עריכת הדף "
קצות החושן/חושן משפט/רנז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''או לאחר שלשים יום לא קדוש כלל. ''' והוא מתשובת הרשב"א סי' תקמ"ג וז"ל אבל הקדש בדק הבית אינו כן שאני סבור שכל מקדיש שדהו לבדק הבית מעכשיו ולאחר מיתה או מעכשיו ולאחר שלשים לא אמר כלום לפי שכל הנותן לחבירו מעכשיו ולאחר מיתה קי"ל גופא קני מהיום ופירי לאחר מיתה אבל לגבוה והקדש א"א לו' כן לפי שא"א שהאילן של הדיוט יונק משדה הקדש אא"כ שייר מקום היניקה והראיה מהאי דשלהי המוכר בית ר"ש אומר המקדיש את השדה לא הקדיש חרוב המורכב וסדין השקמה ותני עלה מ"ט הואיל ויונקין משדה הקדש כו' אלמא כל כמה דלא שייר מקום היניקה בפי' א"א כ"ש זה שמשייר כל הפירות וא"ת ומה ראית לבטל כל ההקדש מפני שיור זה אדרבה נבטל השיור מפני ההקדש הלא היה הקרקע בחזקת בעלים וכיון שאתה צריך לבטל אחד מהם אוקי ממונא בחזקת מאריה וכדגרסי' בירושלמי גבי פלוגתא דר' ורבנן באומר זה גיטך מהיום ולאחר מיתה דרבי סבר מגורשת דתנאה הוי ורבנן סברי מגורשת ואינה מגורשת דמספקא להו אי תנאה אי חזרה וגרסי' התם בירושלמי אף בהפקר כן שדה זו מובקרת מעכשיו ולאחר שלשים על דעתי' דר' מובקרת ועל דעת' דרבנן אינה מובקרת שאי אפשר לו' שיהי' השדה מובקר לאחרים והפירות לבעלים וכיון שכן הרי ההפקר בטל לגמרי ואע"ג דגבי גט מגורשת ואינה מגורשת לא דמי דהתם כיון דמספקא לן אי תנאה אי חזרה הלכך אזלינן לחומרא וחולצת ולא מתייבמת כו' ואתה צריך לבטל אחד מהם אוקי ממונא בחזקת מאריה עכ"ל. והנה מזה דכת' הרמ"א דהמקדיש קרקע מהיום ולאחר שלשים לא קדיש כלל כיון דאי אפשר לו' גוף מהיום. ולפי שיש בזה מקום עיון צריך אני להאריך קצת בנדרים דף כ"ט בהא דתנן נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו אמר בר פדא פדאן חוזרות וקדישות עד שיקצצו נקצצו פודאן פעם אחת ודיו ועול' אמר כיון שנקצצו שוב אין פודאן כו' ומשום דס"ל קדושה פקעה בכדי א"ל אביי וקדושת הגוף לא פקעה בכדי והתניא שור זה עולה כל שלשים ולאחר שלשים יום שלמים כל שלשים יום עולה לאחר ל' יום שלמים אמאי קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי הבמ"ע דאמר לדמי אי הכי אימא סיפא לאחר שלשים עולה ומעכשיו שלמים אא"ב חדא בקדושת הגוף וחדא בקדושת דמים היינו דאיצטריך למתני תרתי וכו' לימא תיהוי תיובתי' דבר פדא דאמר קדושת דמים לא פקעה בכדי אמר רב פפא אמר לך בר פדא הכי קאמר אם לא אמר מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום עולה הוי מידי דהוי אאומר לאשה התקדשי לי לאחר שלשים דמקודשת אע"ג שנתאכלו המעות פשיטא לא צריכא דהדר ביה הניחא למ"ד אינה חוזרת אלא למ"ד חוזרת מאי איכא למימר אפי' למ"ד חוזרת הכא שאני דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכת' שם הר"ן ז"ל וא"ת ותיהוי נמי כמסירה אכתי אמאי לא מצי הדר ביה כיון דלא חייל הקדש עד אחר שלשים