שיחה:פורטל:חג הסוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(אלמ)
(העברתי את הדיונים למקום המתאים)
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==איגלו כשר לסוכה?==
הדיונים שהיו כאן הועברו לדף [[אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות]], שזה המקום המתאים לדיונים אלו. כאן יתנהלו דיונים הנוגעים לדף הפורטל בלבד. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 12:53, 15 באוקטובר 2019 (UTC)
שאלה: מה הדין בעושה סוכתו מבית העשוי שלג הנקרא אגלו [בגוונא דנכנסים לתוכו הגשמים ומחזיק לז'] ואף דאינו מקבל טומאה י"ל אי חשיב גדו"ק, ובשו"ת גנת ורדים כתב דאינו חוצץ בנמצא על סכך כשר, ועי' במרדכי חולין פ"ו דכתב דשלג כשר לכיסוי הדם ובב"י {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/כח|יו"ד סי' כח]]}} נחלק.
 
וצ"ע מגמ' [[בבלי/תענית/ט/ב|תענית ט:]] ו[[בבלי/סוכה/יא/ב|סוכה יא:]] דמבואר דהוי גדו"ק, ואפשר דפסקינן כר"י דר"א שמותי, אך בר' בחיי {{ממ|[[רבנו בחיי/דברים/יא#יז|עקב יא יז]]}} מפרש דמר אמר חד ומר אמר חד ולא פליגי ובמהרש"א כתב דר"י מוסיף אדר"א וא"כ צ"ע. {{אלמ}}
:הוספתי כותרת וקישורים פנימיים ופתחתי ר"ת (איפה הגנת ורדים?). שאלה מעניינת. [[משתמש:אברהם ברוכוביץ|אברהם ברוכוביץ]] ([[שיחת משתמש:אברהם ברוכוביץ|שיחה]]) 12:10, 11 באוקטובר 2019 (UTC)
::גינת ורדים או"ח כלל ד סימן ז. {{אלמ}}
:::ברשותכם אני מעתיק את הדיון לדף [[אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות]], ששם אמורים להתנהל דיונים מסוג זה. בעזרת ה' אצור קישור מתוך הפורטל לדף הנ"ל. לעת עתה אשאיר את הדיון גם כאן בכדי ש'אנונימי' יוכל אף הוא לראות את הדברים. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 14:16, 11 באוקטובר 2019 (UTC)
 
== כמה מותר לטעום חוץ לסוכה? ==
 
איתא במשנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרלט#יב|סי' תרלט ס"ק יב]]}} דמותר לטעום התבשיל חוץ לסוכה אפילו כמה פעמים.
 
וצ"ע אי באית ביה שיעור תוכא"פ אמאי מותר ס"ס אוכל שיעור של אכילת קבע חוץ לסוכה ואי בדלית ביה שיעור מאי קמ"ל פשיטא וצ"ע. {{אלמ}}
 
== האם צריך לאכול מצה בסוכות או לשבת בסוכה בפסח? ==
 
איתא בספרא {{ממ|ויקרא כג ו}} "ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות" יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה והלא דין הוא ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה זה שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה תלמוד לומר "הזה" 'זה' טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה ע"כ.
 
וצ"ע כיון דהוא מק"ו ולא מג"ש אמאי לא עבדינן ק"ו בשאר יו"ט, למשל:'ומה רה"ש דבעי שופר לא בעי מצה וכו' ותו אמאי לא אמרינן ק"ו איפכא ובחג הסוכות ליכא מיעוט 'הזה'. {{אלמ}}
:אעתיק בזה לשון התורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/ויקרא/כג#ו|ויקרא כג ו, הערה כא]]}}, שבדבריו יישב גם קושיא זו: ...ולכאורה אין דרשות אלו מבוארות כלל וכלל, מה תכליתן ומטרתן, ומה טעם יש בק"ו כזה. אבל הענין יתבאר היטב ובטוב טעם על פי מ"ד בספרי פרשת ראה בענין שבועות {{ממ|ט"ז, י"א וי"ב}} ושמחת וגו' וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, מלמד שכל שנוהגים בעצרת נוהגים בפסח ובסכות, יכול כל שנוהגים בפסח ובסכות ינהיג בעצרת, ת"ל בעצרת ועשית את החקים האלה, אלה נוהגים בעצרת ואין מצה סוכה ולולב נוהגים בעצרת, ע"כ. ונבאר שם אי"ה, דהפירוש כל שנוהג בעצרת נוהג בפסח ובחג הסכות קאי אשמחה, ר"ל כיון דחזינן שתלה הכתוב חיוב שמחה בעצרת כדי לזכור את העבדות שבמצרים, אם כן מכיון שגם יתר המועדים הם זכר ליציאת מצרים ממילא חייבין בשמחה בכל המועדים. ושוב פריך אם כן הוא, שהחיוב שמחה בשבועות הוא כדי לזכור העבדות שבמצרים, ודבר ידוע הוא שכל מה שנוהגים בפסח ובסכות הם זכר ליציאת מצרים, ואם כן כיון שגם בשבועות מצווים לזכור יציאת מצרים, אם כן יש סברא שגם בשבועות יתחייבו במנהגי פסח וסכות, קמ"ל. ולפי זה גם הדרשה שלפנינו מבוארת, ר"ל כיון שגם פסח וסכות שניהם הם זכר ליציאת מצרים, ומנהגי שניהם מצה וסוכה הם זכר ליצי"מ, כי מצה מפורש בתורה, וסוכה מבורר ג"כ בסמוך פ' מ"ג למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים, ומבואר שם בתו"כ מלמד שאף הסוכה זכר ליצי"מ, [ועיין בטור [[טור/אורח חיים/תרכה|או"ח ריש סימן תרכ"ה]] תלה הכתוב יציאת מצרים במצות סוכה וכו'], וא"כ הלא יש סברא קרובה מאד שכל מה שנוהג בפסח ינהוג בסכות ומה שנוהג בסכות ינהוג בפסח, כיון דתכליתן אחת היא, ועל זה דריש מעוטין כמבואר, ולתוספת הסבר מבאר הענין בדרך ק"ו, אבל תוכן ועיקר הכונה הוא על דרך שביארנו, ודו"ק. וראיה נאמנה שכן כונת הדרשה, שהרי לקמן בפ' ל"ד כשדריש דרשה כזו מסכות לפסח אמר זה טעון סוכה ואין פסח טעון סוכה לא סיים לומר ואין פסח טעון לולב ומיניו, והיינו טעמא משום דלולב ומיניו הם ענין מיוחד השייך ביחוד לזמן חג הסכות, זמן אוסף התבואות, ואין בו כל שייכות ליציאת מצרים וממילא אין לו כל יחס לחג הפסח, ודו"ק. עכ"ל.
 
:יש"כ,מתרץ קושיא א' אך קושיא ב' במקומה עומדת דכיון דאין מיעוט בחג הסוכות אמאי לא אמרינן דבסוכות יתחייב במצה, ואפשר שהמכוון דאחר דחזינן דמיעט הפסוק ממילא לא ילפינן מהדדי כלל,וצ"ע בכל דרשות דבש"ס אי אמרינן הכי. {{אלמ}}
 
<!-- נא לא לפתוח כאן דיונים חדשים אלא בדף [[אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות]]-->

גרסה אחרונה מ־15:53, 15 באוקטובר 2019

הדיונים שהיו כאן הועברו לדף אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות, שזה המקום המתאים לדיונים אלו. כאן יתנהלו דיונים הנוגעים לדף הפורטל בלבד. סיני ועוקר הרים (שיחה) 12:53, 15 באוקטובר 2019 (UTC)

אוחזר מתוך "http://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=שיחה:פורטל:חג_הסוכות&oldid=102295"