רש"י/אסתר/ה

גרסה מ־16:51, 26 בפברואר 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות) (ויקיזציה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
חכמי צרפת
רלב"ג


אלשיך
טעמא דקרא
מגילת סתרים
מלבי"ם
מנחת שי
שלום אסתר
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png אסתר TriangleArrow-Left.png ה

אעריכה

מלכות. בגדי מלכות. ורבותינו אמרו שלבשתה רוח הקודש, כמה דאת אמר (דברי הימים א יב יט) ורוח לבשה את עמשי. דאם לא כן בגדי מלכות מבעי ליה למימר (מגילה יד:):

געריכה

עד חצי המלכות. דבר שהוא באמצע ובחצי המלכות, הוא בית המקדש שהתחילו לבנותו בימי כורש, וחזר בו וציוה לבטל המלאכה, ואחשוורוש שעמד אחריו גם הוא ביטל המלאכה (מגילה טו ב). ופשוטו של מקרא אף אם תשאלי ממני את חצי המלכות אתן לך:

דעריכה

יבוא המלך והמן. רבותינו אמרו טעמים הרבה בדבר, מה ראתה אסתר שזימנה את המן, כדי לקנאו במלך ובשרים, שהמלך יחשוב שהוא חשק אליה ויהרגנו, ועוד טעמים רבים:

אל המשתה. כל סעודה נקראת על שם היין, שהוא עיקר:

חעריכה

ומחר אעשה כדבר המלך. מה שבקשת ממני כל הימים לגלות לך את עמי ואת מולדתי:

יעריכה

ויתאפק. נתחזק לעמוד על כעסו, כי היה ירא להנקם בלא רשות. ויתאפק, אישטני"ר בלע"ז. (והוא רעטענטי"ר בלשון אשכנז ענטהאלטן, אינהאלטן):

יגעריכה

איננו שווה לי. איני חש לכל הכבוד אשר לי:

בכל עת וגו. אמרו רבותינו (מגילה טו.) שהיה מראה לו שטר שמכר עצמו לעבד על חוסר מזונות, כשנתמנו ראשי גייסות מרדכי והמן במלחמה אחת:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף