עריכת הדף "
צרור המור/דברים/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''ואמר חיים כלכם. ''' להורות על מעלת ישראל שיש בהם יחידי סגולה הנרשמים במלת ואתם הדבקים. כמו שפי' באומרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וכולם בכלל חיים וקיימים. וזהו חיים כולכם היום. כאלו היו כולם יחידי סגולה. וזה היתרון יש לישראל מעמלקים כאומרו אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'. כי בכל העמלקים אם ימצא בכולם איש יחידי מסוגל בחכמה הוא פלא. אבל בישראל הוא להפך כי הם עם חכם ונבון. אע"פ שהם גוי גדול ורב. וזהו אשריך ישראל מי כמוך כולם מאושרים. וזהו עם נושע בה'. כלומר כי בסבת ה' אחד שהוא פטרונם. הם כולם גוי אחד בארץ יחידי סגולה דומים לפטרונם. ולכן אמר קרח רב לכם כי כל העדה כולם קדושים. בסבת פטרונם שהוא בתוכם. ומדוע תתנשאו אתם ביחידי סגולה. אחר שכולם יחידי סגולה ככם. וזה תמצאהו מבואר בדברי קרח במזמור לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש. שרמז בזה שנתייחד במקום קדוש. ולפעמים הכנת המקום מסייע כמו שפירשתי באומרו מה נורא המקום הזה. וכל שכן היות בני קרח אנשים חכמים. באופן שכל דברי המזמור הם מיוסדים על אדני פז ויש בו דברים גדולים. או יאמר יסודתו בעבור הררי קדש לספר מעלתם. וזהו שאמר אוהב ה' שערי ציון שהוא בירושלם אשר הרים סביב לה מכל משכנות יעקב. וזהו בסבת התורה והמצות שמקיימים שם החכמים אשר ניתן להם הכבוד. כאומרם אין כבוד אלא לחכמים. וזהו נכבדות מדובר בך. ולפי שדברי הכבוד הם מתמוטטים ואין להם קיום. עד שלזאת הסבה אין האושר תלוי בכבוד. לזה אמר כי זה הכבוד הוא דבר קיים. וזהו עיר האלהים סלה. אחר שעוסקים תמיד בזה העיר בדברי התורה. באופן שכל יושביה הם מאושרים ויחידי סגולה. משא"כ בעמלקים כולם. שבכולם לא נמצא אלא איש אחד פרטי. וזה שאמר אזכיר רהב ובבל. לפי שבמצרים היו חכמים גדולים כאומרו ומכל חכמת מצרים וכן פלשת וצור עם כוש. ובכולם לא נמצא אלא איש אחד פרטי וזה שאמר יולד שם. ונראה שרמז בזה על חירם מלך צור שהיה חכם מאד כמוזכר ביחזקאל. שקראו חותם תכנית מלא חכמה וכליל יופי במדות. עד שאמר עליו בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך. ומנה שם עשרה מיני אבנים להורות שהיה חכם בעשר חכמות. ושלמה בחכמתו לא היה יכול להשיג חכמתו ולנצח אותו. עד שהשם נתן חכמה לשלמה. וזהו וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו. ואז ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ולא קודם לכן. עד שכתבו בזוהר בפרשת תרומה כי חירם מלך צור בכישופיו היה עושה עצמו אלוה ופורח באויר ולא היה יכול שלמה לנצחו בחכמתו. עד שהשם נתן חכמה עליונה לשלמה ואז בחכמתו נצחו שלמה לחירם מלך צור. באופן שבכל האומות לא נמצא אדם חכם כמוהו. אשר עליו רמז זה יולד שם על צור הנזכר. אבל לציון יאמר איש ואיש שיולד שם הוא איש פרטי. ויהי רצון שיכוננה השם תמיד בזה הסדר. ולפי שזה דבר תימה איך אפשר שבכולם לא נמצא אלא איש אחד פרטי. ואולי אם השם יספור ומונה אותם ימצא בהם יחידי סגולה רבים. לזה אמר שאינו כן. שהשם מנה זה החשבון מדוייק מאד והוציאו בכתב לפי שבמנין שנעשה בכתב אין בו טעות. ועם כל זה לא מצא אלא איש אחד פרטי שהוא האיש הרמוז. וזהו ה' יספור בכתב עמים זה יולד שם. אבל בישראל שרים כחוללים. אע"פ שעל הרוב אינם חכמים כל מעייני החכמה בך. וז"ש בכאן ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. וזה פלא גמור היות דבקים בה' ויחידי סגולה בכל העם: '''ולפי ''' שזאת המעלה באה לישראל מצד התורה והמצות. סמך מיד ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים לעשות כן בקרב הארץ וגומר. ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'. ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. שרמז בזה שאע"פ שהחכמה האמיתית היא השכל וידוע אותי. והיא החכמה האמיתית ולא בעשיית המצות יקראו חכמים ונבונים. עכ"ז הבטיחם כי בשמירת המצות ועשייתם. יקראו חכמים לעיני העמים אע"פ שאין זה כן. אבל כשרואים האומות לישראל שמקיימין המצות ויוצאים מעוטפים בטלית ואומרים שלש עשרה מדות ומורידים הגשם בעתו ועוצרים המגפה. אומרים כי בזה הם חכמים גדולים כולם בכלל. וזהו ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. וזה פלא גמור כי בכולם לא נמצא בהם אלא איש פרטי. וישראל גוי גדול כולם חכמים כולם נבונים כולם יודעים את התורה. באופן שבקיום המצות. השם קרוב אליהם ועונה אותם בתפלתם. וזהו כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. כמוזכר במדרש מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו'. וקרני החיות כנגד כולם והשם למעלה מכולם. והאדם מתפלל אחרי העמוד והשם מצוי שם. כדכתיב קרוב ה' לכל קוראיו. וכתיב מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו. אבל העולם הזה היא קרובה והיא רחוקה. סוף דבר (אף) [האם] יצעק אליו ולא יענה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף