עריכת הדף "
משך חכמה/שמות/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''הנה''' בפסח מצרים לא היה חימוצו נוהג אלא יום אחד כן כתבו דיו"ט לא נהיג. ולדעתי הא דאמר להם עתה דבר שלדורות הוא להורות שלימות מצוותיו יתברך כי כל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הנצחון יום מפלת אויביהם לחג חג הנצחון לא כן בישראל המה לא ישמחו על מפלת אויביהם ולא יחוגו בשמחה ע"ז וכמו שאמר בנפול אויבך אל תשמח כו' פן יראה ד' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו הרי דאדם המעלה אינו שמח בנפול אויבו משום שהשמחה רע בעיני ד' הלא הרע בעיני ד' צריך לשנאותו ולכך לא נזכר בפסח חג המצות כי בו עשה במצרים שפטים רק כי הוציא ד' את ב"י ממצרים אבל על מפלת האויבים אין חג ויו"ט לישראל ולכך על נס חנוכה אין היום מורה רק על הדלקת שמן זית וחינוך בית ד' וטהרתו והשגחת אלקים על עמו בית ישראל בזמן שלא היה נביא וחוזה בישראל ולכן נעשה ההדלקה על ענין בלתי מפורסם ההדלקה שמונה ימים בהיכל משום שהמנהיגים והשרי צבאות היו הכהנים הגדולים החשמונאים והיה חוששת ההשגחה שמא יאמרו כחם ועוצם ידם ובתחבולות מלחמה נצחו הראתה להן ההשגחה אות ומופת בהיכל אשר אינו ידוע רק לכהנים למען ידעו כי יד אלקי עשה זאת והם מושגחים דרך נסיי למעלה מן הטבע וכן בנס פורים לא עשו יו"ט ביום שנתלה המן או ביום שהרגו בשונאיהם כי זה אין שמחה לפני עמו ישראל רק היו"ט הוא בימים אשר נחו מאויביהם וכמו שהיו צריכים למנוחה והיה נחשים על דרכם ונהרגו הנחשים היתכן לשמוח יום שנצחו הנחשים כי רק השמחה על המנוחה לכן ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים כו' לקיים עליהם להיות עושים כו' כימים אשר נחו בהם שלכן לא היה חושש לקנאה את מעוררת עלינו בין האומות (שאנו שמחים במפלתן רש"י) שאין השמחה רק על המנוחה לא על יום ההרג בשונאיהם ועיין ירושלמי אמר ר"ח י"ג זמן מלחמה הוא והוא מוכיח על עצמו שאין בו נייחא כו' ועיין ברא"ש ריש מגילה ולכן כיון שהחלו לעשות אם היו מפסיקין מלעשות היו סבורים שעשו השמחה על ההרוג בשונאיהם ובתוך אלו השנים כבר נצמחו אויבים חדשים ושונאים מקרוב ולבני ישראל חושבים מחשבות להשמידם ולכלותם מעל פני האדמה לכן היו עושים כל ימיהם להראות אשר שמחים על ההצלה מן הרוצה להשמידם לא על הנקימה וזה אשר החלו לעשות כו' והבן והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום ז' של פסח ואם היה אומר השי"ת שיעשו בשביעי מקרא קודש היה מדמה האדם שהשם צוה לעשות חג לשמוח במפלתן של רשעים ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו שירה שנאמר ולא קרב זה אל זה שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים לכן אמר בארץ מצרים שיעשו חג בשביעי ולהורות שאין החג מסיבת מפלת מצרים בים שצוה להן טרם שנטבעו בים ודו"ק וכן מפורש בילקוט רמז תרנ"ד שלכן לא כתב שמחה בפסח ואין גומרין הלל כל ז' משום בנפול אויבך אל תשמח. '''ולמה''' אמר גם אני אודך בכלי כו' תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדיתה זה בהתגלות שפתי ירננו על פדיון נפשי גם לשוני שהוא טמון בפי כל היום כו' כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי ע"ז אהגה במטמנים כי מבקשי רעתי בשו וחפרו. '''אך''' אשר יאכל לכל נפש מכילתא כל אוכל נפש דוחה יו"ט ואין כל עבודה דוחה יו"ט שהיה בדין ומה אם במקום שאין מקצת או"נ דוחה שבת מקצת עבודה דוחה שבת מקום שכל אוכל נפש דוחה יו"ט אינו דין שכל עבודה דוחה יו"ט ת"ל אך אשר כו' וצריך ביאור זה הקו"ח איך דנין קו"ח כזה הלא נאמר דיו מה בשבת מקצת עבודה דוחה אותה כן ביו"ט רק מקצת עבודה דוחה אותה וכמו שאמרו סוף כיצד הרגל על הא דדן ומה במקום שהוקל על השן ורגל החמיר בקרן מקום שהחמיר על השן ורגל אינו דין שנחמיר בקרן א"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברה"ר ח"נ אף ברשות הניזק ח"נ א"כ הכא נמי נימא דיו מה בשבת רק מקצת עבודה דוחה כן ביו"ט רק מקצת עבודה דוחה ועל כרחין דאתיא סתמא דמכילתא כר' טרפון דכל היכי דמיפרך קו"ח לא אמרינן דיו ובגמרא לא פרכינין דיו דהתם עבדי ב"ה קו"ח על עולת ראיה וש"ח, דהמה חובת היום כמו תמידים ומוספים חובת היום בשבת כן הני חובת היום ברגל וא"כ הוא דיו כשבת, ואבא שאול שסובר נדרים ונדבות קרבין ביו"ט ועביד קו"ח ומה במקום שכירתך סתומה כירת רבך פתוחה מקום שכירתך פתוחה א"ד שתהא כירת רבך פתוחה והוה קשה לי' נימא דיו כמו שבשבת כירת רבך פתוחה כן תהא ביו"ט ולא יותר והיינו דוקא עולת ראיה וש"ח דהמה צורך הרגל כמו מוספים בשבת ולא נדרים ונדבות דע"ז נאמר דיו לכן מסיים וכן בדין שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם, פירוש וכיון שכן הדין נותן אף בלא הקו"ח דשבת ולא אמרינין דיו דהקו"ח אינו רק גלוי מלתא וראיה לסברתינו דשולחן רבו עדיף משולחנך ודו"ק: אבל א"כ איך יליף כאן במכילתא על נדרים ונדבות שקרבין ביו"ט לימא דיו ואם דהוי מיפרך קו"ח הא הוי ילפינן עולת ראיה וכמו שפירשתי לעיל וצ"ב עוד בזה ואכמ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף