פתחי תשובה/יורה דעה/רסז: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(+קישורים פנימיים)
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} '''לא עשה כלום.''' עיין בתשובת רדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א/מט|ח"א סימן מ"ט]]}} שכתב דהיינו דוקא לענין להתחייב במצות אבל בענין בישולי עובדי כוכבים ולענין מגעו ביין שהוא מדרבנן דינו כעבד גמור שאינו אוסר ע"ש:


{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|ב}} '''למול את כו'.''' עיין בתשובת רשב"ש {{ממ|[[שו"ת רשב"ש/פט|סימן פ"ט]]}} שכתב בשם בעל המנהיג דבב"ר פרשה י"ז הוא בעל וכן עמא דבר וכבר אמרו בירושלמי כל הלכה שהיא רופפת בידך ראה איך הצבור נוהג ונהג כמותם עכ"ד ע"ש:
 
{{עוגןמ|א}} '''לא עשה כלום.'''  עיין בתשובת רדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א/מט|ח"א סימן מ"ט]]}} שכתב דהיינו דוקא לענין להתחייב במצות אבל בענין בישולי עובדי כוכבים ולענין מגעו ביין שהוא מדרבנן דינו כעבד גמור שאינו אוסר ע"ש:
 
{{עוגןמ|ב}} '''למול את כו'.''' עיין בתשובת רשב"ש {{ממ|[[שו"ת רשב"ש/פט|סימן פ"ט]]}} שכתב בשם בעל המנהיג דבב"ר פרשה י"ז הוא בעל וכן עמא דבר וכבר אמרו בירושלמי כל הלכה שהיא רופפת בידך ראה איך הצבור נוהג ונהג כמותם עכ"ד ע"ש:


{{עוגןמ|ג}} '''שתצא בו לחירות.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] ו[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]]. ובט"ז מסיים בזה דזה לא עלה ע"ד שום פוסק מעולם אלא שבדרישה כתב מסברא דנפשיה שלשונות שמועילים גבי אשה בסי' רכ"ב מועילים ג"כ גבי עבד ולא דק עכ"ל וע' בתשובת אא"ז פנים מאירות {{ממ|[[פנים מאירות/ב/קו|ח"ב סימן ק"ו]]}} שהשיג על הט"ז בזה ובסוף הביא דברי הרמב"ם [[רמב"ם/זכיה ומתנה/ג#יד|פ"ג מהלכות זכיה ומתנה דין י"ד]] מבואר שם להדיא כדעת הדרישה והש"ך ע"ש ועיין בשער המלך פ"ו מהלכות עבדים הלכה י"ב שגם הוא ז"ל השיב על הט"ז בזה:
{{עוגןמ|ג}} '''שתצא בו לחירות.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] ו[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]]. ובט"ז מסיים בזה דזה לא עלה ע"ד שום פוסק מעולם אלא שבדרישה כתב מסברא דנפשיה שלשונות שמועילים גבי אשה בסי' רכ"ב מועילים ג"כ גבי עבד ולא דק עכ"ל וע' בתשובת אא"ז פנים מאירות {{ממ|[[פנים מאירות/ב/קו|ח"ב סימן ק"ו]]}} שהשיג על הט"ז בזה ובסוף הביא דברי הרמב"ם [[רמב"ם/זכיה ומתנה/ג#יד|פ"ג מהלכות זכיה ומתנה דין י"ד]] מבואר שם להדיא כדעת הדרישה והש"ך ע"ש ועיין בשער המלך פ"ו מהלכות עבדים הלכה י"ב שגם הוא ז"ל השיב על הט"ז בזה:


{{עוגןמ|ד}} '''ואין צריך דעת העבד.''' [עבה"ט ועיין בתשו' משכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/עה|סי' ע"ה]]}} שכתב דמוכרעים יותר דברי הרי"ף ורמב"ם ע"ש]:
{{עוגןמ|ד}} '''ואין צריך דעת העבד.''' [עבה"ט ועיין בתשו' משכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/עה|סי' ע"ה]]}} שכתב דמוכרעים יותר דברי הרי"ף ורמב"ם ע"ש]:


{{עוגןמ|ה}} '''חתך לשונו.''' עיין בספר תפארת למשה שכ' דדוקא אם הוא אלם ואינו יכול לדבר בלא"ה אז אינו יוצא בחתיכת לשונו אבל אם היה יכול לדבר קודם לכן וע"י חיתוך לשונו אינו יכול הוי מום שבגלוי ושוב פקפק בזה ע"ש:
{{עוגןמ|ה}} '''חתך לשונו.''' עיין בספר תפארת למשה שכ' דדוקא אם הוא אלם ואינו יכול לדבר בלא"ה אז אינו יוצא בחתיכת לשונו אבל אם היה יכול לדבר קודם לכן וע"י חיתוך לשונו אינו יכול הוי מום שבגלוי ושוב פקפק בזה ע"ש:


{{עוגןמ|ו}} '''כנגד עינו.''' עיין בשער המלך פרק ה' מהלכות עבדים הלכה ז' מ"ש בזה:
{{עוגןמ|ו}} '''כנגד עינו.''' עיין בשער המלך פרק ה' מהלכות עבדים הלכה ז' מ"ש בזה:


{{עוגןמ|ז}} '''הודה האדון מעצמו.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] וע' בשעה"מ פ"ד מהלכות עבדים דין י"ז מ"ש בזה:
{{עוגןמ|ז}} '''הודה האדון מעצמו.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] וע' בשעה"מ פ"ד מהלכות עבדים דין י"ז מ"ש בזה:


{{עוגןמ|ח}} '''ואין נכתבין במחובר.''' ע' ט"ז ס"ק י"ח ועיין בשער המלך פרק ו' מהלכות עבדים הלכה י"ז מה שהקשה עליו:
{{עוגןמ|ח}} '''ואין נכתבין במחובר.''' ע' ט"ז ס"ק י"ח ועיין בשער המלך פרק ו' מהלכות עבדים הלכה י"ז מה שהקשה עליו:


{{עוגןמ|ט}} '''שיהיה כותי חבר.''' עיין בספר בני אהובה [[בני אהובה/גירושין/ט#כט|פ"ט מהלכות גירושין הלכה כ"ט]] שכתב דמ"ש הרמב"ם והמחבר והוא שיהיה חבר לאו דבעינן שיהא ברור לנו שהוא חבר דא"כ קשה בשאר שטרות נמי כקושיית הגמרא ועוד אפילו שני עדים נמי כיון דמוחזקים בכשרות אלא היינו לאפוקי היכא דמכירין אותו וידעינן בודאי דאינו חבר. וכתב עוד דמה שלא הזכירו הא דאיתא בש"ס דצריך שיהא הישראל חתום בסוף דוקא. היינו משום דס"ל דרב פפא נאיד מאוקימתא קמייתא כו' ע"ש [ובשם גדול אחד שמעתי בזה דבר חכמה דתיבת חבר הכתוב ברמב"ם ובש"ע הוא ראשי תיבות. חתום בראש. וניחא הכל]:
{{עוגןמ|ט}} '''שיהיה כותי חבר.''' עיין בספר בני אהובה [[בני אהובה/גירושין/ט#כט|פ"ט מהלכות גירושין הלכה כ"ט]] שכתב דמ"ש הרמב"ם והמחבר והוא שיהיה חבר לאו דבעינן שיהא ברור לנו שהוא חבר דא"כ קשה בשאר שטרות נמי כקושיית הגמרא ועוד אפילו שני עדים נמי כיון דמוחזקים בכשרות אלא היינו לאפוקי היכא דמכירין אותו וידעינן בודאי דאינו חבר. וכתב עוד דמה שלא הזכירו הא דאיתא בש"ס דצריך שיהא הישראל חתום בסוף דוקא. היינו משום דס"ל דרב פפא נאיד מאוקימתא קמייתא כו' ע"ש [ובשם גדול אחד שמעתי בזה דבר חכמה דתיבת חבר הכתוב ברמב"ם ובש"ע הוא ראשי תיבות. חתום בראש. וניחא הכל]:


{{עוגןמ|י}} '''דבריו קיימים.''' עי' בת' רדב"ז החדשות [[שו"ת רדב"ז החדשות/קפח|סי' קפ"ח]] שכתב דמי ששחרר שפחתו ונמצאת מעוברת אף אם לא ידע שהיא מעוברת הולד כמוה ע"ש עוד:
{{עוגןמ|י}} '''דבריו קיימים.''' עי' בת' רדב"ז החדשות [[שו"ת רדב"ז החדשות/קפח|סי' קפ"ח]] שכתב דמי ששחרר שפחתו ונמצאת מעוברת אף אם לא ידע שהיא מעוברת הולד כמוה ע"ש עוד:


{{עוגןמ|יא}} '''כופין את רבו.''' עיין בספר תפארת למשה שכתב אף אם העבד קטן דעדיין אינו בר פ"ו כופין את רבו מיד ואף אם העבד סריס חמה דאין לו רפואה ולא יכול לקיים פ"ו אפילו הכי כופין משום שבת וצ"ע לדינא עכ"ד ע"ש:
{{עוגןמ|יא}} '''כופין את רבו.''' עיין בספר תפארת למשה שכתב אף אם העבד קטן דעדיין אינו בר פ"ו כופין את רבו מיד ואף אם העבד סריס חמה דאין לו רפואה ולא יכול לקיים פ"ו אפילו הכי כופין משום שבת וצ"ע לדינא עכ"ד ע"ש:


{{עוגןמ|יב}} '''שפחה שנוהגין.''' עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין בתשובת פרח מטה אהרן ח"א סימן כ"ט באמצע התשובה שהשיג עליו דמלשון הטור אין הכרח והוכיח מש"ס אדרבה איפכא דאפילו בסתם שפחה כופין למרה ע"ש:
{{עוגןמ|יב}} '''שפחה שנוהגין.''' עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין בתשובת פרח מטה אהרן ח"א סימן כ"ט באמצע התשובה שהשיג עליו דמלשון הטור אין הכרח והוכיח מש"ס אדרבה איפכא דאפילו בסתם שפחה כופין למרה ע"ש: