עריכת הדף "
העמק דבר/דברים/לא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == ''' ועתה כתבו לכם.''' לפי הפשט מזהיר למשה שיכתוב את השירה הזאת בס״ת וילמדה את ב״י. דלא ככל פרשיות שבתורה שמתחלה דבר משה בע״פ לישראל כמו ששמע מפי הקב״ה. ואח״כ כתב אבל שירת האזינו הזהירו ה׳ שיכתוב ויגמור התורה וללמד את ב״י מתוך הכתב. כדין תורה שבכתב בזה״ז. וכן עשה משה כמבואר להלן כ״ב ויכתוב משה וגו׳ ואח״כ וילמדה וגו׳. ומש״ה נהג בה משה כדין שאנו עושים לברך עה״ת כשמלמדים מתוך הכתב וברבים כדאי׳ בירושלמי ברכות פ״ז מה תורה ברבים טעון ברכה. וכך עשה משה כדכתיב כי שם ה׳ אקרא וגו׳. וכדאי׳ בברכות דכ״ג. והרי לא נהג משה הכי עד כה. והטעם היינו משום שעד כה היה באופן שהשכינה מדברת מתוך גרונו. והוא דרך נסי שאין טעון ברכה וכמו לענין פרנסה לא התפלל במדבר מחמת שהיה הכל בדרך נס כמש״כ בספר במדבר כ׳ י״ג. כך לא ברך עה״ת בשעה שהיתה דרך נס. משא״כ שירת האזינו היה טעון ברכה. והיינו דכתיב להלן ל״ב מ״ד ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע ב״נ. ולכאורה קשה היכן נצטוה יהושע בכך. אלא ודאי לא נצטוה אלא משה. ורק מחמת שלא היה הולך עוד קולו על כל ישראל. משום שלא היה בדרך נס. היה נצרך יהושע לסייעו בדבר. ומש״ה כתיב כאן הושע באשר לא היה קורא מדעת עצמו והמצוה מפי ה׳ אלא בשליחות משה. וכמו שהיה אז תלמידו והיה נקרא הושע. כ״ז הגיע למשה רבינו בשירת האזינו. והוא משום שהחל אורו לכהות. עד שהגיע לפני מותו ממש. התגבר האור ואמר פ׳ וזאת הברכה בע״פ. באותו כח שהיה תמיד. כדרך נר הכבה שמתלקח בשעת הכבוי באותו זוהר שהיה תחלה. כ״ז ביארנו פשט הכתוב ועתה כתבו דמדבר עם משה. אבל א״כ קשה לשון כתבו בלשון רבים. והרמב״ן כ׳ דקאי על משה ויהושע ונסתייע מדכתיב בשעת הלמוד הוא והושע ב״נ. ובמח״כ דבריו תמוהים. דא״כ יותר היה לכתוב ולמדו את ב״י. והכתיבה היה דוקא בעצמו. כמבואר להלן ויכתוב משה וגו׳. אלא העיקר כמש״כ. וכאן לא דבר ה׳ עדיין עם יהושע כלל. וקרוב לומר שיהושע לא שמע כל אותו הדבור שהיה עם משה. וא״כ עלינו לפרש לשון כתבו דהיינו דאי׳ בסנהדרין דכ״א ב׳ דמכאן מוכח דמצוה על כל א׳ מישראל כתיבת ס״ת שנא׳ ועתה כתבו לכם וגו׳. וכבר ביארנו דדרך משנה תורה לכלול שתי מצות באזהרה א׳. והנה מדכתיב את השירה הזאת היה במשמע שכמו הצווי למשה לא היה כאן אלא בשירת האזינו כך מצוה לכל ישראל אינו אלא השירה. [והרמב״ם ריש הל׳ ס״ת כתב כלומר כתבו לכם ס״ת שיש בה שירה לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. וקשה טובא דילמא יש מצוה מיוחדת בכתיבת השירה כמו פרשיות של תפילין ומזוזות. ותו ק׳ הא מחלוקת אמוראי היא בגיטין ד״ס. ויותר תמוה מדאי׳ בנדרים דל״ח א׳ אריב״ח לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנא׳ כתב לך כו׳ כתבן שלך. פי׳ למוד התורה לא ניתן אלא למשה ולזרעו. ולישראל לא ניתן אלא מעשה המצות. ומקשה הא כתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. ודחי השירה לחוד. ומקשה תו מסיפיה דקרא למען תהיה לי השירה הזאת לעד. וצ״ל דנוס׳ הרמב״ם היה כתיבה לחוד. ומקשה למען תהיה לי וגו׳]. אכן למדנו מסוגיא זו עיקר הענין דסיפיה דקרא מוכיח על פי׳ המצוה ועתה כתבו לכם את השירה הזאת שהוא כל הס״ת. ומתפרש השירה הזאת בשני אופנים. על משה רבינו כמשמעו השירה הזאת. ולכל ישראל הפי׳ התורה כולה. ויש להבין הוכחת הגמ׳ מסיפיה דקרא דקאי על כל התורה. וע׳ פי׳ הרא״ש ור״ן. ולי נראה דמשום דמיירי הני קראי בנבואה דימי שפוט השופטים. שלא הגיעו לע״ז משום רוב שובע ועונג. וא״כ לא נזכר גאולתם בשירת האזינו. שהרי שמה מבואר וישמן ישורון ויבעט וגו׳. וזה היה בימי מלכי ישראל ויהודה הרשעים דכתיב בסמוך ואכל ושבע ודשן. וע״ז הדור כתיב בשם הגאולה כמבואר שם מקרא ל״ה ול״ו. אלא ע״כ פי׳ זה העד. היינו כל התורה. שמבואר בכמה קראי שיהיה בית הבחירה כמש״כ בס׳ שמות כ״ג כ׳ ולהביאך אל המקום אשר הכינותי. ובס׳ בראשית מבואר דהר המוריה הוא ההר אשר ה׳ יראה. ועוד הרבה קראי. ומזה היה לישראל לעד גם בימי שפוט השופטים שיגאלו מצרותיהם. ועוד יהיה להם מלך בישראל. ואח״כ יבנה בית הבחירה על מכונו. וע״ז כתיב למען תהיה לי השירה הזאת לעד בב״י. ומזה למדנו פי׳ השירה כה״ת כולה ומזה למדנו פי׳ רישא דקרא כתבו לכם את השירה הזאת. דקאי על התורה. וממילא למדנו שהתורה נקראת שירה. וטעם הדבר מבואר בקדמת העמק אות ג׳: '''ולמדה את ב״י.''' קאי על משה ביחוד: '''שימה בפיהם.''' הביאור וכדאי׳ בעירובין נ״ד בפסוק אשר תשים: '''למען וגו׳.''' קאי על כל התורה. ומש״ה כתיב עוד הפעם למען תהיה לי השירה הזאת. ומה מקרא חסר למען תהיה לי לעד בב״י. אלא כמש״כ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף