עריכת הדף "
מעשה רקח/אישות/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''כהן שקידש וכו'.''' משנה שם דף נ"ב ואמרו בגמרא דאתיא אף כר"י הגלילי דס"ל דקדשים קלים הם ממונו ה"מ מחיים אבל לאחר שחיטה לא מאי טעמא כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו וכו' ופירש רש"י כי קא זכו בין כהנים בחזה ושוק בין בעלים בבשר משלחן גבוה הקרבת אימורין וזריקת הדם מתיר הבשר ע"כ תו אפליגו התם בברייתא המקדש בחלקו וכו' דר' יהודה סבר מקודשת ור' יוסי ס' אינה מקודשת ופלוגתייהו בקרא דוזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש רבי יהודה סבר לך לכל צרכך ורבי יוסי סבר כאש מה אש לאכילה אף הוא נמי לאכילה ופירש"י באש חלקו של אהרן הושוה לחלקו של מזבח מה מזבח לאכילה אף כהן לאכילה ולא לדבר אחר ע"כ מוכח מהאי סוגיא דעיקר טעמא במקדש בחלקו וכו' דאינה מקודשת מדאיתקש לאש ולא מטעם דמשלחן גבוה קזכו דא"כ אפילו בחלק הבעלים נמי שייך הך טעמא ואינה מקודשת כמ"ש רש"י ז"ל וכ"כ להדיא הריטב"א ז"ל בשיטתו שם מעתה קשה על רבינו שבפירוש המשנה כתב שני הטעמים ובתמיהת התי"ט ז"ל על הרע"ב ז"ל שכתב בדברי רבינו ותירץ דצ"ל דהאמת מפרשים ע"כ אף שעדין הוא מגומגם כאמור דלטעם משלחן גבוה קזכו אפילו בחלקן של בעלים נמי נימא הכי ושם ראיתי להרב קול הרמ'ז ז"ל שכתב לקושיית התי"ט וז"ל נ"ל דבעינן טעמא לקדשים קלים בין חזה ושוק לכהנים ובין הבשר לבעלים וכ"כ רש"י אבל הקרא צריך ללמד שלא זיכה אותם הקב"ה אלא לאכילה ואין לחלק בין ק"ק לק"ק וכו' ע"כ ולכאורה דבריו תמוהים דהרי רבינו והרע"ב לא איירו אלא בכהנים דוקא כמבואר בדבריהם ואיך כתב דבעינן טעמא לקדשים קלים בין לכהנים בין לישראל והלא בחלק הישראל לא דיברו ז"ל דפשיטא שהיא מקודשת דהרי ממונו הוא ורבינו נמי ברפ"ח דנזקי ממון פסק דקדשים קלים שהזיקו גובה מבשרן משמע להדיא דממונו הוא ואף דאפשר לדחוק בדבריו דממ"ש אבל קרא וכו' דאין לחלק וכו' דמשמע דלטעם משלחן גבוה קזכו יש לחלק בזה דהיינו עפ"י הדין דלא קי"ל בזה כר"י הגלילי בישראל מ"מ מי מכריחנו לזה כיון דבקרא דוזה יהיה לך סגי וגם מדברי התי"ט יש לגמגם בזה כמבואר ומאי דנראה לענ"ד דהוצרכו רבינו והרע"ב לזה משום דעיקר קרא לא איירי אלא בקדשי קדשים דכתיב וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש וכו' וחלקן של כהנים בקדשים קלים מנלן ולכך הקדימו דבין ק"ק ובין ק"ק ממון גבוה הוא דמשלחן גבוה קזכו מעתה קרא דוזה יהיה לך אף דאיירי בקדשי קדשים מ"מ לענין זה דהושוו לאש אף קדשים קלים במשמע ודו"ק. והתי"ט הקשה עוד על דברי רבינו והרע"ב שם שכתבו מה אש אין אתה משתמש בו אלא לאכילה וכו' דהרי למלאכה ג"כ אתה משתמש בו וכן להתחמם וכו' והביא פירש"י כנז"ל ע"ע ולענ"ד נראה דבר פשוט הוא דקיצרו במובן דפשיטא דלא איירו אלא באש דגבוה שאינו עשוי אלא לאכילה ורמזו שם רבינו ג"כ שכתב ג"כ אלו המתנות שאתה לוקח מקדשי מזבח לא תשמש בהם אלא לאכילה וכו' ע"כ הרי דהזכיר קדשי מזבח לרמוז ההשואה וכדברי רש"י ז"ל וק"ל: '''אבל כהן וכו'.''' משנה שם דף נ"ח ופירש רבינו שם דמעשרות דקתני מתניתין היינו מעשר ראשון ומעשר עני וכו' והיינו מ"ש כאן וישראל שקידש במעשר עני וכו'. ודע שהרל"מ ז"ל נסתפק בכוונת רבינו אם ר"ל אותו עני שנתנו לו מעשר עני דומיא דכהן ולוי שהזכיר או דילמא אף כל ישראל שיש בידו מעשר עני אעפ"י שאינו שלו דכיון דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה אך מ"מ כיון דלא הפקיר לאו דידיה הוא ולכך צ"ל דבישראל עני שקבל המעשר עני איירי ע"כ אך ראיתי להק"ס שכתב וז"ל מעשר עני אפילו ישראל נמי דלית ביה קדושה אלא משום גזל דחייב לשלם דאין להם בעלים ניכרים וכו' דהא אכתי לא אתא לידייהו וכו' ע"כ הבין הרב ז"ל דבבעלי הפירות איירי או באיש אחר זולת העני מדכתב אלא משום גזל וכו' ודלא כדברי הרל"מ ז"ל והדעת נוטה להבין כן דאי בעני עצמו שהוא שלו מלתא דפשיטא היא דהא הו"ל כשאר צדקה דהעני יכול לעשות בה כל מה שירצה. ורבינו ספ"ו דמת"ע כתב דמע"ע אין יכול לשנותו לשום דבר אפילו לצדקה ופדיון שבויים והוא מהתוספתא פ"ד דפאה ושם מבואר דבבעל הפירות איירי שכתוב שם שאם אמר ליתן ונתן נותנים לו שכר על האמירה ועל הנתינה וכו' נראה להדיא דלא איירי כל זה אלא בהבעל הבית. אכן ראיתי שם להק"ס ז"ל שכתב וז"ל מע"ע לא ניתן אלא לאכילה דכתיב ואכלו בשעריך ושבעו וכו' ע"כ ולכאורה דבריו תמוהים מכמה טעמי חדא דמשמע דמפרש דברי רבינו בעני עצמו והרי בתוספתא שמשם הוציאו רבינו מבואר דבבע"ה איירי ע"ש ותו דרבינו כתב שם ונותנים אותו לחבר עיר בטובת הנאה וזה לא שייך אלא בבע"ה. ותו דלפ"ז איך כתב כאן דישראל שקידש במע"ע ה"ז מקודשת הא כיון דלא ניתן אלא לאכילה ונאסרו לו כל אותם ההנאות שהזכיר רבינו שם אף אנו נאמר דדמי למקדש בק"ק וק"ק שכתב רבינו לעיל דאינה מקודשת משום דלא הותרו אלא לאכילה אף דלזה י"ל דשאני הנהו דהוו קדשי שמים וכו' מ"מ האמת נראה דכוונת הק"ס נמי בע"ה קאמר וקאמר דהבע"ה אינו רשאי לשנות המע"ע לשום דבר אלא לאכילה לעניים דוקא עפ"י מ"ש רבינו באותו פרק דין ז' דבעל השדה שעברו עליו עניים נותן לכל עני ממע"ע שלו כדי שבעו שנאמר ואכלו בשעריך ושבעו ע"כ אבל העני עצמו בשלו הה"נ דכ"ע מודו דרשאי לעשות בו כל מה שירצה ופשוט:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף