עריכת הדף "
רלב"ג/בראשית/מא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מו == '''ויוסף בן שלשים שנה עד סוף הפרשה''' והנה דברי זה הספור מבוארים מאד עם מה שקדם לנו מדברים. ואולם התעלות המגיעות מזה הספור הם עשרים: '''התועלת''' הראשון הוא במדות. והוא שראוי לאדם בעשותו פועל אחד שיעשהו באופן יאות אל המקבלים ואעפ"י שהוא שליט בפועל ההוא כי בזה יתפייס לבבם ויפותו יותר לעשות רצונו. הלא תראה כי יוסף ברצותו לאסוף כל הבר שיוכל בארץ מצרים בשני השובע עשה זה בתחבולות יתפייס בהם לב האנשים וזה שהוא שם כל תבואות העיר בתוך העיר ההיא באופן שהיו מתפייסים בזה אנשי העיר לחשבם ששם תמצא להם זאת התבואה בעת הצורך ולא ימות ברעב עם שהם היו אוהבים יותר תבואת העיר ההיא מתבואת עיר אחרת: '''התועלת''' השני הוא במדות. ומשפטי התורה והוא שאין ראוי לאדם להמשך אחר ההנאו' בעת שהיות שכניו בצער. ולזה תמצא שספרה התורה שיולדו ליוסף שני בנים בטרם תבא שנת הרעב להורות כי בשנת הרעב לא שמש מטתו ומזה המקום למדו רז"ל שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון. ואמרו עם זה שחשובי בנים משמשין מטותיהם בשנת רעבון וזה גם כן אפשר שילמד מזה הפסוק וזה כי אם לא יהיו לו בנים קודם בא הרעב אולי לא היה נמנע מלשמש מטתו בשני רעבון כי ראוי לאדם להשתדל לקיים המין: '''התועלת''' השלישי הוא בדעות. והוא להודיע שכל הטובות השופעות בזה העולם הם שופעות מהשם יתע' ולזה יחס יוסף כל הטובות השופעות לו לש' ית' ומפני זה אומר בקראית השמות לבניו נשני אלהים כי הפרני אלהים: '''התועלת''' הרביעית הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיברח ממה שיש בו חשש סכנה ואפי' באפשר רחוק ולזה מנע יעקב בניו מהתראות בארץ כנען לשוט בה לקנות בה תבואה ואעפ"י שכבר היו מוציאים אותו שם קרוב להם ובחר שילכו בארץ מצרים לקנות ואעפ"י שהדרך רחוק פן יכירום אנשי כנען וימיתום על דבר שכם: '''התועלת''' החמישי הוא במדות. והוא שכאשר קרה לשני' מבית אחד או מחבורה אחת מקרה מה בדבר מה ראוי שיתרחק השלישי מהדבר ההוא פן יקרהו נזק בכמו המקרה ההוא. וזה כי מפני שמתה רחל בדרך ובנה יוסף גם כן לפי מחשבתו הנה ירא יעקב שימות בנימן בדרך אם ישלחהו שם: '''התועלת''' הששי הוא במדות. והוא שראוי למי שהוא נכון שיגיעו אליו רעות שימעט בעסקיו ויעמוד בביתו עד יעבור זעם כי בזה אולי ינצל מהרעות. ואולם בהרבות עסקיו ולכתו בדרך הוא כמו מבקש הרעות ומתנועע אליהם ולזה ירא יעקב שיקרה לבנימן אסון בדרך אבל בבית לא היה צריך להיות ירא מזה: '''התועלת''' השביעי הוא במדות. והוא שאין ראוי שיקל האדם בשמירת מה שהפקר לו ויעזוב ההנהגה והשמירה ההיא לזולתו מפני עוצם מדרגתו שנתן לו המפקיד בשולטנות ובשררה כי כבר יגמלהו רע תחת טוב אבל ראוי שיפליג בשמירת הדבר ההוא כי מה שאפשר כי בזה מהיושר ומגמילות טוב למי שגמלהו טוב מה שלא יעלם. ולזה תמצא שיוסף עם היותו שליט בכל הארץ היה הוא בעצמו משביר לכל עם הארץ בדרך שישלם לו שמירתו באופן היותר שלם שיהיה אפשר ולא מנעתהו שררתו ושולטנותו מהשגיח בזה: '''התועלת''' השמיני הוא במדות. והוא שאין ראוי לשלם שיגמול רע למי שגמלהו רע בהיות לאל ידו לעשות ולזה תמצא שבנפול אחי יוסף לפניו ובידו לא שלם להם רעה תחת הרע אשר גמלוהו אבל השגיח בהם וכלכל אותם כמו שיבאר אחר זה ואמנם הכאיב לבם מעט בראשית העניין כדי שתשלם לו הידיעה בשלום אביו ואחיו בנימן ויתבאר לו איך מנהגם עם אחיו בנימן שאם היו שונאים אותו ומתנכלים להמיתו כמו שנהגו עמו היהלוקח בזה עצה להפרידו מהם ולהצילו מידם וזה שאם לא היה לו חושד אותם כמרגלים או בדבר מהדברים הרעים והמגונים לא היה לו דרך לחקור שיש להם אב או אח כי לא היו מבקשים להתחתן עמו וכאשר ידע שאחיו חי השתדל על כל פנים שיביאוהו אליו והכביד ענינם בתחלה ותקל בסוף ואמר להם שהשם הוא ירא כי בזה היה להם מהפיוס והסרת הפחד מה שלא יעלם וזה גם כן יהיה סבה שלא יכאב לב יעקב מאד אם ישלח בנימן מצרים כי כבר נתפרסם לו שאדני הארץ הוא ירא אלהים והנה אסר שמעון לפניהם כדי שיוכרחו להביא בנימן אליו וזה שאם יהרגוהו בדרך לשנאתם אותו ישאר שמעון כל ימיו תחת יד יוסף אסור ולא יהיה לו דרך לברוח משם ולזה הוציא שמעון ממאסרו תכף שבא בנימן והכניסם כולם בביתו לאכול לחם עמו לפייס לבם יותר וכדי שיוכל להעליל בנימן מגביע הכסף והראה להם עם זה רב חמלתו על בנימן וחנינתו אותו כשבירך אותו ורבה משאתו ממשאת כלם לפייס לבם שלא יחרדו מאד כשיעלילום מזאת הגנבה להשענם כי השליט על הארץ הוא איש חסד ושהם נקיים מזה ולולי זה כבר היה לו לירוא שמא ימיתו עצמם כשתתגלגל עליהם זאת העלילה מרוב הדאגה והבושת והפסד והנה השתדל יוסף להעליל אחיו בנימין לבחון איך היה מנהג אחיו עמו ר"ל אם הם שונאים אותו ויעזבוהו וילכו או אם יאהבוהו וישתדלו בהצלתו כפי היכולת ולזה תמצא שכאשר נתברר לו שאחיו הם נוהגים עם בנימן כמנהג האחים אז גלה להם שהוא יוסף והשתדל שיבואו אליו וכלכלם כדי שלא יורשו: '''התועלת''' התשיעי הוא בדעות. והוא להודיע שהשם יתע' יענש הטובים על מה שיעשוהו מהפעולות המגונות ולזה תמצא שכבר יחסו בני יעקב הצרה הבאה עליהם על מה שחטאו בעניין יוסף: '''התועלת''' הי' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיצדיק עליו את הדין בבא עליו הרעה ויפשפש במעשיו וייחס אותה לרע מעשיו ולא יתרעם מה' יתע' בהביאו עליו מה שיבוא מן הרע. ולזה תמצא שייחסו בני יעקב מה שפגשם מהרע לרע מעשיהם בענין יוסף: '''התועלת''' הי"א הוא במדות. והוא שראוי לשלם שיתפעל בראותו אחיו בצרה ואף אם גמלוהו רע בתכלית מה שאפשר. הלא תראה כי יוסף בראותו אחיו בצרה נכמרו רחמו עליהם ויסוב מעליה' לבכות ואמנם הוכרח להשאיר' בכאב לב מעט כדי לבחון מה שרצה לבחון אותו מבנימן: '''התועלת''' הי"ב להודיע יושר יוסף שלא רצה לשלוח יד בכסף הבא אליו לשלחו אל אביו לפי שכבר זכה בו פרעה ואע"פ שכבר בא כל זה הטוב לפרעה בסבתו ואמנם השיב לאביו הכסף ששלח אליו לבדו ושלח אליו מלא כליו בר וצדה לדרך לפי שכבר השליטו פרעה לעשות מהדבר ההוא כל מה שירצה ולתת למי שירצה ולמכור למי שירצה. הלא תראה שכבר אמר פרעה לבאים אליו לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשו: '''התועלת''' הי"ג הוא במדות. והוא שראוי לכל אדם שיתרחק מהמשגלים המגונים כי לא יתגאל בהם כי ארם מי שהוא חסר דעת כאומרו נואף אשה חסר לב. ולזה בארה לנו התורה כי ראובן שנתגאל עם פלגש אביו היה חסר דעת בתכלית החסרון וזה יתברר במה שאמר את שני בני תמית כי זה המאמר היה בתכלית הפתיות וזה מבואר בנפשו. ואולם יהודה השתדל בזה בחכמה ולזה המתין שכלה השבר אשר הביאו ממצרים ואמר לאביו עם זה דברי' נכוחי' עד שנתרצה ושלחו עמו: '''התועלת''' הי"ד הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשתעלה עליו חמת אחד שיכין עצמו לפייסו בדורון מהיותר משובח שימצא כי בזה יכפה אפו ולזה צוה יעקב לשלוח לאיש מנחה מזמרת הארץ והכין עצמו עם זה להתפלל לש' יתע' שיתן להם רחמים לפני האיש: '''התועלת''' הט"ו הוא במדות. והוא שאין ראוי למי שיחשדהו האדון בדבר רע שיפליג ברבוי המנחה כי זה ממה שיביא להאמין שהחשד הוא אמת. ולזה תמצא ביעקב שלא רצה בזה המקום ברבוי הדורון עם מה שתראה שהפליג ברבוי הדורון לעשו אבל היה מעט מה ששלח לו מכל מין מעט צרי מעט דבש נכאת ולוט בטני' ושקדים ויהיה אמרו מעט דבש מושך עצמו ואחר עמו כאלו אמר מעט דבש ומעט נכאת ומעט לוט: '''התועלת''' הי"ו הוא בדעות. והוא שאין ראוי לאדם כשיירא מדבר רע שישען על התפלה לשם יתע' לבד אבל ראוי שישתדל בכל הסבות שאפשר בהצלתו ויחבר אל זה התפלה לש' יתע' כי הש' יתע' כשיעזור לדבקים בו וישגיח בהם ירצה שיחברו אליו הסבות הנאותות. ולזה אמר לשמואל כשיירא שיהרגהו שאול עגלת בקר תקח בידיך ואמרת לזבוח ליי' באתי. ולזאת הסבה תמצא בזה המקום שאחר שלקח יעקב עצה לפיים האדון כפי מה שראוי התפלל לש' יתעלה שיתן להם רחמים לפני האיש ובכלל אם ישען השלם על התפלה לש' יתע' לבד יקר' בזה מההפסד מה שלא יעלם עם שכבר יביא זה למעוט האמונה בהשם יתע' כשלא יבואו לשלם ההוא מבוקשיו אשר הוא סבת העדר הגעתם כאמרם ז"ל למןע יברכך יי' אלהיך יכול בטל ת"ל בכל אשר תעשה: '''התועלת''' הי"ז הוא במדות. והוא שראוי למי שיירא שיחשד מדבר שיקדים מה שיתבאר ממנו שאין לו פשע ואין לו חטאת על זה קודם שהשיגהו החשד שאם ימתין עד שישיגהו החשד הנה לא יועילו התנצלותו כמו שיועיל לו קודם זה. והמשל שמי שבא בידו ממון שלא כדין אם ימתין להשיבו עד שיבקשוהו ממנו הנה יחשבוהו שהוא עכבו לעצמו בכונה. אבל אם יתעורר להושיבו קודם שיבקשוהו ממנו הנה זה יורה על היותו בלי פשע על זה ולזה הקדימו אחי יוסף להודיע כי כבר חושב כספיהם בפי אמתחותיהם ושהם משיבים אותו קודם שיעוררו אותם על זה: '''התועלת''' הי"ח הוא במשפטים התוריים והוא מי שלקח תבואה מאנשים רבים ואחר מכר ממנה לאחר ומצא במה שהגיע לו ממנה מטמון הרי הוא שלו כי זה יורה שלא היה המטמון מהסוחר כי הוא קנה זה מאנשים רבים ואולם כשלא היה זה בזה האופן לא זכה בו זה הקונה וכבר נתבאר זה השרש בפרק ב' ממציעא: '''התועלת''' הי"ט הוא במדות. והוא שראוי שיושיבו האנשים במסבה לפי השנים ר"ל שגדול השנים ישב ראשון וצעיר השנים אחרון ולזה הושיבם יוסף לניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו וכזה אמרו רז"ל במסבה הולך אחר הזקנה בישיבה אחר החכמה: '''התועלת''' הכ' הוא במדות. והוא שראוי לאדם לשמור ביתו כשיכנס בביתו שום אדם ויהיו בעיניו כלם כלסטים וכגנבים ואם ירבו הבאים לביתו בדרך שלא יוכל להשמר מכל אחד ואחד הנה ראוי לו שינסה מי הוא בלתי נאמן ויזהר ממנו לבד. ולזה אמר יוסף הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני כמו שביארנו: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף