עריכת הדף "
משאת המלך/שמות/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ט== '''ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו''' (כה ט) '''בחתם''' סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/רלו|יו"ד סי' רל"ו]]}} כתב בטעמא דיש בידינו לשנות צורת הבית, שבית ראשון חלוק מתבנית המשכן, וכן בית שני היה חלוק בתבניתו, וכן הבית השלישי יהיה בתבנית אחרת, אף דלכאורה היה בדין שא"א לשנות מתבנית המשכן, שהרי כולם הם במצוה זו של ועשו לי מקדש, ומצוה זו נתפרשה בתורה האיך נעשנה ככל תבנית המשכן, ואע"ג דהיה זה ע"פ נביא מ"מ ה"ז בכלל דאין הנביא רשאי לחדש דבר. '''וביאר''' דהיינו טעמא משום דסיום הכתוב וכן תעשו קאי ארישא דקרא ככל אשר אני מראה אותך, כלומר דאמר הכתוב דלדורות וכן תעשו ככל אשר אני מראה אותך, והכונה אני מראה אותך זהו ע"פ נביא, וא"כ הכתוב עצמו אומר דלדורות יעשו המקדש כפי אשר יראם הקב"ה ע"י נביא בכל פעם, וא"כ לא חשיב זה דהנביא מחדש דבר, לפי דהכתוב אומר דהעשיה לדורות תהא ע"פ מראה הנביא ע"ש, העולה מדבריו דככל אשר אני מראה אותך היא הציווי לנביא בכל זמן האיך לבנות הבית. '''ונראה''' לפרש מפני מה הציווי אל הנביא האיך לבנות המקדש נקרא בזה מראה, וי"ל דהנה הרי נמסרה לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והוא שהתורה שבכתב נמסרה בכתיבה ותורה שבע"פ נמסרה ע"י דיבור, ויתכן דכאן נאמר דאיכא עוד אופן של מסירה, דתורת הבית האיך לעשותו, נתייחדה תורה זו שמסירתה תהא לא בכתב ולא בע"פ אלא במראה, ולכך נאמר כאן ככל אשר אני מראה אותך, דמסירה זו צריכה להיות במראה, ולמש"כ החת"ס דאף וכן תעשו קאי על ככל אשר אני מראה אותך, היינו נמי דוכן לדורות הציווי והמסירה של תורת הבית האיך לעשותו באותו הזמן יהיה זה נמי ע"י מראה, דכך הוא דין דתורת הבית לצוותה ולמוסרה במראה בלבד. '''ואמנם''' כן מצאנו ביחזקאל {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מ#ב|מ' ב']]}} במראות אלקים הבאני אל ארץ ישראל וגו', וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך, כי למען הראותכה הבאתה הנה, הגד את כל אשר אתה רואה לבית ישראל וגו', הרי דקדק הכתוב בנבואת יחזקאל בתבנית הבית להיותה ע"י מראה, ויתכן דזהו כמו שנתבאר דמסורת תבנית הבית הוצרך להיות ע"י מראה בדוקא. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''קי"ל''' בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/ס/ב|ס':]]}} דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן ע"פ, ובטאו"ח {{ממ|[[טור/אורח חיים/מט|סי' מ"ט]]}} הביא האומרין דדברים השגורין בפי כל שרי לאומרן בע"פ, ולכאורה הטעם לפי דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרן ע"פ הוא כדי שלא יבואו לידי טעות, ולכן דברים השגורים בפי כל לית לן בה דאין כאן חשש זה, והעירני הגר"ש טנא זצ"ל דקשה למש"כ הריטב"א בגיטין {{ממ|[[ריטב"א/גיטין/ס/ב|שם]]}} בשמעתתא דאין כותבין תורה מגילה, דהלכך כיון דמגילה אין דין ותורת ספר עלה, לכך אין לשנות בספר זה דהוי כבעל פה, דבעל פה הכוונה כל שאין בו תורת ספר ה"ז כבע"פ, והקשה דמ"מ כיון שנכתב בדקדוק הרי אין כאן החשש של טעות, ובמאי שניא מדברים השגורים בפי כל דמותר לאומרם בע"פ. '''ונראה''' דהנה אשכחן דכתבו לעצמם דברים שבע"פ במגילת סתרים, ועפרש"י בב"מ {{ממ|[[רש"י/בבא מציעא/צב/א#|צ"ב.]]}} שכתבו לשנות לעצמם ומסתיר מן העין, ובביאור חילוק זה דלא נאסר אלא ללמדה לאחרים ולא נאסר לשנות בה לעצמו, נראה דכל הך כללא דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ ודברים שבע"פ א"א רשאי לאומרם בכתב, לא נאמר זה אלא לענין מסירת התורה, שהרי כל התורה נמסרה לנו ע"י משה, ואנו מוסרים אותה במה שאנו מלמדים לאחרים, ובזה נאמר דדינא הוא דכמו שנתקבלה התורה כך תהא נמי מסירתה לאחרים, אבל ללמוד לעצמו שרי בכל גווני וליתא בזה להנך כללי, וכמו"כ נראה בטעמא דדברים השגורים בפי כל דשריא לאומרם בע"פ, שכיון דהכל בקיאים בהם אין באמירתן משום מסירת התורה, ואילו עיקר הלימוד לעצמו הרי נתבאר דשריא בכל גוונא, משא"כ היכא דיש דין מסירה צריך ס"ת כתיבה גמורה שהיא ספר ממש, ולא שריא במגילה שאין עליה שם ספר תורה וכמש"כ הריטב"א. '''ומהשתא''' נראה למתבאר דפעמים תהיה המסירה במראה בדוקא, א"כ ה"נ כשהנביא ימסור תורה זו לאחרים צריך למסור נמי באותו דרך שקיבל, דהיינו באם קיבל ע"י מראה א"כ צריך נמי להראותם בדוקא וכמו שקיבל, ואמנם כן מצאנו ביחזקאל לענין מסירתו את תורת הבית לישראל, דע"י מראה מסרם להם כש"נ ומדדו את תכנית וגו' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מג#י|שם מ"ג י']]}}, ואף שבודאי היה יתכן למסור להם רוב הדברים בדיבור, אלא כמוש"נ דצריך מסירה זו במראה דוקא, [אלא דיל"ע דלפי"ז ע"כ אנו צ"ל דמגילת ביהמ"ק שנמסרה להורות תבנית הבית הראשון {{ממ|עיין ילקוט [[ילקוט שמעוני/דברי הימים/תתרפא|דבה"י רמז תתרפ"א]]}} היה שם נמי צורת ומראות הבית וצ"ע.] {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''והנה''' כתב הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/ספר תורה/ג#יג|פ"ג מהל' סת"ם הלי"ג]]}} ז"ל, וקשר זה צריך כל ת"ח ללמדו, וא"א להודיע צורתו בכתב אלא בראית העין כו'. ויתכן לבאר אף כאן דמאחר שמסירת צורת הקשר ה"ז בכלל לימוד, וכמו שכתב צריך כל ת"ח ללמדו דמשמע ה"ז לימוד, הלכך כיון דצורת הקשר נמסר למשה רבינו במראה [עפרש"י [[רש"י/שמות/לג#כג|להלן ל"ג כ"ג]]] שהראהו למשה קשר של תפילין, א"כ למתבאר דהמסירה צריכה להיות כנתינתה, לכך אף לימוד קשר זה צריך להיות במראה בדוקא, וזהו שכתב הרמב"ם שא"א להודיע צורתו בכתב אלא בראית העין. '''אמנם''' נראה דדברי הרמב"ם הם כפשוטם שלא כיון לומר בזה דין מיוחד, אלא שכוונתו שהרי בהל' תפלין הודיע בכתב כמה צורות של עשית התפילין ע"ש, וע"ז התנצל וכתב דצורת הקשר א"א לו לכתבו ולהודיע צורתו, והרוצה לידע צורת הקשר צריך ללמדו ע"י מראית העין דא"א בלא"ה ופשוט.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף