עריכת הדף "
כוכב מיעקב/וירא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===<big>'''כי תמצא איש לא תברכנו'''</big> וגו'=== '''ראוי''' לשית לב בטעם האזהרה הזאת, לכאורה מה מנו יהלך אם יברך איש כי ימצאהו, (ועיין רש"י ורד"ק), וטהורים אמרי נועם מהרי"ל הלוי עדל ז"ל, בהקדים מאמר (ריש תענית) אמר רבי יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של חיה כו' מפתח של גשמים כו' מפתח של תחיית המתים כו'. והקשו התוס' והא אמרינן (סנהדרין קי"ג) דמפתח של גשמים נמסר לאליהו, וכן מפתח של תחיית המתים, וכן לאלישע ותירוצם דחוק, וכעין זה הרגישו המפרשים להקשות על מאמרם ז"ל במעשה מצרים אני ה' ולא שליח כו', והלא יציאת מצרים היתה ע"י מרע"ה, אבל הענין בזה הוא כי ההנהגות אשר ינהג הקב"ה את עולמו שתים הנה, אחת מתוארת בשם מעשה צדיקים והשנית בשם מעשה שמים וארץ. ר"ל ההנהגה הטבעית עולם כמנהגו נוהג הוא מעשה שמים וארץ הפועלים ועושים כפי ההנהגה המסודרה הערוכה בכל ושמורה מיום בריאת שמים וארץ, לא ישנו את תפקידם, ומעשה צדיקים הוא מה שנעשה על ידם שינוי בטבע ושידוד המערכה, מה שהם פועלים ע"י תפלתם או זכותם, והנה מעשה הצדיקים גדולה ממעשה שמים וארץ, וכמאמרם ז"ל (כתובות ה') כי הטבע היא בחי' אמצעי בין הקב"ה ליושבי תבל ארצה על דרך שליח שהוא אמצעי בין המשלח ובין האיש שנשלח אליו, ככה ההנהגה הנעשית ע"י שמים וארץ יש לה אמצעיים בין האדם המקבל ובין הפועל האמיתי, ע"כ יש לקרוא ההנהגה הסדריית שעל ידי שמים וארץ בשם שליח, אבל מעשה צדיקים הפועלים לעצמם, הם העושים והם עצמם גם מקבלי הפעולה, ואין אמצעי ביניהם הרי הוא כמעשה הקב"ה כביכול בעצמו כיון שאין ממוצע בין הקב"ה להמקבלים והטבע לא תתערב ביניהם והם הם המנהיגים והם הם המקבלים ומי מפריד ומבדיל ביניהם, ע"כ לא יפול על הנהגה כזאת תואר שליח, וכל מה שנעשה ע"י צדיקים הרי הוא כביכול כאלו הקב"ה בכבודו ובעצמו פעל ועשה, ומעתה מבוארת הכונה במאמר ה' ולא שליח כו'. כי איננו בא למעט רק מי שמכונה בתואר שליח, והיא הטבע הממוצע בין הקב"ה ובין האדם, אבל מרע"ה לא יתואר בשם שליח כלל כי ידו כיד הקב"ה בעצמו. '''ומן האמור''' נבוא בריוח אל המאמר (ריש תענית) ולא יצרו עוד צעדנו. כי ר' יוחנן נמי באמרו ג' מפתחות לא נמסרו לשליח, כונתו בזה כי לא נמסרו להנהגת מעשה שמים וארץ המתוארת בשם שליח, אבל מה שהחי' אליהו את המת או אלישע וכל מעשה צדיקים הדומים לזה אינם מתוארים בשם שליח כלל ולא בא ר"י למעטם ולהוציאם מן הכלל, וסרה קושיית התוס' מעיקרא, ובזה יתבאר עצם הענין מה שצוה אלישע לגחזי כי תמצא איש לא תברכנו, כי לפי המבואר כי אחת מהמפתחות אשר לא נמסרו לשליח הוא מפתח של תחיית המתים, ומה שהחיו אליהו ואלישע את המתים אין זה סתירה למאמר זה, כי לא שלל ר"י כלל מעשה צדיקים, כי הצדיק איננו מתואר בשם שליח, אבל מעתה יקשה לנו קושיא עצומה התינח אלישע בעצמו, אבל איך עלה על דעת אלישע מתחלה לעשות את גחזי בזה לשליח, והלא ידוע כי גחזי לא היה צדיק ובוודאי היה מכונה בגדר שליח, ואיך עלה על דעת אלישע להחיות את המת על ידו, הלא מפתח של תחיית המתים לא נמסר לשליח, אולם הנראה בזה כי אלישע לא התכוון לעשות את גחזי לשליח אמצעי, רק לשליח הכלי שיהיה ענינו של גחזי רק כמו המשענת אשר צוה לשום על פני הנער, אשר על המשענת וודאי שאין מקום לשאול הא לא נמסרה מפתח של תחיית המתים לשליח, ואיך נשתמש אלישע ע"י המשענת, כי התשובה בצדה כי הכלי אין ענינה בחינת שליח כלל, ממש כמו אדון אשר יש לו בן יחיד החביב לו כבבת עיני ונפשו קשורה בנפשו, ולא יסיר עיניו ממנו אף רגע אחד ומעולם לא זזה ידו מבנו, זה פעם אחת קרה מקרה אשר האדון היה נחוץ לנסוע באיזה עסק במקום רחוק ויצו על עבדו נאמן ביתו לשמור את בנו יחידו מכל משמר ולהשגיח עליו על כל צעד וצעד ואל יסב עיניו מנגדו, גם צוה עליו מפורש כי יאכילהו וישקהו העבד בעצמו דוקא לא ע"י אחר, והעבד שמר מצות אדונו לא הפיל דבר מכל אשר דבר לו אדונו רק האכיל את הבן ע"י כף וקערה והשקהו ע"י כוס או כלי, ואחר זמן שב האדון אל ביתו ויבוא בנו לפניו בקובלנא על העבד כי לא שמר את אזהרתו להאכיל ולהשקות אותו בעצמו, כי אם האכיל אותו בכף והקשהו בכלי, ויצחק האב לדברי בנו ויען ויאמר לו כי האכילה בכך והשתיה בכוס אין זה נקרא ע"י אחר, כי אין זה אלא כלי ולא שליח אחר, והעבד הוא הוא בעצמו שהאכיל אותך לא זולת ולא נשתנה מדעתי כלל, כן הדבר הזה כי רצה אלישע לשום את גחזי ג"כ לשליח הכלי, ולהשתמש בו רק כהשתמשות באיזה כלי, ולכן הקפיד עליו, כי תמצא איש לא תברכנו כו'. כלומר כי בכל עת לכתו לעשות מעשה התחיה לא יעשה אז מעשה האדם וחי מדבר, רק יפשוט מעליו בחינת מדבר וישאר מעשה עץ בעלמא, ואילו שמר לעשות ולקיים מצות אלישע ואזהרתו, אז היתה שימת גחזי את המשענת על פני הנער, כאלו עשה זאת אלישע בכבודו ובעצמו, אבל אחר שגחזי לא עשה כן, ואם מצא איש עסק עמו בשאלות ותשובות ויצא מבחינת צומח ודומם ככל האדם זולתו, ולכלל צדיק לא בא, על כן לא הועיל מאומה ולא הקיץ הנער, כי אז היה גחזי מתואר בתואר שליח, ומפתח של תחיית המתים לא נמסר לשליח, עד שבא אלישע בעצמו והחיה את המת, והדברים עתיקים. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף