עריכת הדף "
רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''ואם לא תמצא ידה די שה.''' ר"ל שהיתה ענייה שלאתהשיגה ידה למה שהיתה חובה עליה לקחת שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת תור לעולה ובין יונה לחטא' או הפך והיה זה כן כי מפני חסרות חטאת העוף לא נשלמה בו הערת חטאת בשלמות ולזה ישלים ההערה העולה הבאה עמו כמו שבארנו בסוף פרשת צו. ולזאת הסבה חויב שיהיה החטאת ממין העולה כשיהיו שניהם מסוג העוף אלא שעל כל פנים כבר נשלמה זאת הכפרה בחטאה כמו שבארנו למעלה וכפר עליה הכהן וטהרה ר"ל שכבר תשלם טהרתה לאכילת קדשים ולהכנס למקדש במה שיכפר בו עליה הכהן והיא החטאת כמו שבארנו. ואולם מה הסבה אשר בעבורה היתה טומאת לידת נקבה יותר חזקה מטומא' לידת זכר עד שימי טמאתה הם כפל ימי טומאת הזכר הנה הסבה בזה לפי דעתי מבוארת וזה שהחמר שיתהוה ממנו הכר הוא יותר דק מהחמר שתתהוה ממנו הנקבה וזה מבואר למי שעיין בחכמה הטבעית ולפי שהמותר מתיחס לבעל המותר הנה יהיה בהכרח זה המותר אשר בלידת הנקבה יותר עב ויותר נפסד וגם כן הנה לחוזק החום היסודי בזכר ימשול על הדם להפכו לטבעו יותר ממה שימשול על הנקבה ולזה יהיה המותר יותר רב בלידת הנקב' ממה שימצא מנו בלידת הזכר. ואמנם סבת דמי הטוהר והיותם בנקבה כפל מה שהם בזכר ר"ל שימי טוהר הם בנקבה ס"ו ימים ובזכר אינם כי אם חצי זה המספר הנה הסב' בזה גם כן איננה לפי דעתי ממה שיקשה וזה כי דם היולדת נטמא מפני היותו בלתי נאות להולדה כמו שזכרנו בעניין הטמאות והטהרות וכן הענין בדם הזבח והנדה כמו שביארנו ואולם אם ימצא באשה דם יוצא ממקורה נאות להולדה הנה איננו ראוי שיטמא מזה הצד ואולם שכבר יצא ממקור האשה כמו זה הדם אחר הלידה הנה זה מבואר ממה שאומר וזה שהוא מבוא שכאשר הטבע התחיל למשוך דבר מה לצד מה והמשיך זה הפועל זמן ארוך הנה לא יתחזק הטבע למשוך הדבר ההוא להפך הצד ההוא תכף אבל יהיה זה בהכרח בלתי נשלם לו כי אם לאחר זמן ארוך ולזה הנה כאשר משך הטבע זה הדם הנאות להולדה אל מקור האשה להזון ממנו הולד והתמיד זה זמן ארוך הנה מן השקר שימשך תכף זה המותר אל השדים להתהות ממנו החלב אבל ישלם זה בזמן ארוך ולזה היה חלב היולדת בעת הסמוך ללידה בלתי נאות לפי מה שהגידו הרופאים כי הוא יותר עב מן הראוי לפי שלא ימשך אליו עדיין הדם הנקי אשר היה נמשך אל הולד ברחם ולזה ישאר נביעת זה הדם הנאות להולדה מהמקור זמן ארוך אחר הלידה ואולי שערה החכמה האלהית שזה ישלם לפי הנחות בזה הזמן אשר הגבילה התורה בזכר ונקבה ואמנם היה זה הזמן בנקבה יותר ארוך ממה שהוא בזכר לפי שהדם שתזון ממנו הנקבה יותר עב מהדם שיזון ממנו הזכר וכן הענין בחלב היולדת נקבה עם חלב היולדת זכר כי המזון מתיחס ודומה לנזון ולזה הנה יקרה לזכר לדקו' מזונו שיתחזק הטבע על משיכ' הדם הנקי אל השדים באופן שלא יהיה נובע ממנו דבר ברחם בזמן יותר קצר מהזמן שיתחזק על משיכתו בנקבה כי יספיק לזונה דם יותר עב הדם שיצטרך להיות ממנו חלב הזכר. והנה אחשוב שדמי טוהר היו נשלמים בארבעים יום לזכר לפי שעד מ' יום לא נשלמה יציאת הולד ברחם לי מה שהושג בחוש ואחר זה יהיה נזון בדם הנקי הנובע לו מהמקור אך קודם והאיננו נמשך לו שם כי איננו נזון אז וזה מבואר למי שעיין בטבעיות וכמו שזמן ההשתדלות אל מי שימשך הטבע זה הדם הנקי ברחם הוא ארבעים יום כן יהיה העניין בזמן משיכתו אותם אל שדים ואולם היה הזמן יותר ארוך בזה בנקבה לסבה שזכרנו הנה זהו מה שנראה לנו בסבות מה שנז' בכאן בטומאת היולדת וטהרתה והוא נפלא מאד כמו שתראה והנה היה סדר הטמאות נון לפי מה שביארנו שיזכור תחלת תורת המצורע ואחר כך תורת הזב והזבה והנדה והיולדת אבל הקדים לזכור עניין טמאת היולדת קדם הזכירו עניין הצרעת להעיר אותנו כי הצרעת בא בסבת הדם הבלתי נאות להולדה כי כשנתעברה האשה וחיה העובר הזה מכמו זה הדם הבלתי נאות להולדה יקרה לנולד מההפסד שיהיה מורע או מה שידמה לזה מהעפושים הנפלאים. וראוי שיתבאר ממנו ממה שזכרנו שלא יהיה ליולדת ימי טוהר ולא ימי טומאת לידה אם הפילה תוך ארבעים יום מעת הריונה כי אין שם עדין מותר דם בלתי נאות להולדה כי אין העובר נזון עדין ואין שם גם כן עדין משיכה לדם הנאות להולדה אל המקור ואולם אחר ארבעים יום תטמא לידה לזכר ז' ימים ולנקבה שבועים ואם היה ספק הולכין בזה להחמיר כמו העניין במפלת שפיר מרוקם לפי שיש שם מותר בלתי נאות להולדה אשר הוא סבת טמאת לידה אך לא יתכן שיהיו לה ימי טוהר על האפן הנזכר מה שלא נשלמה בריאת העובר באופן שיתחזק על משיב' הדם הנקי כמו שהתבאר מהסבה שנתננו בזה ולזה יראה שלא ינהג דין ימי טוהר אלא מעת שישעיר הולד כי אז נשלמה ברייתו באופן שיתחזק על זאת המשיכה כי כבר יתילדו אז בגופו מחוזק עכולו אידים עשנים יתהוו ממנו השערות ועל זה יהיה מזונו אז בשלם שבפנים וידבר יי' אל משה ואל אהרן. זכר בכאן אהרן לפי שאליו או לבניו יציטרכו בענין הנגעי' לטמא או לטהר להסגיר או להחליט כמו שיתב': {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף