ערך/נטילת ידיים

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי נטילת ידיים

מקור

הגמרא בשבת (יד:) מוכיחה ששלמה המלך הוא זה שתיקן את מצוות נטילת ידים. ומביאה את דרשתו של רב יהודה בשם שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני (משלי כג טו) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר (שם כז יא).

כשהכניס יד אחת לבית הכסא

בשו"ת תורה לשמה (סימן כג) כתב שיטול רק את אותה היד.

אחר נגיעה בשרוכים

בספר דרך שיחה (ח"א עמוד שסב) מובא בשם החפץ חיים והחזון איש שאין צריך ליטול ידיים אחר נגיעה בשרוכים. וכך נוהג הגר"ח קניבסקי (ספר אלא ד' אמות של הלכה פ"א הי"א).

נטילת ידיים שחרית

ממים מגולים

בשערי תשובה (סימן ד סק"ז).

צורת הנטילה

ובמשנה ברורה (סק"י) לשפוך על ימין ואחר כך על שמאל ואחר כך על ימין לסירוגין ג' פעמים ובשם מעשה רב לעשות כן ד' פעמים לסירוגין.

צורת הנטילה

בשולחן ערוך (סימן ד ס"י) ליטול הכלי בימין ולהעבירו לשמאל. ובכף החיים (סימן ד סקי"ג) כתב להיזהר שלא לקחת ימין משמאל.

מי הנטילה

לשפוך את מי הנטילה

בספר מאסף לכל המחנות (סימן ד אות מט) כתב סגולה לשפוך מיד המים הטמאים שהוא סגולה ליראת שמים.

לברך וללמוד נגד המים

בשערי תשובה (סימן ד סק"ח) כתב מהברכי יוסף שמנהג החרדים לדבר ה' לא לקרות ולא לברך נגד המים שנטלו שחרית וכן היה נוהג מופת הדור מוהר"ר חיים אבולעפיא ז"ל.

מה נחשב כיסוי

בשונה הלכות (סימן פז דין טו) מבואר שלהניח תחת מיטה הנמוכה מג' טפחים חשיב כיסוי.

בירך ונמלך

כתב הריטב"א (חולין קו:) שאם בירך על נטילת ידיים ונמלך אין מחייבין אותו לאכול ואין זו ברכה לבטלה כי התקנה היתה שמי שדעתו לאכול יטול ידיו, והרי כך היתה דעתו באותה שעה.

ברכה עובר לעשייתן

תוספות פסחים (ז: ד"ה על) כתבו: וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם. ועיין שו"ת מן השמים (סימן עט) על ברכת נט"י בידיים מלוכלכות, שהשיבו לו למה לי רוב זבחיכם אמר ה' ואתם אומרים שלחן ה' נבזה הוא אין ברכת ה' בידים מטונפות, אלא יקדש אדם ידיו ויברך לאחר כן, וכתיב שאו ידכם קודש וברכו את ה', בתחילה שאו ידיכם קודש ואח"כ ברכו את ה'.

לתור אחר מים לנטילה

בגמרא בפסחים (מו.) א"ר אבהו אמר ר"ש בן לקיש, לגבל ולתפילה ולנטילת ידים ארבעה מילין. ועוד אמרו שם: א"ר יוסי ברבי חנינא, לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר. אמר רב אחא, ומינה, מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר.

בשו"ת בית יעקב (מצויזמיר, או"ח סימן לה) דן מה דין רוכב על סוס אם יהיה שיעורו כשיעור זמן הליכת מיל רגלית, או שאף הוא אינו מחוייב לחזור אלא מיל. עי"ש מה שהוכיח ששיעורו מיל בכל אופן, ועיין ישועות יעקב (או"ח סימן רמט סק"א) שדחה ראייתו.

מעבר לתחילת הדף