דנהי דאמרינן משוך פרה זו ולא תיקנה לך עד לאחר שלשים דעומדת בחצירו קנה היינו דוקא כי לא חזר בנתיים אבל חזר בו ודאי אפילו עומדת בחצירו מצי הדר ביה כיון דלא קנה עד לאחר שלשים ולגבוה נמי נהי דהוי כמסירה כיון דהשתא לא חייל אמאי לא מצי הדר ביה וי"ל דכי אמרינן אמירה לגבוה כמסירה להדיוט בקנין ממש של הדיוט קאמר וכמאן דאמר מעכשיו ולאחר שלשים יום קאמר וכו'. ומיהא שמעי' דהאומר סלע זו לצדקה לאחר שלשים דלא מצי הדר ביה דאמירה כמסירה גמורה להדיוט דמי אבל הרשב"א ז"ל כתב דאפשר דכי אמר הכי הני מילי לבד פדא דס"ל קדושת דמים לא פקעה בכדי אבל לאביי ורבא דס"ל דקדושת דמים פקעה בכדי מוקי ברייתא כפשטיה ונהי דתיקשי ליה תרוייהו בקדושת דמים למה לי אפשר דדחיק אנפשיה לו' זו ואצ"ל זו כדאשכחן בש"ס טובא הלכך לדידהו אפשר דנהי דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט הני מילי כמסירה גרידא בלא מעכשיו אבל במסירה דמעכשיו לא דאי אפשר שיקנה יותר אמירה ממסירה הלכך לדידהו האומר הרי זו עולה לאחר שלשים יוכל לחזור בו וע"ש ומתבאר מדבריהם דהמקדיש לאחר שלשים קדוש מיהא הוי אליביה דכ"ע אלא דלדעת הרשב"א יכול לחזור בו ולדעת הר"ן אינו יכול אבל כל זמן שלא חזר בו חלה קדושה דלא גרע ממסירה בלא מעכשיו. וא"כ במקדיש מהיום ולאחר שלשים דלא שייך ביה גופא מהיום ופירי לאחר שלשים לא גרע ממקדש את האשה מהיום ולאחר שלשים דפסק הרשב"א בתשו' סי' תש"ז כרב דהוי ספיקא אי תנאה אי חזרה ע"ש וא"כ ה"נ גבי מקדיש מהיום ולאחר ל' דה"ל ספיקא אי תנאה אי חזרה ממה שאמר מהיום ורוצה להקדיש לאחר ל' א"כ לאחר שלשים מיהא קדוש אם לא חזר. וא"כ הרשב"א בתשו' סי' תתקס"ג מיירי שחוזר בו קודם שלשים אבל הרמ"א שכת' לא קדוש כלל ומשמע דלא חלה הקדושה כלל ואמאי לא ליהוי בספיקא דתנאה או חזרה וכן במפקיר נמי מיירי ע"כ כשחזר תוך שלשים ואם לא חזר אינו יוצא מידי ספיקא דתנאה או חזרה והוי הפקר ואם כן ה"ל לרמ"א לו' אם חוזר בו אינו קדוש ועמ"ש בסי' רנ"ח סק"א: {{עוגןד|ועוד נראה לענ"ד|'''ועוד''' נראה לענ"ד}} ברור דע"כ לא קאמר הרשב"א דלא שייך גופא מהיום אלא בהקדש בדק הבית דא"א שאילן של הדיוט יונק משדה הקדש וכמ"ש הרשב"א מהאי דשלהי המוכר הבית אבל הקדשות שלנו דאינו אלא דין הדיוט ולעניים הוא וכמ"ש הטור וש"ע סי' נ"ה ע"ש א"כ שפיר מהני ביה גופא מהיום ופירי לאחר שלשים יום וכיון דהשתא ליכא דין הקדש בדק הבית לא היה לרמ"א להביא דין זה. שוב מצאתי להדיא כדברינו אלה ברי"ו נתיב י"ט ח"א דף קפ"ז וז"ל המקדיש שדה ושייר פירות לעצמו לא אמר כלום דגוף להקדש ופירות להדיוט לא אפשר כן דיקדק הרשב"א פרק המוכר הבית מהאי דהקדיש שדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב כו' ונ"ל דבהקדש עניים דבריו קיימים עכ"ל ואם כן השתא דלית לן הקדש בדק הבית ליתיה להאי דינא דרשב"א וז"ב:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף