רש"י/נחמיה/ג

רש"י ‏ נחמיה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שער הצאן. כך שמו של שער:

המה קדשוהו. לאותו שער בקדושת העיר:

דלתותיו. של שער:

ועד מגדל המאה. כך שמו של מגדל:

ב

ועל ידו. אצל ידו בסמוך לו של כל בונה ובונה שבנו אותו בבנין של שער הצאן:

בנו אנשי ירחו. שכך היו מנהגם הללו היו בונים כאן בחומת העיר עד תשלום בניינה המוטל עליהם והאחרים היו בונים סמוך לבנין הראשון וכך היה מנהגם בזה אחר זה עד שנבנית כל החומה:

ועל. כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו, ואחריו החזיק:

ג

ואת שער הדגים. כך שם השער:

המה קרוהו. נתנו הקורות ותקרות על השער:

קרוהו. משקל חזק כמו מן קרה דוגמת המקרה במים עליותיו (תהילים קד ג) וקו"ף של קרוהו אינה נהוגה לינקד בחיר"ק בענין זה מפני רי"ש של אחריה כמו ברך (שם י') חרף עשהו (משלי יז ה) וברכתיה והיתה לגוים (ראשית י"ז) וזריתים בארצות (יחזקאל כט):

מנעוליו. מסגריו ששוירל"ץ בלע"ז:

ד

החזיק. לבנות הבנין:

ה

התקועים. כך היו נקראים על שם מקומם שהיה תקוע:

אדיריהם. עשירים של תקוע:

לא הביאו צורם. לא סייעו בעבודתו של הקב"ה לבנות חומת העיר:

ו

ואת שער הישנה. כך שמה:

ז

לכסא פחת עבר הנהר. כסא אחד בנה כדי לישב בו אותו פחת של עבר הנהר:

ח

צורפים. אותה משפחה היתה נקראת על שם אומנותם:

ויעזבו ירושלים. מלאוה עפר עד החומה הרחבה כדי להחזיקה:

ט

שר חצי פלך ירושלים. שר היה על חצי העם שבירושלים, פלך ל' דוכסות ומלכות:

י

ונגד ביתו. נפל חלקו לבנות שהיה ביתו סמוך לאותו מקום של חומת העיר:

יא

מדה שנית. כאותה מדה אשר בנה חבירו של מעלה גם הוא בנה כמותו, מדה שנית בבנין החומה. אינו נופל לומר ל' מדה בבנין השערים לפי שאין להם כי אם בבנין חלק של חומה שלא מצינו בכל הפרשה בבנין השערים ל' מדה:

ואת מגדל התנורים. גם הוא בנה אותו מגדל ששמו כך כל המגדלים הללו שבפרשה היו בנוים בחומת העיר סביב:

יב

הוא ובנותיו. שלום ובנותיו החזיקו לבנות הבנין:

יג

עד שער השפות. ושער האשפות לא היה בכלל:

טו

שר פלך המצפה. שר ודוכוס המצפה:

הוא יבננו. הוא היה בונה אותו שער:

ויטללנו. והוא היה מסכך אותו לשון מטללתא:

ואת חומת ברכת השלח. שהוא נוטה לצד גן המלך:

ועד המעלות. הם היו מכירים מקומות הללו:

טז

בית צור. שם מקום:

יז

לפלכו. מאותה שררה חצי פלך בנה בנין זה לפלכו כ"ף דגושה כאשר יאמר מן מלך מלכו מן עבד עבדו כן יאמר מן פלך פלכו שאות אחרונה של שם דבר מאותיות בג"ד כפ"ת דגושו':

יח

אחיהם. הלוים:

יט

מנגד עלות הנשק. כנגד אותו מקום שהיו עולים הגבורים אל הנשק לפי פשוטו של מקרא נראה שהיה שם מקום אחד בסמוך לחומה וכלי זיין של נשק הגבורים היו נותנין (ס"א נתונים) שם כענין שנאמר ערי מבצר והנשק:

המקצוע. לקרן זוית של חומה:

כ

החרה. פתרונו לפי ענינו וכפל לשון הוא על החזוק:

כא

מפתח בית אלישיב ועד תכלית וגו'. מנגד אותו בית בנה בניינו:

כג

נגד ביתם. שהיה שם בסמוך לחומה:

כה

והמגדל היוצא. מגדל אחד היה בחומה שהוא יוצא ובולט מבפנים:

כו

והנתינים היו יושבים בעופל. והנתינים היו יושבים באותו מחוז והיו בונים אותו מחוז שלהם שהיה סמוך לחומה עד נגד שער המים של צד המזרח:

כח

איש לנגד ביתו. כל אחד היה בונה כנגד ביתו:

ל

וחנון בן צלף הששי. בנים הרבה היו לו לצלף וחנון הוא הששי:

מדה שני. כמו שנית:

נשכתו. כמו לשכתו לשכה אחת היתה לו שם סמוך לחומה:

לא

בן הצורפי. איש הצורף ונקרא של שם אומנותו:

לב

ובין עלית הפנה לשער הצאן. תחלת הבנין התחילו לבנות שער הצאן שנאמר ויבנו את שער הצאן וגו' כך היו בונין החומה מסביב בזה אחר זה:

לד

לפני אחיו וחיל שומרון. לפני חביריו וחיל שומרון שהיו צרי יהודה:

מה היהודים. מדוע היהודים כך הם עושים:

האמללים. ענין חלשות ורפיון:

היעזבו להם. וכי הם סבורים אשר יעזבו ויניחו להם העובדי כוכבים לבנות:

היזבחו. אם יזבחו להם את זבחיהם תמיד כמו שהם סבורים:

היכלו ביום. אם יכלו וישלימו מלאכתם אשר התחילו ביום א' לומר שלא יניחום העובדי כוכבים לגמור את בניינם:

היחיו. אם יחיו ויתקנו ויחזירו האבנים לקדמתן להיות קשות וחזקות מן העפר:

מערמות. ענין חמרים ותלים:

והמה שרופות. והאבנים היו שרופות ונעשית עפר כך היו מלעיגים ומתלוצצים על בנין החומה שהיו בונין מן האבנים שרופות שנפלו לארץ מן האש כאשר נשרפה ירושלים:

לה

וטוביה העמוני אצלו. טוביה היה אצלו של סנבלט:

ויאמר. וכך היה אומר ומלעיג:

גם אשר הם בונים. אף הבנין הזה אשר הם בונים:

אם יעלה שועל. על הבנין לפרוץ חומת העיר מה יהא עליו לומר שאין לבנין תקנה וכל מי שירצה יבא ויפרוץ בו:

לו

שמע אלהינו. כאשר שמעתי בלעגם עלינו התפללתי תפילה זאת:

בארץ שביה. שיגלו מעל אדמתם כאשר גלינו:

לז

ואל תכס. כמו ואל תכסה דוגמת וסוד אחר אל תגל (משלי כא) כמו אל תגלה:

כי הכעיסו. אשר הכעיסו נגד הבונים להלעיגם:

לח

ותקשר. כאשר נתקשרה החומה ונבנית עד חציה אז היה לב העם להוט ומשוך לעשות בנין החומה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף