עריכת הדף "
מזרחי/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כט == '''אל תחלל את בתך להזנות' במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קדושין ולא תזנה הארץ אם אתה עושה כן הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם וכן הוא אומר וימנעו רביבי'. ''' בת"כ הרמב"ן ז"ל טען ואמר ולא הבינותי דעתו שאין זנות בתורה בפנויה שהלכה פסוקה היא פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות לא עשאה זונה ובפירוש אמר בסנהדרין ובת איש כהן כי תחל לזנות יכול אף פנויה והקשו והא לזנות כתיב ותרצו כר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וכן אמרו אשה זונה וחללה לא יקחו שאינה בפנויה אלא בגיורת ומשוחררת או שנבעלה בעילת זנות ממי שאין קדושין תופסין לו בה כמו שמפורש ביבמות ובספרא אשה זונה רבי יהודה אומר זו אילוני' וחכמים אומרים אין זונה אלא הגיורת והמשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אליעזר אומר אף פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות וכך אמרו לענין ולא אביא אתנן זונה שאינו בפנויה כלל אבל הברייתא השנויה בתורת כהנים והנזכרת בסנהדרין או שהיא כר"א ואינה הלכה או שהיא במוסר בתו למי שאין לו אישות כגון כותי ועבד וחייבי כריתו' ומיתות ב"ד שזה נקרא זנות לדעת רבותינו וזה שאמרו במוסר בתו פנויה שלא לשם אישות כלומר למי שאי אפשר להיות אישות ביניהם עכ"ד. ואני שמעתי ולא אבין כי רש"י ז"ל לא פי' על זאת הברייתא כלום רק הביאה כצורתה כי אין הפרש בין שלא לשם אישות בין שלא לשם קדושין ומה שפירש הרמב"ן ז"ל עליה יפר' גם רש"י ומהו זה שאמר ולא הבינותי דעתו ואם יאמר שרש"י ז"ל לא יוכל לפרש אותה אליבא דר' אליעזר שאינה הלכה דא"כ למה הביאה בפירושו י"ל נהי דאי אפשר לפרש זה מ"מ אפשר לפרש אותה כפי הפירוש האחר שאמר שפירוש למי שאין לו אישות למי שא"א להיות אישות ביניהן כגון לכותי ולעבד ולחייבי כריתות ומיתות בית דין כמו שפי' הוא ועוד למה לא יפרש אותה אליבא דרבי אליעזר אם מפני שאינה הלכה כבר הראנו לו במקומות רבים שהרב אינו חושש לזה כי אינו מביא בפירוש החומש רק המדרש המתיישב אחר פשוטו של מקרא ומאחר שהמדרש הזה מתיישב יותר על פי פשוטו של מקרא לא חשש אם הוא כהלכה או שלא כהלכה אבל הטענה היא נופלת על הרמב"ן ז"ל שלגבי כהן כתב מפני השמועה למדנו שהזונה האמור' בתורה היא וכותית או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסור' לו איסור השוה לכל כו' וכתב אחר כך הבא על הפנויה אפילו היתה קדשה שהפקירה עצמה לכל אף על פי שהיא במלקות לא נעשת זונה ולא נפסלה וכן גבי אתנן זונה בהלכות איסורי מזבח כתב אי זהו אתנן זונה הא ליך דבר זה בשכרך אחד זונה כותית או שפחה או ישראלית שהיא ערוה עליו או מחייבי לאוין אבל הפנויה אפילו היה הן אתננה מותר ואלו לגבי אל תחלל את בתך להזנותה כתב שלא יאמר האב הואיל ולא חייבה תורה מפתה ואונס אלא שיתן ממון לאב הריני מוסר את בתי הבתולה לבא עליה כל מי שירצה כו' לכך נאמר אל תחלל את בתך להזנותה ומסיים בה שזה שחייב תור' לאונס ולמפתה ממון ולא מלקות כשאירע הדבר במקרה שלא מדעת אביה ולא הכינה עצמה לכך שדבר זה אינו הווה תמיד ואינו מצוי אבל זה שהפקיר בתו הבתולה להיות לכל מי שירצה לבא עליה גורם שתמלא הארץ זמה ונמצא האב נושא בתו והאח נושא אחותו שאם תתעבר ותלד לא יודע בן מי הוא והמכין בתו לכך הרי היא קדשה ולוקין הבועל והנבעלת משו' לא תהיה קדשה והרב בעל הטורי' והסמ"ג הביאו המאמר של הרמב"ם באזהרת אל תחלל את בתך להזנותה מלה במלה ולא הביאו שום חולק עליו ומשמע שהכל מסכימים בפירושו ונראה מכאן שהברייתא השנויה בתור' כהנים בפסוק אל תחלל את בתך להזנותה שהביא' רש"י בפירושו אפי' במוסר בתו למי שיש לו אישות שלא לשם אישות קמיירי ודעתו כדעת הרמב"ם ז"ל והסמ"ג ז"ל ובעל הטורי' וכל שאר הפוסקים שכלם מסכימים בזה שאילו היה שום פוסק חולק עליהם היו מזכירים אותו הסמ"ג ובעל הטורים בספריהם כמנהגם להזכיר החולקין בכל מקום שיש מחלוקת ואינו מחוייב שיהיה פירוש זונה בכל מקום שנבעלה למי שהיא אסורה עליו משום ערוה או משום חייבי לאוין שאם כן גבי מצח אשה זונה וגבי ויחשבה לזונה וגבי הכזונ' יעשה את אחותנו צריך לפרש כן ואי אפשר זה שהרי מצח אשה זונה אינה אלא המופקרת לזנות שאין לה בושת פנים ויהודה לא תשב לתמר כלתו שהיא זונה אלא מפני שישבה בפתח עינים בלא בושת פנים כדרך האנשים של הפקר והרי המתרגם תרגם גבי אשה זונה וחללה אתתא מטעיא וכן גבי כי תחל לזנות ארי תתחל למיטעי ואלו גבי ויחשב' לזונה וגבי הכזונ' יעשה את אחותינו תרגמם נפקת ברא שמורה על ההפקר ומפני שהרגיש זה הראב"ד ז"ל השיג על הרמב"ם ז"ל בזה מפני שיש הפרש בין הזונה האמירה גבי כהונה וגבי קרבן ובין הזונה האמורה בזולתם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף