רב סעדיה גאון/נחמיה/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - הטקסט הראשוני פורסם ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועבר התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''שער הצאן.''' | '''שער הצאן.''' הוא שער הבכורות ושמה נכנסין כל צאן קדשים לכך נאמ' המה קדשוהו: | ||
'''ועד מגדל המאה.''' | '''ועד מגדל המאה.''' זה בית הכנסת הגדולה שבירושלם מקום שעונין שם מאה אמן בכל יום ולפיכך נאמ' קדוש בשער הצאן שכל צאן שנמצא נכנס באותו השר קדש הוא ובשאר השערים נאמר קירוהו שסככום בקורות: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''מנעוליו.''' | '''מנעוליו.''' מסגרותיו כמ' על כפות המנעול (שיר ה ה): | ||
== ה == | == ה == | ||
'''ואדיריהם.''' | '''ואדיריהם.''' גדוליהם ועשיריהם לא קבלו על צוארם עול עבודת אדניהם זה הב"ה: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''לכסא פחת עבר הנהר.''' | '''לכסא פחת עבר הנהר.''' עשו שם מקום לכסא לישב שם פחת עבר הנהר בבואו מדי שנה בשנה לירושלם: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''ויעזבו את ירושלם עד החומה הרחבה.''' | '''ויעזבו את ירושלם עד החומה הרחבה.''' לשו' כסוי תקרה ומעזיבה: | ||
'''הרקחים.''' | '''הרקחים.''' בעלי רוקח מרקחת: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''שר חצי פלך.''' | '''שר חצי פלך.''' חצי קרן זוית: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''מגדל התנורים.''' | '''מגדל התנורים.''' מקום תנורים לאפות שם לחם ליושבי ירושלם כי לא היה תנור ניסק בירושלם [מפני עשן] המערכה: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''שלום בן הלוחש.''' | '''שלום בן הלוחש.''' רופא בעל לחישות: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''שלון בן כל חוזה.''' | '''שלון בן כל חוזה.''' שהיה חריף בכל ענין. ויטללנו ויסוכננו כדכת' וסכות על הארון (שמות מ ג) מתרג' ותטליל על ארונא: | ||
'''ברכת השלח.''' | '''ברכת השלח.''' מקום שרוחצין שם חליפות שמלות כדכת' ויפשט (במדבר כ כח) מתרג' ואשלח כמ' איש שלחו המים (ד יז): | ||
== טז == | == טז == | ||
'''הברכה העשויה.''' | '''הברכה העשויה.''' שנעשית אחרי כן: | ||
'''בית הגבורים.''' | '''בית הגבורים.''' סנהדרין שהיו גבורים בתורה כדכת' ואלה שמות הגבורים אשר לדוד (ש"ב כג ח) וכת' גבורי כח עושי דברו (תהלים קג כ): | ||
== יז == | == יז == | ||
'''לפלכו.''' | '''לפלכו.''' לזוית שלו שלשת הנפת (יהושע יז יא) מתרג' תלתא פלכין: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''מנגד עלות הנשק.''' | '''מנגד עלות הנשק.''' מקום שמצניעין שם כלי המלחמה כי לא היו נכנסין בירושלם לבושי כלי זיין לקיים מה שנ' וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו ו): | ||
'''המקצוע.''' | '''המקצוע.''' כמו המקצעות (שמות כו כד) מתרג' זוין והם זויות: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''אחריו החרה החזיק.''' | '''אחריו החרה החזיק.''' מקום חורבן כמ' ושכן חררים במדבר (ירמיה יז ו): | ||
== כא == | == כא == | ||
'''תכלית.''' | '''תכלית.''' סוף: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''בעופל.''' | '''בעופל.''' בארמון הוא מקום מכוסה ומקורה כמו עופל ובחן (ישעיה לב יד) וכמ' שר העופל ושם מושב הנתינים עושי העבודה חוטבי עצים ושואבי מים: | ||
== ל == | == ל == | ||
'''חנון בן צלף הששי.''' | '''חנון בן צלף הששי.''' הממונה על מלאכת השש: | ||
'''נגד נשכתו.''' | '''נגד נשכתו.''' נגד לשכתו נ' מתחלף עם למ"ד: | ||
== לא == | == לא == | ||
'''והרוכלים.''' | '''והרוכלים.''' הסוחרים כמ' אבקת רוכל (שיר ג ו): | ||
'''שער המפקד.''' | '''שער המפקד.''' מקום ששורפין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים נקרא מפקד: | ||
== לד == | == לד == | ||
'''היהודים האמללים.''' | '''היהודים האמללים.''' הזדונים כמ' מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה תקוף הוה רשע לביך לשון זדון: | ||
'''היעזבו להם.''' | '''היעזבו להם.''' לשון תקרה ומעזיבה: | ||
'''היחיו את האבנים.''' | '''היחיו את האבנים.''' כלומ' הם טמונות בעפר ודומות למתים טמונים בעפר וכיון שיוציאום דומות לחיים: | ||
'''מערמות.''' | '''מערמות.''' כמ' בטנך ערמת חטים (שיר ז ג): | ||
== לה == | == לה == | ||
'''אם יעלה שועל.''' | '''אם יעלה שועל.''' לשון בזוי כלומ' השועל חלש שבחיות יפרוץ חומת אבניהם כל שכן ארי ורוב ממלכת כשדים ופרסיים שהם גבורים על כל האומות. ד"א אם יעלה שועל. למה הזכיר שועל על שום קינת ירמיהו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה יח): | ||
== לו == | == לו == | ||
'''בארץ שביה.''' | '''בארץ שביה.''' כי נשבו מארצם על ידי מלכי אשור ויושבים בערי שמרון: | ||
== לח == | == לח == | ||
'''ותקשר כל החומה.''' | '''ותקשר כל החומה.''' לשון דבוק כמ' אולת קשורה (משלי כב טו) דבוקה פירושו כלומ' נגדרו כל הפרצות ודבקה החומה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־16:43, 22 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שער הצאן. הוא שער הבכורות ושמה נכנסין כל צאן קדשים לכך נאמ' המה קדשוהו:
ועד מגדל המאה. זה בית הכנסת הגדולה שבירושלם מקום שעונין שם מאה אמן בכל יום ולפיכך נאמ' קדוש בשער הצאן שכל צאן שנמצא נכנס באותו השר קדש הוא ובשאר השערים נאמר קירוהו שסככום בקורות:
ג[עריכה]
מנעוליו. מסגרותיו כמ' על כפות המנעול (שיר ה ה):
ה[עריכה]
ואדיריהם. גדוליהם ועשיריהם לא קבלו על צוארם עול עבודת אדניהם זה הב"ה:
ז[עריכה]
לכסא פחת עבר הנהר. עשו שם מקום לכסא לישב שם פחת עבר הנהר בבואו מדי שנה בשנה לירושלם:
ח[עריכה]
ויעזבו את ירושלם עד החומה הרחבה. לשו' כסוי תקרה ומעזיבה:
הרקחים. בעלי רוקח מרקחת:
ט[עריכה]
שר חצי פלך. חצי קרן זוית:
יא[עריכה]
מגדל התנורים. מקום תנורים לאפות שם לחם ליושבי ירושלם כי לא היה תנור ניסק בירושלם [מפני עשן] המערכה:
יב[עריכה]
שלום בן הלוחש. רופא בעל לחישות:
טו[עריכה]
שלון בן כל חוזה. שהיה חריף בכל ענין. ויטללנו ויסוכננו כדכת' וסכות על הארון (שמות מ ג) מתרג' ותטליל על ארונא:
ברכת השלח. מקום שרוחצין שם חליפות שמלות כדכת' ויפשט (במדבר כ כח) מתרג' ואשלח כמ' איש שלחו המים (ד יז):
טז[עריכה]
הברכה העשויה. שנעשית אחרי כן:
בית הגבורים. סנהדרין שהיו גבורים בתורה כדכת' ואלה שמות הגבורים אשר לדוד (ש"ב כג ח) וכת' גבורי כח עושי דברו (תהלים קג כ):
יז[עריכה]
לפלכו. לזוית שלו שלשת הנפת (יהושע יז יא) מתרג' תלתא פלכין:
יט[עריכה]
מנגד עלות הנשק. מקום שמצניעין שם כלי המלחמה כי לא היו נכנסין בירושלם לבושי כלי זיין לקיים מה שנ' וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו ו):
המקצוע. כמו המקצעות (שמות כו כד) מתרג' זוין והם זויות:
כ[עריכה]
אחריו החרה החזיק. מקום חורבן כמ' ושכן חררים במדבר (ירמיה יז ו):
כא[עריכה]
תכלית. סוף:
כו[עריכה]
בעופל. בארמון הוא מקום מכוסה ומקורה כמו עופל ובחן (ישעיה לב יד) וכמ' שר העופל ושם מושב הנתינים עושי העבודה חוטבי עצים ושואבי מים:
ל[עריכה]
חנון בן צלף הששי. הממונה על מלאכת השש:
נגד נשכתו. נגד לשכתו נ' מתחלף עם למ"ד:
לא[עריכה]
והרוכלים. הסוחרים כמ' אבקת רוכל (שיר ג ו):
שער המפקד. מקום ששורפין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים נקרא מפקד:
לד[עריכה]
היהודים האמללים. הזדונים כמ' מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה תקוף הוה רשע לביך לשון זדון:
היעזבו להם. לשון תקרה ומעזיבה:
היחיו את האבנים. כלומ' הם טמונות בעפר ודומות למתים טמונים בעפר וכיון שיוציאום דומות לחיים:
מערמות. כמ' בטנך ערמת חטים (שיר ז ג):
לה[עריכה]
אם יעלה שועל. לשון בזוי כלומ' השועל חלש שבחיות יפרוץ חומת אבניהם כל שכן ארי ורוב ממלכת כשדים ופרסיים שהם גבורים על כל האומות. ד"א אם יעלה שועל. למה הזכיר שועל על שום קינת ירמיהו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה יח):
לו[עריכה]
בארץ שביה. כי נשבו מארצם על ידי מלכי אשור ויושבים בערי שמרון:
לח[עריכה]
ותקשר כל החומה. לשון דבוק כמ' אולת קשורה (משלי כב טו) דבוקה פירושו כלומ' נגדרו כל הפרצות ודבקה החומה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |