עריכת הדף "
מעשה רקח/שבת/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''אסור להוציא וכו'.''' טעם שביתת הבהמה בשבת איכא מאן דאמר מפני הבהמה עצמה משום צער בעלי חיים ואיכא מאן דאמר דהטעם כדי שישבות הישראל מכל דבר עיין לרשד"ם או"ח סימן ב' הביאו הרב כנסת הגדולה שם. '''אחד שור וכו'.''' בפרק שור שנגח דף נ"ד הוה בעי למילף מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש בעלי חיים [דהיינו שור וחמור] אף כל בעלי חיים והדר פריך עלה ומסיק דוכל בהמתך ריבויא הוא וכתב רש"י ז"ל ריבויא הוא ולא מדרש בכלל ופרט וריבה הכל ע"כ. וקשיא לי כיון דכי הוה בעי למדרש בכלל ופרט הוה בעלי חיים ובריבוי כל נמי ריבה הכל אמאי לא מרבינן נמי דגים ונימא דאדם מוזהר מלעשות מלאכה עמהם דומיא דחיה ועוף ואין לומר דלא שייך מלאכה בדגים דהרי בעי רחבא התם בשלהי פרקין המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו ופירש רש"י קשר קרון לעז ודג זה צף על המים וזה מושך עמו על שפת הים הרי דיתכן עשייה מלאכה בדגים. והנה התם קאמר תלמודא אמר רבי ירמיה אמר ריש לקיש המרביע שני מינין שבים לוקה מאי טעמא אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא אתיא למינהו למינהו מיבשה ע"כ. וקשה כיון דלעיל אייתר ליה לש"ס בהמתך דכתב רחמנא בדברות ראשונות ומבעי ליה למילף לבהמתך דהרבעת כלאים לבהמה חיה ועוף אמאי יליף לה מלמינהו לילף משבת דכולל עם דגים דהא ריבוי הכל כקושיין קמייתא. '''והנה ''' ראיתי להתוס' ז"ל שם ד"ה אתיא וכו' שנרגשו מזה וכתבו דמריבוי דוכל לית לן לרבויי אלא כל מילי דיבשה שהאדם רגיל לחמר אחריהם דבמחמר כתיב קרא דבהמתך גבי שבת ע"כ. ועם כל זה אכתי לא מיתרצה קושיין דמכל מקום כי היכי דיליף כלאים משבת בג"ש דבהמתך אמאי לא ילפינן נמי שבת מכלאים דכי היכי דהך בהמתך דגבי כלאים כולל בו בהכרח גם דגים מכח קראי דלמינהו הכי נמי גבי בהמתך דשבת נייתי נמי דגים מהא. וסברא זו מצאתיה להתוספות ז"ל עצמם שם בסוף ד"ה הנהיג וכו' אלא שהם ז"ל מתחילה בעו דלילף שבת מכלאים והדר כלאים משבת וכ"כ בספר ים של שלמה שם ולא ראיתי לשאר פוסקים שהביאו דין זה ולא ידעתי איזה טעם הגון לדבר ואף ההיא שהזכרנו מהתוספות דקרא לא איירי אלא ברגיל והווה הרי גם הנהגת עיזא ושיבוטא שלא ימצא כמעט פעם אחת בעולם ואפ"ה מבעיא לן וסלקו בתיקו ופסקוה הפוסקים לחומרא עיין עליהם. '''לפיכך המחמר וכו'.''' מימרא דרבי יוחנן בשבת דף קנ"ד. וכתב הרב המגיד ז"ל שנראה לו מבואר בלשון רבינו שהוא סובר שבמחמר יש לאו ואין לוקין עליו וכו' ושהרמב"ן סובר בדעת רבינו שאין במחמר לאו כלל וכו' ע"כ. והרב לח"מ ז"ל הקשה עליו דלשון פטור שכתב רבינו הוא זר מאד שהרי רבינו כתב בפ"ק שבכל מקום שיאמר פטור אסור מדברי סופרים ולפי דעת הרה"מ הרי עובר בלאו ואיסורו איסור תורה אלא שאינו לוקה וכו' והכי הוה ליה למימר אינו לוקה כמ"ש לעיל וכו' ע"כ. ונראה לענ"ד דאין כל כך תפיסה על הרה"מ ז"ל דמכיון שכבר כתב רבינו לפי שאיסורו בא מכלל עשה וסיים גם כן בלאו שניתן לאזהרת מיתת בי"ד לא נשמר מלכתוב לשון פטור כלומר שאין בו לא כרת ולא מיתה ולא מלקות וכמ"ש בפתח דבריו בהלכות שבת וכן היא סברת התוס' ז"ל עיין עליו.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף