עריכת הדף "
ערך/גיד הנשה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== חידוש הפרי מגדים שאוכל גיד הנשה בכדי אכילת פרס אינו חייב ואין בו איסור חצי שיעור == עי' פרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/סה#א|יו"ד סימן סה משב"ז סק"א ד"ה נסתפקתי]]}} שאפשר שבדין גיד הנשה אינו חייב אם אכל כזית בכדי אכילת פרס, ורק אם אכלו כאחד ללא הפסק אז חייב. ומקור חידושו, שכן בגמרא בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/קג/ב|קג:]]}} מבואר שכיון שאבר מן החי הוא חידוש, שחייבה בו התורה גם על הגידים והעצמות, אף שאינם ראויים לאכילה, לכן אם חילקו פטור - ופירש רש"י, שאף שבכל איסורים שבתורה, כל שאכל כזית תוך כדי אכילת פרס חייב, מכל מקום אבר מן החי חידוש הוא, ואין לך בו אלא חידושו, ולכן אם חילקו פטור ואינו חייב אלא אם אכלו בבת אחת. ועל פי זה חידש הפרי מגדים שהוא הדין לענין גיד הנשה, שכיון שגיד הנשה עץ בעלמא הוא ואינו אכילה, רק דחידשה תורה בגזירת הכתוב שחייב על אכילתו, אם כן אין לך בו אלא חידושו, ואינו חייב אלא דוקא אם אכל בפעם אחת את כל השיעור, ואין מצטרפת אכילתו בתוך כדי אכילת פרס. והעלה שם עוד הפרי מגדים לפי זה, שחצי שיעור מותר בגיד הנשה, שהרי כל יסוד דין חצי שיעור מבואר בגמרא שהוא משום סברת 'חזי לאצטרופי' - דהיינו שמכל מקום אם יאכל עוד מן האיסור בכדי אכילת פרס וישלים את השיעור, יחתייב. אבל לענין גיד הנשה שאם חילקו ואכל מקצתו ואחר כך השלים אכילתו אפילו בתוך כדי אכילת פרס אינו חייב, שצריך שתהיה אכילתו בבת אחת, אם כן גם לא שייך לדון בו דין חצי שיעור מסברת 'חזי לאצטרופי'. ואמנם רבי עקיבא איגר {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/חולין/קג/ב|חולין קג:]]}} חלק על זה ולדעתו בגיד הנשה עובר אם אכלו בתוך כדי אכילת פרס. === חילוק האחיעזר בדימוי הפרי מגדים בין דין גיד הנשה לאבר מן החי === ובשו"ת אחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/ג/ה#ה|ח"ג סימן ה אות ה]]}} כתב לדון לחלק בזה, שכן באבר מן החי החידוש הוא שהעצמות והגידין מצטרפים להשלים שיעור כזית אף על פי שאינם בכלל בשר, ובזה אומרים שכל הצירוף להשלים אינו אלא כשאוכלם בבת אחת, אבל אם חילקו אינו מצטרף. דהיינו שעיקר החידוש לא היה שחייבים גם על מה שאינו ראוי באכילה, אלא גדר החידוש הוא שהגידים והעצמות מצטרפים לבשר - וכיון שכן הרי רק כשאוכלם יחד מצטרפים ולא כשאוכלם בזה אחר זה אפילו שהוא בתוך כדי אכילת פרס. אבל בגיד הנשה שחידשה התורה שחייבים עליו אף שאינו ראויים לאכילה, בזה אחר שחידשה התורה כן, הרי דינו ככל איסורי אכילה ששיעורם בכזית וצירופם בכדי אכילת פרס.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף