שיחה:פורטל:חג הסוכות

איגלו כשר לסוכה?

שאלה: מה הדין בעושה סוכתו מבית העשוי שלג הנקרא אגלו [בגוונא דנכנסים לתוכו הגשמים ומחזיק לז'] ואף דאינו מקבל טומאה י"ל אי חשיב גדו"ק, ובשו"ת גנת ורדים כתב דאינו חוצץ בנמצא על סכך כשר, ועי' במרדכי חולין פ"ו דכתב דשלג כשר לכיסוי הדם ובב"י (יו"ד סי' כח) נחלק.

וצ"ע מגמ' תענית ט: וסוכה יא: דמבואר דהוי גדו"ק, ואפשר דפסקינן כר"י דר"א שמותי, אך בר' בחיי (עקב יא יז) מפרש דמר אמר חד ומר אמר חד ולא פליגי ובמהרש"א כתב דר"י מוסיף אדר"א וא"כ צ"ע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

הוספתי כותרת וקישורים פנימיים ופתחתי ר"ת (איפה הגנת ורדים?). שאלה מעניינת. אברהם ברוכוביץ (שיחה) 12:10, 11 באוקטובר 2019 (UTC)

גינת ורדים או"ח כלל ד סימן ז. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

ברשותכם אני מעתיק את הדיון לדף אוצר:בית המדרש/מועדים/סוכות, ששם אמורים להתנהל דיונים מסוג זה. בעזרת ה' אצור קישור מתוך הפורטל לדף הנ"ל. לעת עתה אשאיר את הדיון גם כאן בכדי ש'אנונימי' יוכל אף הוא לראות את הדברים. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:16, 11 באוקטובר 2019 (UTC)

כמה מותר לטעום חוץ לסוכה?

איתא במשנ"ב (סי' תרלט ס"ק יב) דמותר לטעום התבשיל חוץ לסוכה אפילו כמה פעמים. וצ"ע אי באית ביה שיעור תוכא"פ אמאי מותר ס"ס אוכל שיעור של אכילת קבע חוץ לסוכה ואי בדלית ביה שיעור מאי קמ"ל פשיטא וצ"ע.

האם צריך לאכול מצה בסוכות או לשבת בסוכה בפסח?

איתא בספרא (ויקרא כג ו) "ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות" יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה והלא דין הוא ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה זה שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה תלמוד לומר "הזה" 'זה' טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה ע"כ.

וצ"ע כיון דהוא מק"ו ולא מג"ש אמאי לא עבדינן ק"ו בשאר יו"ט, למשל:'ומה רה"ש דבעי שופר לא בעי מצה' ותו אמאי לא אמרינן ק"ו איפכא ובחג הסוכות ליכא מיעוט 'הזה'.