ערך/כל פסוקא דלא פסק משה אנן לא פסקינן
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כל פסוקא דלא פסק משה אנן לא פסקינן
בפסוקי נביאים וכתוביםעריכה
אם גם בפסוקי הנ"ך נאמר כלל זה. ר"ן (סוכה לח:); מגן אברהם (סימן תכב סק"ח) בשם הכלבו; שו"ת רב פעלים (ח"א סימן יא); והאריך בשיח השדה להגרח"ק (ברכות יב:)[1].
במקום שיש אתנחתא או זקףעריכה
בשו"ת רב פעלים (ח"א סימן יא) הביא משו"ת חתם סופר (או"ח סימן י) בשם ספר מגן גבורים (סימן נא סק"ט) בשם ספר יכין ובועז (ח"ב סימן ב הערה מבן המחבר) שבמקום שיש אתנחתא או זקף קטן מותר להפסיק, שכיון שפיסוק טעמים הלכה למשה מסיני, נמצא שמשה עצמו כבר 'פסקיה' כשנתן בו אתנחתא או זקף קטן. והחתם סופר שם פליג על זה[1].
דרך תחינה ובקשהעריכה
כשאומרו דרך תחינה ובקשה מותר (נשמת אדם כלל ה אות ב; שו"ת רב פעלים ח"א סימן יא)[1].
בשתי תיבותעריכה
בשתי תיבות בלבד אין בכך חשש, וכעין מה שמצינו לגבי שירטוט (גיטין ו:) שרק שלש תיבות אסור לכתוב בלא שירטוט, אשר מזה נראה ששיעור פסוק הוא לכל הפחות שלש תיבות (שו"ת רב פעלים ח"א סימן יא)[1].
מה שמצאנו בכל דוכתי שמביאים חצאי פסוקיםעריכה
שיח השדה להגרח"ק (ברכות יב:).
בהשמטת הרמב"ם עיקר דין זהעריכה
חות יאיר (סי' קצ"ב). ועי' שיח השדה להגרח"ק (ברכות יב:) ומה שהביא שם מנשמת אדם על חיי אדם כלל ה' ס"ב.
בקידוש של ליל שבתעריכה
אם יש להתחיל מתחילת הפסוק "וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - בסידור אזור אליהו מביא שבסידור ויעתר יצחק (מאת יצחק סאטאנוב, ברלין תקמ"ד) "התחכם כדרכו להתחיל מתחילת הפסוק", ועי' שו"ת חתם סופר (או"ח סי' י) ושו"ת הרב"ז (ח" א סי' כו) מה שכתבו בזה[1].
באמירת י"ג מידות ביחידעריכה
- לקריאה נוספת
- חדש על ה(מ)דף (ראש השנה דף יז).
- חדש על ה(מ)דף (מגילה דף כב).