עריכת הדף "
ערך/אבות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== גדר יציאתם מכלל בני נח === להשיטות שהאבות יצאו מכלל בני נח אף קודם מתן תורה, דנו האחרונים בגדר יציאה זו. הבית האוצר {{ממ|[[בית האוצר/א#ד|כלל א אות ד]]}} כתב לחקור האם גדר יציאתם מכלל בני נח הוא שנתינת התורה החלה כבר בזמן קבלת מצוות מילה על ידי אברהם. ותלה נדון זה בפלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/ס/א|ס.]]}} האם התורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ניתנה. בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/מועד קטן/ג/ה|מועד קטן פ"ג ה"ה]] הובא בתוס' [[תוספות/מועד קטן/כ/א|מו"ק כ. ד"ה מה]]}} בעי למילף אבילות שבעה מהכתוב 'ויעש אבל שבעת ימים', ודחי דאין למידין מקודם מתן תורה. ומוכח שאינו נחשב מתן תורה מאברהם. אך בבבלי יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סד/א|סד.]]}} יליף דין נשא אשה ושהה עמה עשר שנים מאברהם, וכן בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/צז/ב|צז:]]}} יליף דעולה טעונה סכין מקרא דאברהם 'ויקח את המאכלת' ויצחק עולה היה דכתיב 'והעלהו שם לעולה', ותמוה הלא אין למידין מקודם מתן תורה. וכתב הבית האוצר שלכאורה דעת הבבלי שמשעה שנתחייב אברהם במילה חשיב מתן תורה. וכעין זה בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/ו/א|ו.]]}} בסוגיא דשואלין ודורשין קודם הפסח שלושים יום, הקשה שם הפני יהושע מה עבדי רבנן עם קראי דרשב"ג, ויישב שסבירא להו לרבנן שאין ללמוד מפסוקים אלו כיוון שהיו קודם מתן תורה. וכתב הבית האוצר שאפשר שנחלקו אם משעה שנצטוו על פסח מצרים כבר חשיב מתן תורה. אך מכאן אין ראיה אלא שנחשב מתן תורה משעה שנצטוו כל ישראל על פסח מצרים ולא משעה שנצטווה אברהם במילה. וכן בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/ק/ב|ק:]]}} לענין גיד הנשה אם נוהג בבהמה טמאה, דדעת רבי יהודה שנוהג שהרי בני יעקב נאסר להם גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להם, ואמרו לו חכמים בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו. ובפירוש המשנה להרמב"ם פירש שכוונת רבנן שמה שאנו מקיימים המצווה עתה הוא בגלל מה שנאמר למשה ולא בגלל מה שנאמר ליעקב. וכתב הבית האוצר שאפשר שנחלקו בנדון זה שלרבי יהודה התחלת מתן תורה היתה כבר לאבות, ומקיימים אנו עתה מחמת ציווים אז, ועי"ש שדחה. עוד הביא הבית האוצר {{ממ|[[בית האוצר/א#ד|כלל א אות ד]] ו[[בית האוצר/א#ז|אות ז]]}} בשם הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/שמות/לה#ג|שמות לה ג]]}} שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר נחשבים שעת מתן תורה. וכ"כ בפירושו לבמדבר {{ממ|[[גור אריה/במדבר/טו#לד|טו לד]]}}. אך בבמדבר {{ממ|[[גור אריה/במדבר/טו#לב|שם פסוק לב]]}} כתב שי' פסוקים של מרה לא היו בכלל מתן תורה. וברש"י {{ממ|[[רש"י/יומא/סו/ב|סו:]]}} גבי זיבח וקיטר בסייף מבואר שאף אחר מתן תורה כל זמן שלא נתפרש להם הדבר בדיני התורה עדיין היה להם לגביו דין בני נח. ובבית האוצר {{ממ|[[בית האוצר/א#ז|שם אות ז]]}} תמה על זה, עי"ש מה שיישב. וברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מלכים/ט/א|פ"ט ממלכים ה"א]]}} כתב על ששה דברים נצטווה אדם הראשון כו' הוסיף לנח כו' עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו, עכ"ל. ומלשון 'נשלמה' למד הבית האוצר שהחיוב עתה הוא מכח החיוב הראשון שנצטוו אדם הראשון, נח והאבות, ומתן תורה עתה הוא השלמת שאר המצוות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף