עריכת הדף "
מגדל עוז/גירושין/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''גט שיש עליו עדים עד שעסוקין באותו ענין:''' כתב הראב"ד ז"ל טעה במאוחר דכשר להנשא בו וכו': ''' ואני ''' אומר מחלוקת ישנה פ"ב דמס' גיטין <small> {{ממ|דף י"ז}} </small> גבי מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה כו' דגרסינן בגמרא דילה מפני מה תקנו זמן בגיטין ר"י אמר משום בת אחותו ור"ל אמר משום פירות ופירש"י ז"ל כדי שלא תפסיד האשה פירות נכסי מלוג שלה משעת כתיבה עד שעת נתינה דפעמים שלא יתננו לה בשעת כתיבתו והיא לא תדע מתי נכתב והיא לא תגבה אותן אלא משעת נתינה ומדינא הוה לה למגבי משעת כתיבה דקסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות. והקשו רבותינו בעלי התוס' ז"ל לר"ל גט מאוחר ליפסל דהא מפסדא פירות משעת כתיבת גט עד הזמן הכתוב בתוכו וגט מאוחר ודאי כשר מדקתני בתוספתא דפ"ק דחולין הכשר בגט פסול בפרוזבול הכשר בפרוזבול פסול בגט גט מאוחר כשר ובפרוזבול פסול. ועוד ריש פ' גט פשוט <small> {{ממ|ב"ב ק"ס}} </small> גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין ר' חנינא ב"ג אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואמרינן בגמרא השיב רבי לדברי ר' חנינא ב"ג והא אינו דומה שטרו של זה לשטרו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים {{ממ|ואילו}} מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג' וזמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא וכי מטי זמניה משוי ליה פשוט {{ממ|ומפיק ליה}} ואמר ליה הדרת ומיזפת מינאי ופרקינן קסבר {{ממ|רבי חנינא ב"נ}} אין כותבין שובר ע"כ. אלמא כי פשיט ליה הכי נעשה מאוחר ואפ"ה מכשיר לכך פר"י ז"ל דבמאוחר אין הבעל מפסיד פירות מן הדין עד זמנו של גט לפי שאינו ראוי לגרש בו מעתה שאע"פ שנתנו בידה אינה מתגרשה בו עד זמנו גט ובזה הדרך דרך הראב"ד ז"ל וכתב מה שכתב ועל דרכים אלו פירשו כל הסוגיא <small> {{ממ|גיטין דף י"ז}} </small> דשקלינן וטרינן עלה דשיילינן ר"י מ"ט לא אמר כר"ל ומהדרינן קסבר ר"י יש לבעל פירות עד שעת נתינה כלומר ור"ל סבר עד שעת כתיבה ואקשינן והא אפכא שמעינן להו דאתמר מאימתי מוציאין לפירות ר"י אמר משעת כתיבה ור"ל אמר משעת נתינה ופרקינן איפוך כלומר בתרייתא ואימא ר"י אמר משעת נתינה ור"ל אמר משעת כתיבה וכך פי' הגאון ור"ח ור"י אלפס ור"מ ז"ל ופסקו הלכה משעת נתינה כר"י בכוליה תלמודא בר מהני תלת דפ' החולץ וכפי מה שפירש"י ז"ל. ויש מי שאומר משעת כתיבה כמו מנין ג' חדשים שהיא צריכה להמתין אחר גיטה עד שתנשא לאחר דפסקינן בההיא שמעתא להדיא והלכתא משעת כתיבה וכתב ר"י אלפס דאינו דומה לענין שלשה חדשים דהתם מאימתי מונין לגט בייחוד תליא מילתא וכיון דאינו מתיחד עמה משעת כתיבה מונין משעת כתיבה אבל הכא לענין פירי בפרקונה תליא מלתא כדאמרינן תקנו פרקונה תחת פירותיה וקמ"ל דלא פקעה פרקונה מיניה עד דמטי גיטא לידה הלכך כל כמה דמיחייב בפרקונה אית ליה פירי ושמעינן מינה דהלכתא כר"י דאמר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ע"כ. ובעל העיטור ז"ל כתב מסתברא מדגרסינן בירושלמי ר"י אמר משום אכילת פירות שמע מינה דקמייתא אפכינן ור"י ור"ל קי"ל כר"י דאמר זמן משום פירות מדגרסינן בפ' כל הגט <small> {{ממ|דף כ"ז:}} </small> מקום הזמן קא פסיק ותני ול"ש מן הנשואין ול"ש מן האירוסין ואסיקנא דעולא ס"ל משום תקנת ולד ולא משום בת אחותו ולפירושא דרבוותא [נ"ל דצ"ל רב עמרם] רמי בר חמא הכי ס"ל אלמא רמי בר חמא לא ס"ל משום בת אחותו והילכך עולא ורמי בר חמא ור"ל קיימו בחדא שיטתא ור"י אי לא תיפוך קמייתא יחיד ולית הלכתא כוותיה ועוד דר"ש דמתני' הכי ס"ל משום פירות הוא וכן הלכתא עכ"ל. ומורי הרשב"א ז"ל חלק עליו ואמר שאין סוגית פ' כל הגט אלא למ"ד בלחוד ולאו סתמא דתלמודא היא ועל הירושלמי אין לסמוך לפי שהוא בהפך הבבלי דגרסינן ביה איפוך ולא גרסינן ביה לא איפוך והאריך בזה בשיטתו. למדנו מכל אלו הדברים והמחלוקות כי יש תולין מחלוקת ר"י ור"ל דטעם זמן הגט במחלוקת שנחלקו באכילת פירות דנכסי מלוג וראיתי כי ר"מ ז"ל עמד בשיטת הגאון ורש"י ז"ל ופסק בפיסקא זו בזמן הגט כר"י דאמר משום בת אחותו והוא הנכון דהא סתמא דתלמודא הכי בכל דוכתא וירושלמי נמי כך סובר דגרסינן מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשתו {{ממ|וגירשה}} הלך והקדים זמן הגט אמר מוטב שתדון כפנויה ולא תדון כאשת איש ע"כ. והביאו ר"י אלפס ז"ל בה' בשמועה זו והא ודאי מעשה רב בכ"מ וגם רש"י ור"ת ורוב בעלי התוס' כן דעתם ובגט מאוחר ג"כ פסלו על נכון חדא דכיון דתיקנו זמן בגט אי כר"י אי כר"ל כיון ששינו זמנו שינה מטבע שטבעו חכמים וקי"ל כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין פסול הולד וכ"כ רשב"ם ז"ל פ' גט פשוט ועוד דהא התם באותה משנה עצמה שנסחתי לגלות מטמון הראב"ד ז"ל רבנן פליגי עליה דרבי חנינא ב"ג ורבי השיב על דבריו מכלל דקאי רבי כרבנן דפסלי מקושר שעשאו פשוט משום דהוי מאוחר וקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהלכה כרבי מחבירו ושנויא דשני אין כותבין שובר לא קאי לפום הלכתא דהא אסיק בההוא פירקא <small> {{ממ|דף קע"ג ע"ב}} </small> סוף גמרא מתני' דמי שפרע מקצת חובו כותבין שובר וממילא נסתלק בזה קושית הראב"ד ז"ל דהא ודאי מגט קא מקשי ליה דבין לגיטי נשים בין לשאר שטרות קרינן גיטין לפי' רשב"ם ומקצת רבותינו ובעלי התוס' ז"ל וכ"ש דעיקר מחלוקתן בגט הוא ועוד דהגט עצמו שייך ביה דין שטר חוב באותו ענין כדאיתא פ' הכותב הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וכן בשני גיטין ומדמינן לה התם לשני שטרות היוצאים ביום אחד ועוד שאם אתה מכשיר גט מאוחר בטלת ממנו דין עדות דקי"ל כל עדות שאין אתה יכול להזימה לא שמה עדות חוץ משטרי חוב המאוחרין כדי שלא תנעול דלת בפני לוין וכמ"ש ר"מ ז"ל פי"ז דה' מלוה ולוה וריש פכ"ג אלמא דוקא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין הא לאו הכי פסול ועוד דהא מטונא דהא לא משכחת הזמה בהאי גיטה ואנן תנן משנה שלימה ריש מס' מכות <small> {{ממ|דף ג'}} </small> מעידין אנו באיש פלוני שגירש אשתו ולא נתן לה כתובתה והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יגרשנה ע"כ אלמא שייך בגט הזמה וליתא ועוד דהא פ' גט פשוט <small> {{ממ|ב"ב קע"א}}</small> : בשמעתין קמייתא דגרסינן תנן התם כלומר סוף מס' שביעית שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרים כשרים אמר רב המנונא לא שנו אלא בשטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולים מ"ט זמנין כו' כסוגיין לר' חנינא ב"ג שנסחתי אלמא לא מכשירי במאוחר אלא שטרי חוב בלבד ומשום נעילת דלת כדכתיבנא אבל שאר שטרות פסילי וכ"ש גיטין שמשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין ואע"פ שהיא שנויה בתוספתא להכשיר לא חיישינן לה דהא לא מיתניא בתלמוד שלנו ואילו היתה הלכה היתה מסודרת בתלמוד אלא ודאי לאו דסמכא היא וגם בשיטות אחרונות של רבותינו בעלי התוס' ז"ל לא הוזכרה מכלל דלא סמכינן עלה. הרי שעלו דברי ר"מ ז"ל כהוגן ואין בם טעות: ''' כתב הגט בירושלים עד במקום כתיבתו.''' במסכת גיטין פ' הזורק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף