עריכת הדף "
מזרחי/שמות/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כט == '''ומנקיותיו תרגומו ומכילתי' הן סניפין כמין יתדו' וכו'.''' אבל בפ' שתי הלחם אמרו קערותיו אלו דפוסין כפותיו אלו בזיכין קשותיו אלו סניפין ומנקיותיו אלו קנים וזהו מה שכתב רש"י אחר זה ויש מחכמי ישראל אומרין קשותיו אלו סניפין כו' ומנקיותיו אלו הקנים כו' אך מפני שהר' נמשך אחר פירוש אנקלוס שתרגם ומנקיותיו ומכילתי' שפירושו סובלותיו ומלשו' נלאיתי הכיל והם הסניפין ותרגם וקשותיו וקשותיה שפירושו דברים חלולים שהם הקנים מלשון ערבי הקרוב ללשון ארמי שקורין כל דבר חלול קסוה וזה מפני שהי' שונה כדברי האומר מנקיו' אלו סניפין וקשות אלו הקנים לפיכך פירש גם זה קשותיו אלו הקנים ומנקיותיו אילו הסניפין כדברי החולק על ההי' דפרק שתי הלחם. והרמב"ן ז"ל טען על דברי הרב במה שאמר ולשון מכילתיה סובלותיו כמו נלאיתי הכיל ואמר ולא נתכונו אצלי לפי שאין מכילתיה בלשון ארמי אלא שם למדות כגון האיפות וכיוצא בהן שכן תרגם איפת צדק מכילן דקשוט לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה לא יהא לך בביתך מכילתא ומכילתא וכן בכל מקום בגמרא וכו' עד שהוצרך לפרש דברי המתרגם במכילתיה שם למדה כי היתה שם מדה מחזקת שני עשרונים קמח למדוד בה החלה האחת שלא היו מודדין אותה בעשרון של מנחות וכתב ואמר עוד שהיותר נכון בעיניו כי המכילא הוא הדפוס העשוי לבצק כמו שאמרו ג' דפוסין היו שם נותנה בדפו' ועדיין הוא בצק וכמין דפוס היה בתנור וכשהוא רודה נותנה בדפוס כדי שלא תתקלקל והדפוס הזה אינו צריך להיות כצורת הלחם ושעורו אבל היא עשוי כעין קדרה לסמוך דופנותיו של לחם והוא קערותיו אבל הדפוס הראשון של בצק עשוי כמדתו של לחם וכשעורו ארכו ששה ורחבו חמשה וקרנותיו שבע אצבעות. ובו מושיבין הבצק ומודדין אותו ומתקנין אותו ולפיכך הוא נקרא מכיל' שהוא עשוי למדה ולשון מנקיות שם כמו איפה וסאה כשם קערותיו וקשותיו ושאר השמות שאין בהם תאר ואולי המדות המצידקות הנקראות איפת צדק יקראו אותם מנקיו' שהן נקיות מן השקר ומנקות בעליהן מין האונאה והחטא והקשות שם כולל לקנים והסניפים אולי בעבור פצולן נקראו כן בחלוף הצד"י בשי"ן כמו וייראו יושבי קצוות מאותותיך בחלוף צ"ד בשי"ן עכ"ד. ואני תמה מאד היאך עלה על דעתו לפרש דברי המתרגם במכיתי' שהוא שם למדה שבה היו מודדין הקמח של כל חלה וחלה או שם לדפוס העשוי לבצק שהוא עשוי כמדת החלה ונקרא מכילא על שהוא עשוי למדה והלא הפי' הזה אינו לא כמ"ש ומנקיותי' אלו קנים ולא כמ"ד ומנקיותיו אלו סניפים ועוד אם פירו' ומנקיותיו הוא הדפוס האחד העשוי לבצק שהוא כמדת החלה ושעורה והקערה הוא הדפוס השני שכשהוא רודה נותנה שם כדי שלא תתקלקל והיא כעין קער' לסמוך בו דופנותיו של לחם היה ראוי להסמיכן זה אצל זה לכתוב ועשית קערותיו ומנקיותיו ועוד אם פירוש ומנקיותיו הוא הדפוס או המד' שבה מודדין הקמח של כל חלה וחלה וישא' קשותיו שם כולל לקנים ולסניפין א"כ יהיה פירש קשותיו דלא כמאן דאמר אלו סניפין לבדן ולא כמ"ד אלו קנים לבדן וע"כ לומר שהמתרגם שתרגם ומנקיותיו ומכילתיה הוא או כדברי האומר מנקיות אלו סניפים או כדברי האומר מנקיות אלו קנים ואחר שתרגם וקשותיו וקשותיה שהוא מורה על הקנים החלולים שכן בלשון ערבי אשר הוא קרוב ללשון הארמי קורין כל דבר חלול קסוה יחוייב מזה בהכרת שיהיה פירש ומנקיותיו מורה על הסניפים לבדם ואז יחוייב לפרש פירוש מכילתיה סובלותיו מלשון נלאיתי הכיל שזהו אשר הכריח הרב לפרש מכילתיה מלשון נלאיתי הכיל ולא מלשון איפה ומדה שתרגומו מכילא שאם לא תאמר כן יש לטוען לטעון על רש"י ז"ל מי גלה לו שאנקלוס שתרגם ומכילתיה היה שונה כדברי האומר מנקיו' הם סניפין ולא כדברי האומר הם קנים אם מפני שפירוש מכילתיה הוא סובלותיו מלשון נלאתי הכיל והם הסניפין הסובלים ראשי הקנים שבין לחם ללחם שהם סמוכים על הפצולים שבסניפין הנה יש לאומר שיאמר שדברי המתרגם הם כדברי האומר מנקיות אלו הקנים ותרגם אותם מכילתיה שהוא סובלותיו מפני שהקנים סובלים את הלחם שלא יכבד משא הלחם העליונים על התחתונים וישברו אלא עכ"ל שמה שהכריח את רש"י ז"ל לומר שהמתרגם שתרגם מנקיותיו ומכילתיה היה שונה כדברי האומר מנקיות הן סניפין הוא מפני שתרגם קשותיו קסותיה שהוא מלשון קסוה בערבי המורה על הקנים החלולים ואחר שפירוש מנקיותיו בהכרח שיהיה או כמ"ד אלו סניפין או כמ"ד אלו קנים ואי אפשר לומר שהוא מכווין בו על הקנים שהרי הקנים הם קשותיו שתרגמן קשותיה המורה על הקנים הנה נשאר בהכרח שיהיה פירוש ומנקיותיו מורה על הסניפין כדברי האומר מנקיות הם סניפין ולא כדברי האומר הם קנים ואל יקשה בעיניך על מה שתרגם מכילתיה שהוא לשון ארמי מלשון נלאיתי הכיל שהוא לשון עברי כי יש הרבה מלות בלשון ארמי שהן מלשון עברי לאלפים. והחכם ראב"ע טען על רבי נתן בעל הערוך בעבור שאמר כי הקשות הם דמות קנים כי כן יקראו בלשון ישמעאל ואמר שהמגיד לו לא ידע לשון ערבי וללעג היה כי הקנים יקראו קצב בצד"י גם בבי"ת ואם כן זאת הטענה היא גם על רש"י ז"ל שאמר ובלשון ערבי כל דבר חלול קרוי קסוה. ולפי דעתי שאינה טענה כי הנה הוא עצמו כתב במלת שמים וטעם שמים גובה ומעלה וכן בלשון ישמעאל שרובה על מתכונת לשון הקדש אף על פי שהישמעאלים קוראים השמים סמא ואמש אמס ושמש שמס בחלוף השי"ן בסמ"ך ויותר קרוב איא להחליף השי"ן שהוא כמו סמ"ך בצד"י מלהחליף השי"ן בסמ"ך ואם בעבור שהקנה בלשון ערבי הוא בבי"ת ומלת קשות הוא בוי"ו הנה מאחר שהוי"ו משמש לפעמים במקו' בי"ת כמו יי' אלהים שלחני ורוחו שהוא כמו ברוחו וכבודו עליך יראה שהוא כמו בכבודו יי' וכלי זעמו כמו בכלי זעמו אעפ"י שאינו משמש רק במקום בי"ת העזר הנה הישמעאלים לא ידקדקו בזה ויחליפו הוי"ו עם בי"ת בכל מקום כי הערבי לשון הקדש משובש הוא כמו שכתב החכם הזה בעצמו: '''כמין תיבה פרוצה משתי רוחותיה שוליים לו למטה וקופל לו מכאן ומכאן כלפי מעלה כמין כתלים.''' שהדפוס היה ארכו ו' טפחים כרוחב השלחן שהוא אמה אחת ורחבו ה' טפחים שהוא טפח א' פחות מחצי אורך השלחן שהוא אמה א' ועמקו ב' טפחים ולא היה לאותו הדפוס מכל הששה השטחים המקיפים בו שהם מעלה ומטה ימין ושמאל ופנים ואחור כי אם הג' שטחים מהם והם המטה שהוא שטח השולשיים שהוא יושב בו ושני צדדיו המקבילים שהם צדי רחבו שנמצא בזה שצורתו היתה כצורת חי"ת הפוכה כזה וכששמו בתוכו הבצק של שני עשרונים ודחקו אותו שם עד ששב הבצק שבתוכו כצורתו שב גם הוא בעל שלשה שטחים השטח התחתון שהוא יושב בו ושני שטחיו המקבילים שהם שטחי רחבו וכששמו אותו בתנור ונאפה בו הנה בהכרח כאשר יוסר הבצק ההוא מהדפוס אחרי אפייתו שתהא צורתו ג"כ כצורת חי"ת הפוכה שהוא כמין תיבה פרוצה שאין לה חומ' רק מצד המעה שהיא יושבת בו ומשתי רוחותיה המקבילות וכאשר יושם הלחם אשר הוא בצור' הזאת ארכו ברוחב השלחן ורחבו באורך השלחן הנה יחוייב בהכרח שיהיה השטח האחד משני שטחיו הפרוצים על שפת רוח' השלחן והאחר בתוך השלחן ושני שטחיו המקבילים שהם בעלי הכתלים העומדים על זויות נצבו' על השטח התחתון על שפת אורך השלחן וכאשר ישים הלחם האחר מהצד האחר של השלחן כפי הסדר הזה נמצא בזה שיש ריוח בין שתי המערכות שני טפחים וגובה כל לחם שני טפחים וכאשר יושמו הו' חלות מהצד האחד זו על גב זו והשש חלות האחרות מהצד האחר זו על גב זו יחוייב שיהיה השטח העליון של הלחם העליון של הצד האחד והשטח העליון של הלחם העליון של הצד האחר גבוה משטח השלחן י"ב טפחים בהכרח מאחר שגובה כתלי כל לחם ולחם הוא ב' טפחים ולהיות שכתלי כל לחם ולחם הם עומדות על זויות נצבות על שפת רוחב השולחן והם כמו פנים המביטים לנכח הבית מכאן ומכאן נקרא כל אחד מהם לחם הפנים כלומר שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן לצדי הבית מזה ומזה: '''והיה עשוי לו דפוס של ברזל ודפוס של זהב בשל ברזל הוא נאפה וכשמוציאו מן התנור נותנו בשל זהב.''' וכן שנינו במתניתין בפרק שתי הלחם ובדפוס עושה אותן וכשהוא רודן נותנן לדפוס כדי שלא יתקלקלו אבל בבריתא שנו ושלשה דפוסין הן נותנן לדפוס ועדיין הוא בצק וכמין דפוס היה לה בתנור וכשהוא רודה אותן נותנן לדפוס אחר כדי שלא תשבר ופריך בגמרא ולהדרה לדפוס קמא ומשני כיון דאפי לה תפחא ומשמע שהמשנה אינה חולקת עם הבריתא רק שהמשנה לא קמיירי רק על הדפוסים שהם אחר עשיית תמונתה שהא' מהם הוא הדפוס שבתנור שבו נאפת לאחר עשיית תמונתה והאחר הוא הדפוס שנותנה שם לאחר שרודה מן התנור אבל על הדפוס הראשון שנעשת בו תמונתה בעודה בצק קודם שנאפת לא קמיירי והבריתא מיירי בכלהו וכן נראה גם מפי' הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה הזאת שכתב והיו ללחם הפנים שלשה דפוסים א' נותנין אותו בו כשהיא עיסה והשני שאופי' בו בתנור והשלישי שנותנין אותו לכשיצא מן התנור וצ"ע: '''ומבדילין בין לחם ללחם כדי שתכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו.''' פירש הקנים היו ראשיהם מונחים על ראשי כתלי הלחם שהיו עבים ולא היה השטח התחתון של הלחם העליון המונח עליו ממשש השטח העליון של ראשי כתלי הלחם מכאן ומכאן והיה האויר נכנס בין הקנים ולא היו מתעפשין אבל השטח התחתון של הלחם אינו צריך שום פועל שלא יתעפש מפני שלא היה השטח של הלחם העליון ממשש בשטח הלחם התחתון עד שיתעפש שהרי השטח התחתון של הלחם העליון היה מונח על ראשי כתלי הלחם התחתון ולא היה ממשש רק השטח של עובי שני ראשי כתלי הלחם התחתון אבל שאר השטח ההוא אשר לא היה מונח על עובי ראשי כתלי הלחם התחתון לא היה מתמשש כלל עם השטח התחתון של הלחם התחתון אבל היה הפרש ביניהם שני טפחים בגובה כתלי הלחם התחתון והיה האויר נכנס משפת רוחב השלחן שלא היה משם שום מחיצ' מונע' האויר שהרי כמין תיבה פרוצה היה הלחם כמבואר לעיל ועובר בין השטח השפל של הלחם העליון ובין השטח השפל של הלחם התחתון ולא היה מתעפש: '''הם סניפין כמין יתדות זהב עומדים בארץ.''' פי' הסניפין היו ארבעה והיו עומדים בארץ כמין עמודים בשני צדי אורך השלחן השנים מהם סמוכים לכתלי מערכת הלחם האחד מכאן ומכאן והשני' מהם סמוכים לכתלי המערכת השנית מכאן ומכאן והיו גבוהים מן הארץ עד השטח העליון של כתלי המערכות שהן כ"א טפחים התשע' מהן מן הארץ עד שטח השלחן שהיה גובהו אמה וחצי והשנים עשר מהם משטח השולחן ומעלה שהן השנים עשר טפחים של גובהי כל מערכת ומערכת שהיה גובה כל כותל וכותל מכתלי השש חלות שבכל מערכת ומערכת שני טפחים כדלעיל בכל סניף וסניף פצולין כדמות חריצין זו למעל מזו כדי להסמך בהם ראשי הקנים המונחים על ראשי כתלי הלחם מכאן ומכאן שלא יכבד משא החלות העליונות על התחתונות ותשברנה וצריך שתדע שאלה הסניפין היו רחבין כרוחב שעו' מה שמהקנ' הראשון עד הקנ' הג' מהג' קנים המונחים על הלחם כדי שיספיק החרי' שבסניף להסמך בו הג' קנים יחד אך מה שאמר ומפוצלין ששה פצולין יראה לי שבוש הוא שנפל בספרים וצריך להיות חמשה פצולין שהרי י"ד קנים היו בכל מערכת ומערכת כדתנן בפרק שתי הלחם השלשה מונחים בין החלה הראשונה והשנית והשלשה מונחים בין החלה השנית והשלישית והג' מונחים בין החלה השלישית והרביעית והג' מונחים בין החלה הרביעית והחמישית והשנים מונחים בין החלה החמשית והששית כדפרש"י שם בהדיא למוצאי שבת מסדר הקנים ומגביה ראשה של חלה שנית ונותן שלשה קנים על התחתונה אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע וכן על השנית בין לחם ללחם ד' חלות אמצעיות לכל סדר צריכו' ג' ג' קנים על כל אחת ואחת הרי י"ב קנים והעליונ' אין צריך תחתיה אלא ב' סניפים לפי שאין עליה משוי שיכבידנה לשלמטה הימנה ואם כן אין צריך לזה רק ה' פצולין לסמוך בהן הג' הראשונים והשלשה השניים והג' השלשיים והג' הרבעיים והב' הנשארים לא ששה פצולין לכן נראה לי טעות נפל בספרים וצריך להיות ה' פצולין ואפשר ששום א' מהתלמידים חשב שמאחר שהחלות שש צריך שיהיו גם הקנים שביניהם שש וכתבו בגליון והסופרים כתבוהו בפנים: '''ויש מחכמי ישראל אומרים קשותיו אלו סניפין שמקשין אותו ומחזיקין אותו שלא ישבר.''' לא ידעתי איך יתפרש קשותיו שהוא בסי"ן מעניין קושי שהוא בשי"ן כי רחוק הוא שנאמר שהאומרים זה היו קוראין אותו בשי"ן כמו נבי משגיא לגוים ויאבדם שהיו קוראין אותו בשי"ן ודרשוהו מלשון שגיאה שהשם מטעה הגוים כדי לאבדם עם שכל המפרשים קורין אותי בסי"ן מעניין רבוי כמו שדי לא מצאנוהו שגיא כח: '''אשר יוסך בהן אשר יכוסה בהן ועל קשותיו הוא אומר אשר יוסך שהיו עליו כמין סכך.''' פירוש אותן חצאי קנים שהיו מונחים בין לחם ללחם היו כמין סכך על הלחם ומלת יוסך שבה על הלחם לא על השלחן כי הקנים לא היו סכך רק על הלחם ולא ידעתי איך יתכן שישוב מלת יוסך על הלחם שלא נזכר בכחוב כלל ואין זה דומה לקשותיו כי כנוי קשותיו יתכן לפרשו שישוב על השלחן להיותו כליו ככנוי קערותיו שהם דפוסים ללחם והכנוי שב אל השלחן להיותו כליו אבל יוסך לא יתכן לפרשו רק על הלחם. ושמא יש לומר שפירוש אשר יוסך המוסך כמו ויאמר ליוסף האומר: '''לא תיעשה המנורה מאליה לפי שהיה משה מתקש' בה אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה.''' וכך אמרו בתנחומא שנתקשה משה במעשה המנורה יתר מכל כלי המשכן עד שהראה לו הקב"ה באצבע שנאמר וזה מעשה המנורה מקשה זהב כלומר מה קשה היא לעשות שהרבה יגע בה משה עד שלא תעשה שכן הוא אומר מקשה תעשה המנורה כיון שנתקשה בה אמר ליה הקב"ה משה טול ככר זהב והשליכהו לאור והוציאו והיא מעצמה נעשת היא וכפתוריה ופרחייה גביעיה וקניה ממנה אתה היה מכה בפטיש ומעצמה נעישת לכך הוא אומר מקשה תיעש' המנורה ביו"ד ולא כתב תעשה שמעצמה היא נעשית כו' לפיכך כתיב בה כמראה אשר הראה יי' את משה כן עשה את המנורה מי עשה הקב"ה עשה אבל במנחות פר' הקומץ רבה אמרו תנא דבי ר' ישמעאל שלשה דברים היו קשי' למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן מנורה ור"ח ושרצים ותניא ר' יוסי בר' יהודה אומר ארון של אש ושולחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים ורא' משה ועשה כמותן שנאמר וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר וכן כתב רש"י גבי וזה מעשה המנורה שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה ונראה שהן שתי אגדות חלוקות זו לזו אבל מצאתי בתנחומא אגדה אחרת שבה תתישבנ' שתי אגדות הללו ולא תהיינה חולקות זו לזו רבי לוי בר אמי אמר מנורה טהורה ירדה מן השמים שכשאמר לו הב"ה למשה ועשית מנורת זהב אמר לו כיצד נעשה אותה אמר לו מקשה תעשה המנורה אעפ"י כן נתקשה במעשה המנורה וירד ושכח מעשיה עלה ואמר רבינו של עולם שכחתי הראה לו שנית ועוד נתקשה בה אמר לו וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר עד שנטל מטבע של אש והראה לו עשייתה ואעפ"כ נתקשה עליה משה אמר לו הב"ה לך אל בצלאל והוא יעש' אותה ירד משה אצל בצלאל ומיד עשאה התחיל משה תמה ואמר כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשתי בעשייתה ואתה שלא ראית אותה עשית מדעתך שמא לשם היית כשהראה לי הקב"ה עשייתה עכ"ד. הרי לך שמתחלה נתקשה בה משה והראה אותה לו באצבע במטב' של אש כפי האגדה שבפ' הקומץ רבה אלא שכשחזר עוד ונתקשה בה אחר שהראה אותה לו באצבע במטבע של אש אז אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אל בצלאל והוא יעשה אותה וכשהלך משה אצל בצלאל מיד עשאה אי אפשר זה אלא בשנטל הככר והשליכו לאור והוציאו ונעשה המנורה כלה מאליה כפתוריה ופרחיה גביעיה וקניה כפי האגדה האחרת דאל"כ איך ידע בצלאל לעשותה וכן נראה גם כן ממה שאמרו באגדה הראשונה של תנחומא שנתקשה בה עד שהראה לו הקב"ה בבאצבע כו' כיון שנתקשה בה אמר לו טול ככר כו' אך קשה שאם זה כפי האגד' שבתנחומא איך היה משה תמה ואמר כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשתי בעשייתה ואתה שלא ראית אותה עשית אותה מדעתך שמא לשם היית כשהראה לי הקב"ה עשיית' והלא באגדה האחרת אמרו שכיון שנתקשה משה אמר לו הקדוש ברוך הוא טול ככר זה והשליכהו לאור והוציאו והיא נעשת מעצמה שפירושו טול ככר זהב והוליכהו לבצלאל וישליכהו לאור ויוציאהו והמנורה נעשה מעצמה כדכתיב ויעש בצלאל את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה כו'. ואם כן איך היה משה תמה ואומר שמא לשם היית כשהראה לי הקב"ה עשייתה ושמא י"ל שמאמר והיא נעשת מעצמה הוא מה שאמר הב"ה בלבו אבל למשה לא גלה לו הסוד אלא סתם אמר לו טול ככר זהב והוליכהו לבצלאל שישליכהו לאור ושם תעשה וחשב משה שבצלאל יעשה אותה מדעהו ולפיכך היה תמה עליו: '''ומנין שלהם כתוב בפרשה כמה כפתורים בולטים וכמה חלק בין כפתור לכפתור.''' נ"ל שצריך לגרוס וכמ' חלק שבין כפתור לכפתור ופירושו כמה הם המקומות החלקים שבין כפתור לכפתור לא כמה חלק בין כפתור לכפתור שפירושו כמה שיטו' החלק שבין כפתור לכפתור כי זה אינו כתוב בפרשה ולא ידעתי למה לא כתב ג"כ בגביעים כמה הם המקומות שבין גביע לגביע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף