הון עשיר/עבודה זרה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, תגי <br> ותגי <small> באמצעות AWB) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
עבודה זרה | '''עבודה זרה''' | ||
'''ע"ז''' יש בה חמשה פרקים, כנגד חמש של אלהים, וכן חמש אותיות באחרים, וכן חמש אותיות בטמאים. וע"ד הנסתר י"ל, משום שמקומם הוא סביב עולם העשיה, המכונה בה' אחרונה של שם: | |||
'''לפני אדיהן'''. בהא כ"ע לא פליגי, אלא הפלוגתא ביום אידם תליא אי הוי אותו יום ממנינא או לא, כדאיתא במשנה ב'. משום הכי תנא הענין ברישא ולא המנין, אע"ג דא"א בלא הוא. ועיין מ"ש ביומא פ"א משנה א' ובזה מתישב הרגש התי"ט בשם התוספות {{ממ|ב. ד"ה לפני וכו'}}: | |||
== ח == | == ח == | ||
'''ר' יהודה אומר וכו'''' . ירושלמי | '''ר' יהודה אומר וכו''''. ירושלמי {{ממ|ה"ח ז.}} ר' בון בר חייה בעי, אף בהמה גסה במחלוקת מוכר לו על מנת לשחוט, אשכח תני אף בהמה גסה במחלוקת, ע"כ. ומכאן תימא להרא"ש {{ממ|סימן כא}} שרוצה לפרש דר' יהודה פרושי קמפרש מלתיה דת"ק, והתי"ט נמי דקאמר דאע"ג דתני ליה בלשון מחלוקת אין קפידא כי מצינו במשנה דוגמתו שאינו חולק, וכבר אני הראתי בכל מקום כי לא דבר רק, וכשאין בו טעם הוכחתי דודאי חולק. ועוד בש"ס דידן נמי מפורש בפירוש דכל זה וכיוצא בו מחלוקת דר"מ ור' יהודה הוא, כדגרסינן {{ממ|דף כ:}} ת"ר מוכרין להם אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה, ר"מ אומר אין מוכרין להם אלא קצוצה שחת ע"מ וכו' ע"ש. וכבר ידענו דסתם משנה הוא ר"מ, ועוד ילמד סתום מן המפורש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־02:34, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א[עריכה]
עבודה זרה
ע"ז יש בה חמשה פרקים, כנגד חמש של אלהים, וכן חמש אותיות באחרים, וכן חמש אותיות בטמאים. וע"ד הנסתר י"ל, משום שמקומם הוא סביב עולם העשיה, המכונה בה' אחרונה של שם:
לפני אדיהן. בהא כ"ע לא פליגי, אלא הפלוגתא ביום אידם תליא אי הוי אותו יום ממנינא או לא, כדאיתא במשנה ב'. משום הכי תנא הענין ברישא ולא המנין, אע"ג דא"א בלא הוא. ועיין מ"ש ביומא פ"א משנה א' ובזה מתישב הרגש התי"ט בשם התוספות (ב. ד"ה לפני וכו'):
ח[עריכה]
ר' יהודה אומר וכו'. ירושלמי (ה"ח ז.) ר' בון בר חייה בעי, אף בהמה גסה במחלוקת מוכר לו על מנת לשחוט, אשכח תני אף בהמה גסה במחלוקת, ע"כ. ומכאן תימא להרא"ש (סימן כא) שרוצה לפרש דר' יהודה פרושי קמפרש מלתיה דת"ק, והתי"ט נמי דקאמר דאע"ג דתני ליה בלשון מחלוקת אין קפידא כי מצינו במשנה דוגמתו שאינו חולק, וכבר אני הראתי בכל מקום כי לא דבר רק, וכשאין בו טעם הוכחתי דודאי חולק. ועוד בש"ס דידן נמי מפורש בפירוש דכל זה וכיוצא בו מחלוקת דר"מ ור' יהודה הוא, כדגרסינן (דף כ:) ת"ר מוכרין להם אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה, ר"מ אומר אין מוכרין להם אלא קצוצה שחת ע"מ וכו' ע"ש. וכבר ידענו דסתם משנה הוא ר"מ, ועוד ילמד סתום מן המפורש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |