאינן יולדות אחזקה דבהמה שלא ילדה משום דאיכא נמי חזקה דולד שאינו קדוש בבכורה במעי אמו יע"ש.<br>''' ולק"ד ''' יש לחלק דשאני גבי איסור חלב דאשכחן דאף במעי אמו אסור וכגון כשכלו לו חדשיו כמ"ש רבינו ה"נ ואף לשיטת החולקים שכתב גם ה"ה ז"ל אזלי ומודו דכל שהושיט ידו לתוך מעיו ותלש חלב מבן ט' חי דחייב לר"י משא"כ גבי איסור קדושת בכורה דכל שלא פטר את הרחם אע"פ שכלו לו חדשיו אינו קדוש בבכורה ואין לומר דגבי חלב נוקים ליה אחזקה דקודם שכלו לו חדשיו דחזקה זו לא חשיבא חזקה משום דקודם שכלו חדשיו לא הותר חלבו אלא מטעמא דחשיבא כירך אמו ואינה אלא פרשא בעלמא ומה"ט ניתרת בשחיטת אמו ואם נתנבלה האם היא נמי אסירא מה"ט משא"כ בשכלו לו חדשיו דחשיבא בפני עצמה ואינה נמשכת בתר אמו ומה שניתרת בשחיטת אמו היא מגזרת הכתוב כל בהמה תאכלו כל שבבהמה תאכלו כדאיתא בגמ' ומש"ה חלבה אסיר ופנים חדשות באו לכאן לא כן גבי קדושת בכורה דאף כשכלו לו חדשיו ואינה נמשכת בתר אימה אינה קדושה עד שיפטור את הרחם דאז ודאי איכא לאוקמא אחזקה דמעי אמו דחזקת התר זה הותר מכללו בגופו של עובר ולא מצד אמו ויש לחזק חילוק זה מדברי התוס' דפ"ק דחולין די"א ע"א ד"ה אתייא מפרה אדומה וכמו שיראה המעיין שם.<br>''' ומ"מ ''' בעיקר דברי התוס' ז"ל הללו דחזקת מעי אמו חשיבא חזקה יש לדון בהם מההיא דר"פ בהמה המקשה דע"ז ע"ב עלה דמתני' דמבקרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים כו' דקאמר בגמ' טעמא משום דרוב בהמות יולדות דבר הקדוש בבכורה ומיעוט בהמות יולדות דבר שאינו קדוש כגון נדמה וכל היולדות יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות סמוך מיעוטא דנקבות למיעוטא דנדמה והו"ל זכרים מיעוטא יע"ש, והשתא לפי דברי התוס' ז"ל למה הוצרך להכי דתיפוק ליה דאפי' הוו מחצה על מחצה אכתי סמכינן אחזקה דמעי אמו דלא קדשה ואוקמינן לה אחזקתה דמעי אמו ויש לישב דתלמודא הוצרך לזה לאוקמא סתם מתני' כר"מ ואלו לר"מ אפי' כי סמכינן אחזקה וחשיב חזקה ומחצה כרוב בהמות דיולדות דבר שאינו קדוש מ"מ כיון דאיכא מיעוטא דיולדות דבר הקדוש חייש רבי מאיר למיעוטא כדאמרינן בפרק קמא דחולין ד"ו דגזר ר"מ ביין של כותי מהאי טעמ' וכן ביבמות דס"א גבי קטן וקטנה לא חולצין כו' וסוגיין דהכא ושם דקי"ט ע"א ובר"פ כל הצלמי' גזר כל המקומות אטו מקומו ובנידה בפרק בנות כותי' נידות מעריסתן משום מיעוטא דחזייא אמנם למאי דקא' השתא תלמו' אתיא נמי כר"מ דהא ר"מ מיעוטא דמיעוטא לא חייש כדאמרי' הכא בסוגייא דיבמות דקי"ט ובע"ז דף ל"ד ותו לא מידי.<br>''' ודע ''' דלכאורה עלה על דעתי להביא ראיה לשיטת האומרים דספקא דאורייתא לחומרא הוי דאורייתא מאותה שאמרו בפרק הקומץ רבה דל"א ע"א אמר ר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ובאתי ושאלתי את ר"ט ואמר לי קח לך מן השוק ועשר עליו ואמרינן קסבר דאורייתא ברובא בטיל ורוב ע"ה מעשרין הם וכתב רש"י וז"ל ונ"ל שהטבל הזה טבל גמור היה וכיון שנתערב בחולין בטיל דאורייתא והו"ל פטור דאורייתא ורבנן הוא דאחמור ביה ואמרו טבל אוס' במשהו והצריכו להפריש עליו תרומה ומיהו מיניה וביה לא דחולין מתוקנין נפטרו לגמרי ואפילו חיובא דרבנן ליכא ואמר לו צא ולקח מן השוק ועשר עליו לפי חשבון קסבר רוב ע"ה מעשרין והו"ל פטור מדאורייתא וחייב מדרבנן ע"כ ואמרינן תו איכא דאמרי אמר ליה לך קח מן הגוי קסבר יש קנין כו' ולימא ליה קח לך מן השוק קסבר אין ע"ה מעשרין וכתב רש"י איכא דאמרי כו' קסבר אין רוב ע"ה כו' ושמא זה שמכרו לא עשר והו"ל מדאוריי' וטבל המעורב בה פטור דאורייתא עכ"ל, והשתא אם איתא דספקא דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן מאי קאמר קסבר רוב ע"ה מעשרין כו' ואפי' נימא דאין רוב ע"ה מעשרין אלא ספק שקול אכתי לא מחייב אלא מדרבנן אלא ודאי דכל דהוי ספק שקול אזלינן לחומרא מדאוריי' אלא דלזה יש לדחות דהכא איכא חזקה דמעיקרא שלא היה מעושר וכל דאיכא חזקה לכ"ע סמכי' אחזקה ומדאו' אסיר ולשיטת האומרים דספקא דאורייתא לחומרא הוי מדרבנן לכאורה יש להביא ראיה מאותה שאמרו בפסחים פ' האשה גבי שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון דדוקא גבי מלך התירו משום שלום מלכות אבל לשאר בני אדם אסו' לאכול משניהם משום דאין ברירה בדאורייתא יע"ש והנה הא דקי"ל דאין ברירה בדאורייתא כתב הר"ן בפרק כל הגט דתקס"ו ע"א דאינו אלא משום דקי"ל ספקא דאורייתא לחומרא יע"ש והשתא לשיטת האומרים דהא דקי"ל ספק' דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן ניחא דהתירו למלך משו' שלום מלכות דהם אמרו והם אמרו אבל אי הא דקי"ל דספקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא איך התירו משום שלום מלכות.<br>''' וראיתי ''' להרב תי"ט בפרק האשה מ"ב דספוקי מספ"ל בהאי מילתא דקי"ל דבדאוריי' אין ברירה אם הוא מדאורייתא או מדרבנן ובתחילה צדד לומר דהוא מדרבנן מדהתירו למלך משום שלום מלכות ושוב כתב שיותר נ"ל דהוי מדאורייתא ואפי"ה התירו למלך משום שלום מלכות כדאמרינן בעלמא כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש כו' ה"נ כל שיהיה ספק לאדם בפסחו נתלה בדעת החכמים והחכמים קבעו לראשון ודוקא למלך קבעו חכמים ראשון אבל לכל אדם לא רצו לתלות בדעתם לפי שאין בו צורך כמו גבי קדושין דשכיח הדבר ויש הכרח גדול בזה לתקן הרבה עיקרי דינים אבל גבי ק"פ דלא שכיח לא רצו חכמים שיסמכו על דעתם אלא דוקא גבי מלך משום שלום מלכות עכ"ל והנה מה שנסתפק הרב אי הוי דאוריי' או דרבנן אין כאן מקום להסתפק דהדבר מבואר דזה תלוי בפלוגתא דרבוותא דאפליגו בעלמא דספק דאורייתא לחומרא אי הוי דאורייתא או דרבנן ולמ"ד דהוי מדרבנן ה"נ גבי ברירה דמשום ספיקא הוא דתלינן לחומרא בדאו' כמ"ש הר"ן בפרק כל הגט הוי דרבנן ומ"מ הראיה שהבאתי לשיטת האומרים דהוי מדרבנן מההיא דפ' האשה לפי מ"ש התי"ט שם יש מקום לדחותה כמובן אלא שבעיקר דברי התוספות י"ט יש לדון במה שדימה נדון זה לההיא דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ודוק.<br>''' וכעת ''' יש להביא ראיה קצת לשיטת הנז' דס"ל דספק דאוריית' לחומרא הוי מדרבנן מההיא דמסכת נידה דע"א ע"א עלה דאפליגו תנאי בדם תבוסה דהני ס' יצא מחיים או לאחר מיתה ואלו בפרק האשה שם דס"ב ע"ב אמרו דדם תבוסה דרבנן וה"נ אמרו בב"ק דק"א וצ"ע ועיין בס' שער אפרים סימן ע"ט ועיין למרן החבי"ב בי"ד סי' רכ"ח הגהב"י אות נ"א ועיין להרפ"ח בי"ד סי' ס"ב סק"ז ד"ה ולענין דינא בני דוד פ"י מה' כלאים ועיין תשו' הראנ"ח ח"א סימן נ"ב דפ"ה ע"ג, ודע שהרב מוהריט"א נר"ו בס' הלכות יום טוב דכ"ב כתב דבמ"ע ספקא דאורייתא לחומרא לכ"ע הוי דאורייתא והוכיח כן מההיא דחטאת העוף וליתא ועיין למוהרימ"ט חי"ד סי' א' מה שתמה על זה לדברי מוהר"ש חייון שכתב שאשם תלוי יוכיח דלקרבן בעינן חתיכה אחת משני חתיכו' משא"כ בקרבן זיבה ויולדת ואיסורא מהכשר קרבן לא ילפינן ועיין בס' שער המלך בה' מקוואות בכללי הס"ס ס"ז שכתב גבי ספקא דרבנן לקולא במ"ע אף דהוו תרתי דסתרן אזלינן לקולא משא"כ בס' איסור וגם זה אינו נרא' לע"ד ועיין למוהרימ"ט חי"ד סי' ב' שלא חילק בין ס' מצוה לספק איסור.<br>''' ואמנם ''' לעיקר קושייתו יש לחלק דגבי מגילה כיון דע"כ מחייב לקרות בי"ד משום ה"ט דאי לא מיעקר ודאי תקנתא דרבנן ומשו"ה אמרי' דחייב לקרותה בא' מהם ואם אנו באים לקרותה בי"ד או בט"ו ע"כ מחייבי' ליה בי"ד דמאי חזית לקרות בט"ו ולא בי"ד הבא ראשון וכיון דע"כ באים בזה אח"ז כיון דקרא בי"ד שוב לא יקרא בט"ו מספק וגבי ארבע כוסות הוה אמרי' דוכוות' אי לאו מטעמא אחרינא נגעו בה שאפשר דלא נתקיימה כלל תקנת חכמים משא"כ גבי אתרוג דס' מעשר עני וס' מעשר שני שניהם באים בבת א' ואם אנו באים לומר נפרוש מ"ע ושוב לא יפרוש מ"ב אמרינן מאי חזית דאזלת לקולא בהאי טפי מהאי ואם באנו לומר בהפך ה"נ י"ל מאי חזית כיון שהשני חיובים באים בבת אחת וכשבא לעשר עישור א' יהיה מה שיהיה ולהפטר מחברו אמרינן מאי חזית לעשר הך עישור ולא חבירו ולהכי מחייבינן ליה בשניהם משא"כ בשאין כל החיוב בבת אחת ואי אפשר לבא אלא בזה אחר זה החיוב הבא ראשון מותר עליו לעשות כיון שאי אפשר למיזל לקולא בשניהם ואם בא למינקט חד ולמישבק חד אם בא להניח המוקדם אצל המאוחר אמרינן ליה מאי חזית ואדרבא אמרינן מצוה הבאה לידך קיים אותה ואין מעבירין על המצות והיינו טעמא דמגילה וגבי הסיבה שאני וכמ"ש הרמ"ל ודוק. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף