מנחת שי/קהלת/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית של הטקסט פורסמה ברשיון נחלת הכלל ב'ספריא' ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''בוראיך.''' | '''בוראיך.''' מלא יו"ד ועיין בחיי ריש פ' בראשית: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ביום.''' | '''ביום.''' ג' דגשין ומטעין בהון פי' שהבי"ת בפתח וכשהבי"ת בשוא יקראו רפין לפי שלא יתכן אחריהם דגשים וסימן נמסר במ"ג: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''(ויקום לקול הצפור.''' | '''(ויקום לקול הצפור.''' לפי' הרא"בע ויקום בחולם כנראה מדבריו בתהלים סי' פ' ובספר צחות דף קע"ז ב':): | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ירחק.''' | '''ירחק.''' ירתק ק' ועיין מ"ש במלכים ב י"א על מלת הממותים: | ||
'''ותרץ גלת.''' | '''ותרץ גלת.''' ברוב ספרים הרי"ש בשלש נקודות ובקצתן בשורק ובס"א נמצא בחולם: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''למד דעת.''' | '''למד דעת.''' בספרים מדוייקים כ"י ובמקראות קדמוניות מהדפוס למד במקף בלא טעם אחר והמ"ם בפתח כן דינו כי הוא מהדגוש בפלס אבד ושבר בריחיה כמ"ש במכלול דף ע"ד ובשרשים ומסורת כ"י מצאתי בפ' בלק יזל מ֙ים֙ עוד למד־ד֙עת֙ דמיין בטעם: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''כדרבנות.''' | '''כדרבנות.''' כתוב במכלול קבלנו קריאתו בקמץ רחב ולא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת והוסיף מכלל יופי נראה שאין בד"לת שום טעם עכ"ל ואין דבריו נראים לי כמ"ש בפרשת תצוה ובספרים שלנו יש גלגל בד"לת שמרחיב הקמץ כמו המתג וכמ"ש בפרשת משפטים על מלת תהרסם ובס"א כ"י מצאתי כדרבנות בד"לת בפתח בלא טעם ובס"א דפוס ישן בפתח ובמאריך ואינם מחוורים ובספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר הבי"ת ועיין מ"ש בפרשת תצוה על וישפה: | ||
'''בעלי אספות.''' | '''בעלי אספות.''' הס"מך משלש נקודות והפ"א בדגש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:19, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
בוראיך. מלא יו"ד ועיין בחיי ריש פ' בראשית:
ג[עריכה]
ביום. ג' דגשין ומטעין בהון פי' שהבי"ת בפתח וכשהבי"ת בשוא יקראו רפין לפי שלא יתכן אחריהם דגשים וסימן נמסר במ"ג:
ד[עריכה]
(ויקום לקול הצפור. לפי' הרא"בע ויקום בחולם כנראה מדבריו בתהלים סי' פ' ובספר צחות דף קע"ז ב':):
ו[עריכה]
ירחק. ירתק ק' ועיין מ"ש במלכים ב י"א על מלת הממותים:
ותרץ גלת. ברוב ספרים הרי"ש בשלש נקודות ובקצתן בשורק ובס"א נמצא בחולם:
ט[עריכה]
למד דעת. בספרים מדוייקים כ"י ובמקראות קדמוניות מהדפוס למד במקף בלא טעם אחר והמ"ם בפתח כן דינו כי הוא מהדגוש בפלס אבד ושבר בריחיה כמ"ש במכלול דף ע"ד ובשרשים ומסורת כ"י מצאתי בפ' בלק יזל מ֙ים֙ עוד למד־ד֙עת֙ דמיין בטעם:
יא[עריכה]
כדרבנות. כתוב במכלול קבלנו קריאתו בקמץ רחב ולא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת והוסיף מכלל יופי נראה שאין בד"לת שום טעם עכ"ל ואין דבריו נראים לי כמ"ש בפרשת תצוה ובספרים שלנו יש גלגל בד"לת שמרחיב הקמץ כמו המתג וכמ"ש בפרשת משפטים על מלת תהרסם ובס"א כ"י מצאתי כדרבנות בד"לת בפתח בלא טעם ובס"א דפוס ישן בפתח ובמאריך ואינם מחוורים ובספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר הבי"ת ועיין מ"ש בפרשת תצוה על וישפה:
בעלי אספות. הס"מך משלש נקודות והפ"א בדגש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |