ערך/פריעת בעל חוב מצוה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png פריעת בעל חוב מצוה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מקור הביטוי

(ערכין כב. כתובות פו)

מהי המצוה

רש"י בכתובות פו. פי' "הן צדק". ובשטמ"ק כתובות פו.) בשם הרא"ה "והאיש אשר אתה נושה וכו'". וכ"כ הריטב"א (שם). ובמראה כהן (ערכין כב.) הביא מהרדב"ז (ח"ב סי' תרי) שנלמד מ'והשיב את הגזילה'.

אם תלוי במח' אם שעבודא דאורייתא

י"א שפריעת בע"ח מצוה היינו למ"ד שעבודא לאו דאורייתא. (רבי' יונה ורא"ה בשטמ"ק בכתובות פו. וכ"כ הריטב"א שם, וכן הביא הש"ך ר"ס לט ד"ה אך בשם הרמב"ן). אמנם ברא"ש בכתובות (פ"ט סי' יג) מבואר דאינו תלוי במח' אם שעבודא דאו', וכ"ה בתוס' רא"ש בכתובות פו. וכן נוקט הש"ך הנ"ל.

אם יש חיוב ממוני

בשער"י (ה, ב) ובקוב"ש (ב"ב אות תרסח) כתבו דיש חיוב ממוני מלבד המצוה. [ומש"כ בכתובות פו דהכפיה אינה אלא מדין כופין על המצוות - ע' בשער"י שם.]

אם גם כשיש שעבוד נכסים אינו אלא מצוה

בב"ב קעד נחלקו בזה הראשונים. [וצ"ע אם יש שעבוד מדוע אין כופין בלא המצוה. ע' פנ"י כתובות פו. וקוב"ש סוף ב"ב.

גדר הכפיה

כ' הרא"ה והרמב"ן סוף ב"ב (קעה.) שיורדין לנכסיו, ולא כופין עד שיאמר רוצה אני. וכ"כ ריטב"א (כתובות פו.) וכ"כ הר"ן (כתובות נ. מדפי הרי"ף) [בל' אפשר]. וע' קצה"ח (לט סוף סק"א) שהקשה מ"ש מרבית שכתבו הרשב"א והר"ן ב"מ סא:) שאין כופין בממונו[1] וכן נפסק ביו"ד (קסא, ה). וע' שער"י ה, ב. וע' מחנ"א רבית ס"א. וע' מל"מ (מלוה ולוה ד, ג).

קישורים חיצוניים

מעבר לתחילת הדף
  1. ודעת החינוך (שמג) והמאירי ב"מ סא:) שגם ברבית כופין בממונו.