קשות מיושב/סוכה/יא/ב
קשות מיושב סוכה יא ב
דף יא: מ"ט תלאן ואח"כ פוסק קשיא לרב קשיא. מבואר בפשיטות דמברייתא לרב לא הוי תיובתא לגמרי שהרי פעמים הרבה מצינו רב תנא הוא ופליג עירובין נ': כתובות ח'. גיטין ל"ח: ב"ב מ"ב. סנהדרין פ"ג: חולין קכ"ב: רק לפעמים לא מתרצו הש"ס הכי אלא מדוחק כמ"ש בעלי סוגיא. והשתא שפיר קאמר קשיא משום דבדוחק איכא למימר רב תנא הוא ופליג. עוד יש דרך לומר דרב ס"ל דפלוגתא דר' שמעון בן יהוצדק וחכמים דמייתי הש"ס בסמוך עבר ולקטן וכו'. בהא פליגי דמאן דמכשיר היינו החכמים ס"ל אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן וא"כ רב כחכמים סבירא ליה וכל עיקר דמייתי הש"ס לימא כתנאי עבר ולקטן וכו' היינו דשמואל ולוי דאמרו פסולין לעולם הן המה כתנאי אמרו ויפסקו כר"ש בן יהוצדק היחיד נגד חכמים דפליגי עליו. וכל זה פשוט: