עריכת הדף "
הר המוריה/עבודת יום הכיפורים/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''שישנה ''' ''' הבגדים וכו'.''' יומא ל"ב א' ל"ד ב' ע' א' יעו"ש ובתו"כ שם ושם פ"א. ''' את''' ''' בגדי וכו'.''' שם ל"ב א' ובתו"כ שם וכדברי ר"י ועל כרחך ס"ל נמי כדרבי כדאסיק הש"ס שם ע"ב ורבינו תחלת מילתא נקט. ''' וחמש''' ''' טבילות וכו'.''' שם ל"ב א'. ''' פושט''' ''' בגדי וכו'.''' שם ל"א ב'. ''' ומסתפג''' ''' ולובש וכו'.''' ועיין במל"מ מש"כ בטעם הסיפוג. וי"ל עוד משום דכתיב בהו לכבוד ולתפארת ולא יתלחלחו מן המים ויתנוולו ועי' עוד בירושלמי פ"ג סוף ה"ו ובקרבן העדה שם. ועוד י"ל על פי מאי דאיתא בפסחים קי"א ב' יעו"ש היטב. ''' ומקדש''' ''' ידיו וכו'.''' בלבישה כו"ע מודו דבתחלה לובש ואח"כ מקדש. ''' ושבעה''' ''' כבשים וכו'.''' שם ט' א' וכר"ע ועיין ברא"ש שפליג עליו וכתב דהדעת מכרעת כחד מהנך תנאי דאמר משמיה דר"ע דמקצת המוספין בבקר ומקצתו בערב יעו"ש. ''' מקדש''' ''' ידיו וכו'.''' שם ל"ד ב' וכת"ק ועיין שם ל"א ב' ועיין שם בירושלמי. ''' כל''' ''' הוידויים וכו'.''' ל"ה ב' שם מ"א ב' ס"ו א'. ''' עם''' ''' ההגרלה.''' שם ל"ט א'. ''' הדמים''' ''' בפנים וכו'.''' שם נ"ג ב'. ''' והקטרת''' ''' הקטורת וכו'.''' שם מדף מ"ג ב' עד נ"ב ב'. ותמוה לכאורה שלא שמר רבינו הסדר דהקטרת הקטורת היה קודם לזריקת דמים הפנימים אבל באמת אין כאן כוונת רבינו לשמור הסדר ולקמן פ"ד שם כתב סדרו באמת. ''' ומוסר''' ''' השעיר וכו'.''' ס"ו א'. ''' אימורי''' ''' הפר וכו'.''' שם ס"ז ב'. ''' מקדש''' ''' ידיו וכו'.''' שם ע' א'. ''' שעיר חטאת וכו'.''' שם ב' וכר"ע. ''' אימורי פר וכו'.''' והנה רש"י פירש שם דאימורי חטאת היה בטבילה שלישית יעו"ש וכ"כ שם ע"א א' ד"ה ואילו אימורי וכו' יעו"ש והנה התוס' שם השיגו על רש"י בזה ודעתם דלר' עקיבא היו אימורי חטאת בטבילה חמישית עם התמיד של בין הערביים יעו"ש היטב. אמנם דעת רש"י שם ס"ז ב' בד"ה ה"ג והקטירן וכו' כדעת התוס' דאימורי חטאת היו עם התמיד של בין הערבים בטבילה חמישית יעו"ש היטב אמנם דעת רבינו דלא כמר ודלא כמר ועוד אי"ה יתבאר לפנינו דעתו. והגר"א בהגהותיו שם בש"ס כתב דלכו"ע היה אימורי חטאת בטבילה שלישית. ''' תמיד של וכו'.''' הנה כבר כתבתי בד"ה דלעיל דעת רש"י ותוס' דתמיד של בין הערבים היה בטבילה חמישית והוצאת כף ומחתה היה בטבילה רביעית אמנם דעת רבינו דתמיד של בין הערבים היה בטבילה ג' והוצאת כף ומחתה היה בטבילה רביעית ובאמת כן איתא בירושלמי פ"ז דיומא ה"ב א"ר יוחנן הכל מודים בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים עכ"ל והובא ברמב"ן בפירושו על התורה וכתב שהברייתא דתו"כ היא אינו כן יעו"ש וכוונתו למאי דאיתא שם פ"ו פרשה ד' וז"ל חמשה עבודות היה עושה תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודת היום בבגדי לבן ויצא ועשה את עולתו ועולת העם אילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים בבגדי זהב נכנס להוציא את הכף ואת המחתה בבגדי לבן ועשה תמיד של בין הערבים בבגדי זהב עכ"ל. והנה מבואר מזה כדעת רש"י ותוס' דעולת התמיד של בין הערבים היה בטבילה חמישית והיא היא הברייתא המובאת ביומא ל"ב א' וכמש"כ הלח"מ יעו"ש היטב. אמנם לרבינו י"ל כיון דפוסק כר' עקיבא דשם ע' ב' ושם איתא דלר"ע אחר עבודת היום טובל ולובש בגדי זהב ועושה שעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם ואימורי חטאת ותמיד של בין הערבים ומשמע ליה דהכל בטבילה שלישית היה עושה כן ויפרש הברייתא דשם ל"ב א' דאתי אליבא דר' אליעזר דס"ל דאימורי חטאת היה עושה בטבילה שלישית עם אילו ואיל העם אבל פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים ואח"כ בטבילה חמישית היה נעשה התמיד של בין הערבים עם כל אלה ואע"ג דלר"א שבעת כבשים עם התמיד של בין הערבים נעשה ולהתו"כ נעשה עם אילו ואיל העם אבל אם כן גם כר"ע לא אתי דלר"ע פר העולה וז' כבשים עם תמיד של שחר היו קריבין וא"כ ברייתא דת"כ מני אלא ודאי דהברייתא אתי כמתניתין אליבא דר"א דס"ל דז' כבשים עם אילו ואיל העם היו נעשין בטבילה ג'. ''' והנה''' מלישנא דמתניתין שם ע' א' מוכח נמי כרבינו דהכי איתא התם ר' עקיבא אומר עם תמיד של שחר היו קריבין (היינו ז' כבשים) ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של בין הערבים קדש ידיו ורגליו ופשט וירד וטבל וכו' בגדי לבן וכו' נכנס להוציא את הכף ואת המחתה קדש וכו' בגדי זהב ולבש ונכנס להקטיר קטורת של בין הערבים וכו' יעו"ש והיינו כדברי רבינו וכן כתב הרמב"ן לסייע לרבינו מלשון משנתנו והנה הלח"מ הקשה דא"כ איך קאמר התם אליבא דר' אליעזר דאילו ואיל העם עם אימורי חטאת אבל פר העולה וז' כבשים ושעיר חוץ נעשה עם תמיד של בין הערבים והא לדברי רבינו הכל נעשה בטבילה שלישית ביחד ונדחק לומר דרבינו ל"ג תיבת אבל וכמש"כ שם התוס' בד"ה דתנא וכו' ועיי"ש היטב אבל לענ"ד י"ל דרבינו מודה דלר"א היה התמיד של בין הערבים בטבילה חמישית והוצאת הכף ומחתה היה בטבילה רביעית וברייתא דתו"כ כוותיה אתיא ומשנתנו אתיא אליבא דר"ע והא דאיתא בירושלמי הכל מודים דהוצאת כף ומחתה היה אחר תמיד של בין הערבים אולי לא קאי על ר"א ור"ע רק על רבנן ור"ע דרבנן ס"ל דכולהו היו קריבין עם תמיד של בין הערבים יעו"ש אי נמי י"ל דש"ס דידן לא ס"ל הא דר"י ומטעם דאותה ברייתא דת"כ ודף ל"ב א' בש"ס אמאן תרמייה והנה אליבא דרבנן המובאים בירושלמי דכולהו היו נעשים עם התמיד של בין הערבים א"כ על כרחך מוכרח לומר דהוצאת כף ומחתה היה אחר תמיד של בין הערבים דאל"כ במאי מפסיק להו ודוק (ועיין בחידושי הרמב"ן על מועד שכתב באורך מזה ויישב הברייתא דתו"כ בענין אחר יעו"ש היטב מש"כ בזה) ועיין בתוס' ישנים שם בד"ה יצא וכו' עיי"ש שמביא פי' ר"ח יעו"ש שאינו גורס תיבת אבל יעו"ש היטב ועיי"ש שהקשו עליו אבל לענ"ד נראה שפי' ר"ח ס"ל כדעת רבינו ומיושבים היטב כל מה שהקשו עליו התוס' ישנים שם וע"ע בדברי בעל המאור ביומא מש"כ בזה וע"ע בתוס' יו"ט שם פ"ז. והנה מצאתי חבר לדברי רבינו הוא הסמ"ג וברבינו ירוחם נתיב ז' ח"ג יעו"ש היטב אמנם הרא"ש בסדר עבודה שלו הולך בעקבות רש"י ותוס' יעו"ש ובחלב חטאות הפנימיים ס"ל דהיה בטבילה שלישית יעו"ש היטב ועיין בתוספתא פרק ג' דלר"א פר העולה ושעיר שבחוץ עם תמיד השחר ושבעה כבשים עם אילו ואיל העם ולר"ע הוא כמו בש"ס דילן וצ"ע ועיין בהגהות הגר"א יעו"ש היטב ודוק. ''' ועיין''' עוד בלח"מ מה שתמה על רש"י בפי' החומש יעו"ש היטב ויש לומר דכתב רש"י אליבא דר"א דמתניתין דאילו ואיל העם ושבעה כבשים עשה בטבילה שלישית ונשאר ע"כ פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים וזה שכתב רש"י ושירי המוספין עם תמיד של בין הערבים ומפרש כפירוש התוספות ישנים דהא דאיתא במשנה ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ וכו' קאי זה לר"א יעו"ש היטב. ''' קטרת של וכו'.''' על זה קאי השגת הראב"ד שזה לשונו אמר אברהם אמת כך הוא לשון המשנה אבל לא היה בין הערבים הטבה אלא לנר המערבי בלבד שהיה דולק מערב לערב עכ"ל וכבר הארכתי בזה בפ"ב מהל' תמידין ומוספין הי"א יעו"ש היטב.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף