עריכת הדף "
מנחת חינוך/קעו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''וא' לחטאת וא' אשם כו'.''' דע אף על פי שבכה"ת חטאת קודמת לאשם בהקרבה אבל גבי מצורע אינו כן אלא האשם קודם לחטאת מפני שהוא בא להכשיר המצורע לאכול קדשים ולכנוס למקדש כ"ה בזבחים פ' כל התדיר ור"מ פ"ט מהלכות תמידין ומוספין וע' מ"ל התו"מ אף דבכה"ת דחטאת קודם לעולה אינו אלא למצוה אבל אשם מצורע צריך שיקדים ואם הקדים החטאת פסול אף בדיעבד אף אם שחט החטאת קודם ולא זרק הדם פסול החטאת וטעון עיבור צורה ויצא לבית השריפה עיין ר"מ פ"ה מה' מח"כ וע' תוס' זבחים ד"צ ע"ב לחד שינוי' חטאת קודם לאשם אף במצורע דחטאת נמי מכשיר ומכפר דאסור לאכול בקדשים עד שיקריב חטאתו והר"מ ז"ל סובר כתי' הא' שם דמכשיר יותר שניתן ע"ג בהונות ע"ש. ובש"ס ור"מ נראה דגם לענין קריאת שם ג"כ הדין כן דכל שקודם בהקרבה קודם בקריאת שם אף שרש"י פי' שם לענין קן יולדת ע"ש ואפשר לחלק וגם הר"מ ז"ל לא כ' דין זה דצריך להקדים שם רק גבי קן חטאת ועולת העוף בפ"ט מהתו"מ וצ"ע. ומ"ש הרב המחבר אחד לעולה דע דחטאת ואשם של מצורע משונים מכל חטאות ואשמות שבתורה שכולם א"צ נסכים רק חטאתו ואשמו של מצורע טעון נסכים כמו כל כבש היינו עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן ויין לנסך רביעית ההין עיין ר"מ פ"ב ממעה"ק. '''ועוד ''' ארשום לך קצת דינים המבוארי' בר"מ פ"ד ופ"ה מהמח"כ המצורע אם לא גלח תגלחת שני' עד זמן רב אחר תגלחת ראשונה לא ביום הז' ביום שיגלח יטבול ויעריב שמשו ולמחר מביא קרבנותיו והמצורע עומד בשער נקנור כי לא נתקדש בקדושת העזרה ויכול לעמוד שם כי לעזרה אסור לכנוס דמח"כ אסור לכנוס לעזרה היינו למחנה שכינה. ואשם מצורע טעון תנופה חי עם לוג השמן ודעת הר"מ שהכהן בעצמו מניפו בלא סיוע הבעלים וע"ש בכ"מ שמבואר בתוספתא דכהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף יע"ש מה שתי' לדעת הר"מ ואם הניף האשם והלוג כ"א לבדו יצא ואח"ז סומך המצורע על האשם שהכהן מביא האשם עד הפתח והמצורע מכניס ידיו וסומך ושוחטו. ושני כהנים מקבלין דמו כהן א' מקבל דמו בכלי ככל האשמות ואחד מקבל בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה על האוזן ועל הבהונות באצבעו הימנית ואם קיבל ביד שמאל פסול. ובכ"מ שם תמה על הר"מ בשם הר"י קורקס דמבואר בתוספתא דצריך לקבל ביד שמאל ואם שינה פסול ע"ש שנדחק בזה. ואח"ז הכהן שקיבל בכלי מוליכו וזורקו על המזבח תחלה והמצורע מכניס ראשו וכהן השני מזה על תנוך אזנו הימנית ואח"ז מכניס ידו הימנית והכהן נותן על בוהן ידו הימנית ואח"ז מכניס רגלו הימנית ונותן הכהן על הבוהן. ולא ראיתי לרבינו הר"מ שיבאר מה היו עושין במותר הדם שנשאר בכפו אם טעון שפיכה על יסוד הדרומי כמו השיריים שבכלי ככל הקרבנות או אפשר דוקא שיריים ממזבח נשפכין על היסוד כדילפינן מקראי פ' איזהו מקומן אבל שיריים מן היד אפשר דנשפכין לאמה בעזרה וכעת ל"מ גילוי לזה. ואח"ז נוטל הכהן הלוג השמן ויוצק לתוך כפו של חבירו השמאלית ואם יצק לתוך כף עצמו יצא וטובל הכהן אצבעו הימנית מן השמן אשר בכף ומזה כנגד בקה"ק בעזרה והזאות נופלות לארץ וצריך להזות הזאות אלו לשמן ואם הזה שלא לשמן כתב הר"מ שם דלא הורצה והוכשר המצורע ולא ביאר כוונתו דאם המצורע הוכשר מאי לא הורצה ובמנחות כ"ח משני הש"ס הא דבמק"א מבואר בברייתא דפסול שלא לשמן ובברייתא אחרת דכשר ומשני רבא כאן להרצות וכאן להכשר ופי' שם רש"י דהמצורע לא הוכשר לאכול בקרבנות רק דמרצה דמותר השמן שבלוג מותר באכילה דהזאות הללו מתירין את שירי הלוג כי קודם הזאה אסור לאכול מן הלוג עיין כאן בר"ם והר"מ נראה דמפרש להיפך דהמצורע הוכשר ולא הורצה לענין לאכול שירי הלוג וצ"ע שלא העיר בזה המ"ל ע"ש ואם לא כיון בהזאות נגד בית קה"ק כשרים ועל כל הזאה טעון טבילת אצבע ואח"ז נותן על המצורע על מקום דם האשם בתוך אזנו ובבוהן ידו וברגלו ואם נתקנח דם האשם קודם כשר והנותר מן השמן שבכף נותן על ראש המצורע ואם לא נתן על הראש לא כיפר כ"פ הר"מ בפ"ד וכ' שם הכסף משנה בשם הר"י קורקס ז"ל דזה דוקא אם הלוג הוא בעין לא כיפר אבל אם נשפך הלוג אינו מעכב מתנות הראש כמו שפסק רבינו הר"מ בפ"ה ה"ה שאם נשפך הלוג א"צ להביא לוג אחרת למתנות הראש דמתנות הראש אינה מעכבת ע"ש ובלחם משנה מהיכן יצא לרבינו חילוק זה. וע"ע בר"מ חילוקי דינים מן דיעבד ואין כוונתינו בח"ז רק להביא דיני המצוה וע' דיני' בר"מ. ודע דמבואר במשנה ופסקה הר"מ ז"ל דאם אין לו אוזן או בוהן דאין לו טהרה עולמית ודעת הר"ש והרע"ב דוקא אם נקטעה לאחר שנזקק לטהרה אבל קודם שנזקק אם נקטעה יש לו תקנה ע' בסנהדרין פ' נגמר הדין גבי נקטעה יד העדים דאי לית ליה מעיקרא ש"ד. ודעת תוס' בסנהדרין דוקא אם לא היה לו אוזן או בוהן בשעה שנזקק לטומאה יש לו טהרה אבל אם היה לו אז ואח"ז קודם שנזקק לטהרה נקטעה אין לו טהרה ע"ש. והר"מ הביא משנתינו כצורתה ולא חילק דאם לא היה לו מעיקרא יש לו טהרה וע' תוי"ט פי"ד ממס' הנ"ל האריך ליישב דעת הר"מ ומפלפל ג"כ בדעת הר"מ בנזיר ועיין לח"מ הלכות נזירות באריכות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף