שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/יח

גרסה מ־12:16, 3 באפריל 2023 מאת Sije (שיחה | תרומות) (הערה ומ"מ)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png אסיפת דינים TriangleArrow-Left.png מילה TriangleArrow-Left.png ב

ח"י) וראיתי עוד שם (בהמאסף) בסי' קפ"ב הובאו דברי רב אחד יצ"ו אשר מחזיק בכל עז שתהיה המציצה דוקא בפה ותורף דב"ק הוא א') שכן הוא הוראת לשון מציצה כמו שביאר הגאון מלבי"ם וכו' ב') שכן מתבאר ממה שלא כתב הרמב"ם בשני מהלכות מילה דין ב' לעשותה בפה מוכח דלא הוצרך לבאר לפי שמשמעות מציצה הוא בפה ודבריו בזה תמוהים כמו שהשיב עליהם הרב העורך יצ"ו דאדרבא מדלא ביאר שתהיה בפה יש לומר שסובר שאינו מעכב בפה ואם יש לנו הכרח ממקום אחר דהיא דוקא בפה והיה כי יקשה עלינו למה לא ביאר הרמב"ם דבר זה בפירוש דצריכה להיות בפה נוכל ליישב דמשום דמשמעות מצץ הוא בפה לא הוצרך לכתוב כן בפירוש אבל להכריח שצריכה להיות בפה מדלא כתב בפה דבר זה לא ניתן להאמר במחילת כבוד תורתו ג') שכן מפורש בספר הפסוקים לרבינו מוהרח"ו שהמציצה תהיה בפה ד') שאין הדם ממקומות הרחוקים יוצא אלא על ידי מציצה בפה וכו' ולכן כתב שאף אם יתקנו איזו מכונה על פי עצת רופאים מומחים אין לשנות ולזוז ממנהגנו והביא קצת מדברי הגאון שבילי דוד (המובאים למעלה במכתב הראשון) בקיצור נמרץ שיש למנוע מלעשות חדשות כאלו וכו' וסיים הרב יצ"ו דמוהל שאינו מוצץ בפה ומתחכם לעשות בדבר אחר יש להוכיחו שלא יעשה עוד כן ואם ימאן ולא ישמע לקול מורים מעבירים אותו מאומנתו אף אם נדע בבירור שגם בדרך שהוא עושה אין בה סכנה מכל מקום אין לבטל מנהגם של ישראל והרב העורך יצ"ו כתב על דבריו שאם המציצה בפה היא לעיכובא היו שונים כן במשנתנו ולא היו סומכים על משמעות לשון מצץ שהוא בפה כי רק היו אומרים בפירוש ומוצצים בפה ואחרי שלא נמצא בפירוש בתלמוד ולא בפוסקים ראשונים ואחרונים להיות המציצה בפה מוכח שאינו מעכב להיות בפה דוקא:

וכן בדבריו (של הרב העורך יצ"ו) שבסי' קמ"ט כתב שלא מצינו בתלמוד וגם בשום אחד מהפוסקים הראשונים אשר דייקו לומר ומוצצין בפה ולכן אם יתברר על פי ידיעת הרופאים שהמציצה על ידי מכונה תעשה כראוי ואולי יותר טוב מבפה כי על ידי כח ונדנוד המכונה תמשוך בכחה את הדם הנצרר ותוציאנו לחוץ הנה בכי האי גוונא אין בידינו לומר להעושה מציצה על ידי מכונה וכיוצא בה שהוא עושה נגד ההלכה אך זה דוקא אם כל בני העיר מסכימים לשנות המנהג למצוץ על ידי מכונה בזה אולי יוכלו לסמוך על מה שכתבתי אבל אם בני העיר אין חפצים לשנות מנהגם הקדום שהוא מנהג כל ישראל כי אף שלא נזכר בדברי הפוסקים להיות המציצה בפה מכל מקום ודאי המנהג הזה למצוץ בפה הונהג משנים קדמוניות ומנהג ישראל תורה לכן המוהל שרוצה לשנות שלא כרצון בני העיר ידו על התחתונה ואם יש מוהל אחר שם או שיכולים להביא ממקום קרוב מעבירים אותו ומעמידים תחתיו את המוצץ בפה ומי שיתן למול את בנו למוהל הראשון נקרא משנה מנהגם של ישראל ואף אם כל בני העיר כולם כאחד (בלי מחלוקת) מסכימים לשנות מנהגם אף שיש להם סמך בתשובת הגאון יד אלעזר ובהיתר הגאון חתם סופר מכל מקום יותר טוב שלא לשנות מנהגם הקודם ומנהג כל בני ישראל משנים קדמוניות לעשות המציצה בפה ומה להם להכניס ראשם בזה לבטל המציצה בפה המוסכמת לנו מדור דור ואם מפני המוהלים אשר יש להם חולי ולפעמים יסתכן התינוק על ידי זה הנה יש תקנה בזה לבדוק באמת את מי אשר חפץ להיות מוהל כדכתב בבנין ציון סי' כ"ד שוב כתב בשם הרב אות ברית סי' רס"ד סק"ט שהוכיח מדברי רב פפא עצמו שהמציצה צריכה להיות בפה ע"ש:

גם בסימן קפ"ב הנ"ל אחר שכתב שנראה לו שאין מעכב להיות בפה דוקא שאם כן היו אומרים רבותינו בפירוש למצוץ בפה וכו' סיים אמנם לא שדעתינו נוטה שראוי לנהוג כן כי להיפך דעתינו שעל כל פנים אם גם לא נזכר בשום מקום דצריך המציצה להיות בפה על כל פנים המנהג למוץ בפה הוא משנים קדמוניות ואשר חששו מחולאים וכו' הן לא מחדש נתחדשו בעולם המחלות האלה וטוב יותר שלא לשנות מנהגם הקודם רק אמרנו כי אחר שבתלמוד ובשום אחד מהפוסקים הראשונים לא נמצא כי המציצה צריכה בפה דוקא לעיכובא וכתבו בשם הגאון חתם סופר שהתיר המציצה לעשות בספוג הנה אין בידינו לומר לכל המקומות הנוהגים לעשות כן (מפני חששתם למחלה) שעושים נגד הלכה פסוקה אחר שלא נתבררה לנו ההלכה ויש להם אילן גדול לסמוך עליו הוא הגאון האדיר חתם סופר שהתיר לעשותה בספוג אלו דבריו הצריכים לענייננו הנך רואה שאין דעת הרב העורך יצ"ו שמותר לשנות ונהפוך הוא שאין רוח חכמתו נוחה בזה וכמבואר:

ואם הרב העורך יצ"ו אמר כן (שאין ראוי לשנות), אף לפי מה שנראה לו שאין עיכוב שתהיה בפה מדלא אמרו רבותינו במשנה כן ולא נזכר בשום פוסק שצריכה בפה (וכפל דבריו כמה פעמים שלא נמצא בפוסקים הראשונים שצריכה להיות בפה ופעם כתב שלא נמצא לא בפוסקים ראשונים ולא באחרונים) אנן מה נענה אחר שראינו בתשובת הגאון מוהר"י אסאד שהבאתי למעלה בהפרט הראשון בסי' א' שכתב בשם ספר התניא לרבינו יחיאל שכתב מפורש ומוצץ המילה בפיו להוציא הדם עי"ש בס"ק ח"י (בד"ה ומ"ש כמ"ש לעיל) ובשבולי הלקט ומחזור ויטרי מפורש גם כבר כתבתי למעלה בס"ק ט"ז (בד"ה שוב נדפס בשנת תרנ"ד) דברי ידידי הגאון מוהרי"ץ הכהן יצ"ו שהביא לשון המוהרי"ל שבדרכי משה בסי' רס"ה שיש נוהגים לזרוק מפיו דם המציצה בחול עי"ש שמעת מינה שהמציצה היא בפה. הן אמת שעיינתי בדרכי משה ולא נזכר שם תיבת מפיו שכתב וז"ל כתב מוהרי"ל דיש מקומות שנהגו שרוקקין דם המציצה לעפר ויש רוקקין לכוס של יין ששותין ממנו כשמוצץ עכ"ל. מכל מקום הלשון מוכיח שהמציצה היא בפה מדכתב שרוקקין ולא כתב שמשליכין וגם מדכתב לכוס של יין ששותין ממנו כשמוצץ הרי הוא כמבואר שהמציצה היא בפה וספר דרכי משה הנמצא אצלי הוא הנספח עם הטור ואשר ביד הרב הנ"ל יצ"ו אולי הוא הנדפס בפני עצמו ושם מסתמא כתוב כמו שהעתיק הגאון יצ"ו שוב עיינתי במוהרי"ל עצמו בהלכות מילה וראיתי שכתב וז"ל נוהגים באוסטרייך לזרוק מפיו גם המציצה בחול כמו הערלה מה שאין כן בריינוס ששם מחזיר המציצה עם פיו אל היין שנטל ממנו למצוץ רק הערלה בלבד משליכין לתוך החול עכ"ל ולשון הרמ"א בהגהה שם שכתב בסעיף יו"ד רוקקין דם המציצה בעפר הרי הוא כמבואר שהמציצה היא בפה וכנראה שעל זה סמך הגאון מוהרי"ץ יצ"ו בתשובתו שבספר מלבושי יום טוב הנ"ל שכתב (בד"ה ולפי זה האנשים) שמבואר בדברי מוהרי"ל והרמ"א והרמ"ק והאר"י וספר הקנה והאור החיים שמציצה צריכה להיות בפה וסתמא דמילתא אין כונתו על דברי הרמ"א שבדרכי משה אלא כונתו על דבריו שבהגהה והרי בהגהה לא הזכיר בפה אלא שמלשון רוקקין משמע ליה הכי אך מה שכתב כן גם בשם האור החיים אגב ריהטאי לא חזינא כי האי סימנא ורק כתב שיש רמז בכתוב למילה ופריעה ומציצה ולא הזכיר שתהיה בפה (וספר הקנה אין מצוי אצלי לעיין בדבריו כי ממה שהעתיק בשמו אין הכרח להיותה בפה) ועל כל פנים לשון רוקקין שבהרמ"א מורה כן וכן הוא לשון הרב חכמת אדם עי"ש:

גם ממה שכתב, רבין חסידא בספר ראשון לציון הביא דבריו הגאון יד שאול בסי' רס"ה אות יו"ד שיש לאסור לרוק בשבת דם המציצה בעפר משום דהוי כמגבל וכו' והאריך ביד שאול לקיים מנהגם של ישראל לעשות בשבת כמעשהו בחול עי"ש הנה מדנקטי לישנא דלרוק דם המציצה מוכח ודאי שעושין המציצה בפה וכבר הבאתי, למעלה בס"ק ט"ו (בד"ה דע דהמחבר) דברי ידידי הגאון מוהר"א פוסק יצ"ו שהבין מדברי הרמ"א בהגהה הנ"ל שהמציצה היא בפה וכן הביא מה שכתב הרמ"א בסי' רס"ה סוף סעיף א' בשם רבינו דוד אבודרהם וכשהמוהל מברך ברכה זו רוחץ תחלה ידיו ופיו כדי שיברך בנקיות וכתב שמבואר שהמציצה צריכה דוקא בפה ומדברי ספר התניא ושבולי הלקט ומחזור ויטרי מוכח ודאי כן שהרי (הוא) כתבו בלשון ציווי ומלמדנו ארחות חיים לעשות המציצה בפה וכתב בספר כורת הברית שהבאתי לעיל בסעיף ט"ו (בד"ה ודע) דלפי הקבלה עניינה נורא מאד שצריך לעשותה בפה דוקא כמו שכתבו בספר חסד לאברהם ויסוד יצחק וכדומה וכן כתב הגאון מוהר"י אסאד בתשובתו שהבאתי דבריו למעלה בסי' א' סעיף כ"ט שעל פי הסוד המציצה בפה ודאי מצוה וחובה כמ"ש באשל אברהם ועץ החיים וכו' וכן הבאתי שם בסעיף יו"ד בשם הגאון רבינו משה זכות וכו' שכתב כמה סודות עליונים בספרי רמ"ז על המציצה בפה ועיין עוד לעיל בסעיף ט"ז שהבאתי בשם רבינו האר"י וספר הקנה והרמ"ק שכתבו שהמציצה צריכה להיות בפה וכן כתב רבינו מוהרח"ו בספר הפסוקים (שהבאתי דבריו בריש סעיף ח"י) שכתב מפורש שהמציצה תהיה בפה. ואם כן אף אם לא היה שום רמז בתלמוד דידן להצריכה בפה חובה עלינו לכוף ראשנו כאגמון לקבל מה שכתוב בספרי הקבלה בדבר שאין לנו סתירה לזה מתלמודין ובכמה וכמה דינים אנחנו פוסקים כדברי הקבלה בדבר שאין סתירה מתלמודין ומה גם כי מצינו כמה וכמה מוהלים ורופאים מומחים ומוחזקים שמצריכים לעשות המציצה בפה דוקא כמובא בדברינו לעיל בסעיף י' ובסעיף טו"ב ובסעיף ח"י ובסעיף כ"א ובסעיף כ"ב עי"ש דב"ק:

כל שכן וקל וחומר בדבר שיש לנו גילוי ומשמעות גמור בתלמודן דתני תנא מוצצין אשר שרש זה לא נמצא בכתוב אלא על מצילה שבפה כמו שכתבתי למעלה בשם הגאונים מלבי"ם ובנין ציון ויבדל לחיים ידידי הגאון כורת הברית יצ"ו יפה אמר מר דלשון מייץ שייך על מציצה בפה כמו יניקה משדי אמו ותלמודו בידו דאמרינן בשבת דף קל"ד ע"א האי ינוקא דלא מייץ וכו' כמו שכתבתי בשמו שם גם בשו"ת בנין ציון סי' כ"ג הביא שלשון מייץ הוא בפה והיינו גבי גרוגרת דרבי צדוק דמייתו ליה גרוגרת ומייץ מייהו גטין דף נ"ו ובכל זאת טפי ניחא לי להביא מה שכתב בכורת הברית דדמי טפי למאי דאיירינן כמובן) וכיון שיש משמעות גמור מלשון רבותינו מתלמודין שהמציצה היא בפה ומפורש בדברי הקבלה שצריכה להיות בפה לעיכובא פשיטא שאין לנו רשות לשנות מזה אף כחוט השערה ויפה אמר הרב העורך יצ"ו שהמחלאות האלה כבר היו לעולמים ובכל זאת לא זזו ממנהגם וחלילה לנו להתחכם עליהם ולעשות חדשות אשר לא שיערום אבותינו ואבות אבותינו ושם (בהמאסף) בסי' קפ"ו כתב הרב מוהר"ר אריה ליב מענדלזאהן יצ"ו[1] לעשות המציצה על ידי שפופרת אשר ראשה אחד יתן המוהל בפיו וראשה השני יתן באבר הנימול ובהראש השני נותן סמרטוט הנקרא וואטע ומוצץ בפיו בראש האחד וכו' וכו' ועיקר סמיכתו להקל לשנות עשיית המציצה היא דמדמה המציצה לרחיצה שבזמן הש"ס היה סכנה בהעדרה וזה כמה מאות שנים שבטלה ואין שום פגע רע וכנראה שכונתו להקל גם לעקור את המציצה לגמרי כדרך שבטלה הרחיצה וכבר הבאתי בהפרט הראשון (ביטול המציצה) בענין זה באריכות שסברא זו בטלה ומבוטלת ומחו לה אמוחא ואפקוה מבי מדרשא והס מלהזכיר לבטל המציצה חלילה ואולי אין כונתו רק ללמוד בהדרגה דאם בטלה הרחיצה לגמרי דין הוא דלא נחוש על השינוי בעשייתה כיון לדברי הרופאים לא זו בלבד שאין דבר רע ממציצה שעל ידי מכונה כי אדרבה מעולה ביותר מציצה הנעשית במכונה מפני חששותיהם אבל גם הוא מודה שאין לבטל המציצה ואיך שתהיה כונתו אין דמיון למציצה אצל רחיצה ואילו ראה הרב דברי הרב תפארת ישראל שהבאתי בהפרט הראשון (בדין ביטול המציצה) בס"ק א' אף הוא ראה שאין להן דמיון ולא קרב זה אל זה ואין להאריך:

ועוד הובא שם מכתב מראש המוהלים בלונדון שהוא המציא כלי אחד למצוץ בו והסכימו לו כמה רבנים עי"ש ואין דבריהם נכונים בעיני ואין לנו לשנות ממנהג הקדום וכבר הבאתי להלן (ס"ק יט) דברי מי שגדול בדורנו הגאון בית יצחק אבד"ק לבוב יצ"ו שלא הסכימה דעתו לעשות המציצה על ידי השפופרת הלזו ואולי יש חילוק בין שפופרת לשפופרת ואין אתנו יודע איזו לרחק ואיזו לקרב ויאמר נא ישראל כל הסריקין אסורים וכו' מלבד אשר הגאון בית יצחק יצ"ו בעצמו כתב טעם לשבח שתהיה דוקא בפה וכן כתבו כמה גדולים ובפרט שכן צריך להיות לפי דברי הקבלה ומי יודע אם המערער הראשון בזה לא עשה זאת כי אם מפני אסטניסותו ומאוסה בעיניו להכניס המילה בתוך פיו ולא כדרכי אבות אבותינו ומי לנו גדול מדוד מלך אל וידיו מלוכלכות בדם וכו' לכן אפילו כל רוחות שבעולם לא יזיזו כל שהוא מקבלתינו מאבות אבותינו וארחות צדיקים נשמור ולא נסור ימין ושמאל ואין מציצה אלא בפה פ"ה צ"ח הוא להשם לא נחליפנו ולא נמיר אותו כי לא לרצון הוא:



שולי הגליון


  1. עי' להלן (ס"ק כא).
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף