עריכת הדף "
דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''אבל השוכר וכו'.''' כן אמרו בב"ב דף כ"ט הני נוגעין בעדותן הן דאי לא אמרו הכי אמרינן להו זילו הבו ליה אגר ביתא להאי א"ל מי לא עסקינן דנקיטו אגר ביתא ואמרו למאן ליתביה. והנה דודי זקני הגאון ז"ל בים התלמוד דף כ"ט הקשה לפי מה דמבואר בסי' שס"ג סעיף ט' בהג"ה דאם אינו בעיר ואין מי שמשתדל להשכירו הוה כחצר דלא קיימא לאגרא וא"כ לא הוו נוגעין בעדותן דהא המערער עכ"פ לא השכיר את הבית והוי לדידיה כחצר דלא קיימא לאגרא. והנה כבר כתבתי בזה כמה דברים עיי"ש במפרשי הים ובתשובה ואפס קצהו הזכרתי ביד שאול סי' רכ"א. והנה בראשית ההשקפה כעת אמרתי דעד כאן לא אמרינן דאם זה אינו משתדל להשכירו פטור רק באם השוכר לא ירד אדעתא דשכירות א"כ מקרי זה נהנה וזה לא חסר אבל כל שהשכירו אדם אחר וזה ירד אדעתא דחיוב א"כ הוא נתחייב לשלם ולמה לא ישלם למי שהחצר שלו אף שאח"כ נתגלה שאינו של משכירו מ"מ הרי זה נתחייב לשלם ולא רצה לדור בחנם. ורציתי להמתיק הדברים דבאמת אין זה ברור שזה בודאי מחל במה שלא השכיר ומידי ספק לא נפיק דאולי היה טרוד ושכח להניח איש שישכיר במקומו רק עכ"פ לא גרע מספק הלואה אבל כשזה נתחייב בודאי לשלם לזה או לזה א"כ לא שייך חזקת ממון ובכה"ג גם ספק הלואה חייב ועיין בש"ך סי' צ"א בשם הר"י אבן פלאט. ''' ואף ''' אי נימא דאולי לא רצה להתחייב רק לזה ולא לאחר אבל לא מסתבר כלל דמה נפק"מ בין שחייב לזה או לזה וראיה ברורה נראה לפענ"ד מהא דאמרו השוכר בית מראובן ונמצא הבית של שמעון מעלה לו שכר ומשמע דאף דשמעון לא השתדל להשכירו ולא הניח שום משתדל עבורו אפ"ה מעלה שכר לשמעון והיינו משום דנחית אדעתא דאגרא ומצאתי בשלטי הגבורים שהרגיש בזה על הגהות אשר"י וכתב ראובן שמשכירו חשוב כמשתדל לשמעון וכוונתו לפענ"ד דהוא נעשה ממילא שלוחו ואף אם רצה לגזלו הא קרקע אינה נגזלת וממילא נעשה שלוחו ובקצות החושן סי' שס"ג תמה על השה"ג דבהגהות מיימוני פ"ג דמגילה כתב דכל דליתא לשמעון ולא משתדל עבורו אף דראובן משכירו אין השוכר מעלה שכר לשמעון במחילת כבוד תורתו הרמה מלבד שהדבר תמוה מהש"ס מפורש שהביא השה"ג אף גם דהמעיין בהגהות מיימוני לא כתב כן וז"ל אם אין אדם משתדל בו לא לשכרו ולא להשכירו אע"פ דאילו היה בעלים היו משכירים אותו כיון שאין הוא ולא שלוחו כאן הדר בו פטור כיון דלא קאי לאגרא א"כ מיירי דהגברא לא עביד למיגר וגם לא השכירו שום אדם ולכך פטור ועיין בטור שם דאם אין החצר עומד להשכיר דוקא שלא גילה הדר בו דעתו שרצונו ליתן לו שכר אם לא היו מניחין אותו לדור בו בחנם אבל אם גילה בדעתו כן צריך ליתן לו שכר וכן הוא בשו"ע סעיף ח' א"כ הוא הדין כאן הרי גילה בדעתו שרצונו לשלם לו שכר ועיין מחנה אפרים הלכות גזילה סי' י'. ומן האמור אני תמה על מ"ש זקני הרמ"א ז"ל דאם אינו בעיר ואין מי שמשתדל להשכיר אע"פ ששכרו מראובן א"צ ליתן כלום וציין הבאר הגולה המקור מהגהות מיימוני הנ"ל ובאמת לא נתבאר ולא יתבאר בהגהות מיימוני שם ולא יאמר אדם מעולם כן ובים התלמוד רמז לדברי הרמ"א הנ"ל ואני אומר לא כן אבי זקני ז"ל שלא נתבאר כן וגם הב"י מביא דברי הגהמ"י כמו שהוא לפנינו ודברי הקצוה"ח תמוהים יותר שלא הביא דברי הרמ"א במקומו. ''' ובזה ''' מיושב היטב קושית האבן העוזר דמה מועיל דנקיטו אגר ביתא דלמא אערומי קא מערים ובשלמא בזמן הש"ס היה להם מגו וכקושית התוס' ותירוצם לא שייך בזה דהא אינם יריאים מהמחזיק אבל לדידן דצריך שבועת היסת שוב ניחוש להערמה. ולפי מ"ש אתי שפיר דבאמת צריך להבין איך הוו נוגעים בעדותם כלל דהא המשכיר לא השכיר כלל ורק דהם נחתי אדעתא דאגרא וכל שפרעו להמשכיר שלהם א"כ יוכלו לכופו שיחזור להם וצ"ל דהמערער יטעון אתם תנו לי אגר ביתא ומה דאית לכם על המשכיר תדונו עמו ושפיר הוה נגיעה דלא ניחא להו לאוקמי בדינא ודיינא וכמ"ש הקדמונים ולפ"ז כל דנקיטו אגר ביתא ואין חוששין בשביל דינא ודיינא לא הוו נוגעין כלל ואדרבא אם כבר שלמו היה להם לטעון כן. והנה בסי' ק"מ מבואר שני דיעות אי מועיל אם החזיר המעות מה שכבר פרעו להמשכיר ודעת הרשב"א דלא מועיל דאנו חוששין מפני שעשה להם שהחזיר להם המעות ולא יצטרכו לילך בדינא ודיינא אינם יכולין להעיז נגדו אם יעידו לו מה שאינו עיי"ש ועיין בשטמ"ק שהביא ראיה מקידושין דף מ"ג דא"כ יפטור אותו הלוה משבועה ושוב לא יהיו נוגעים. והנה תלמידי שאר בשרי מוהר"א נ"י השיב דיש לחלק דשם כיון דהיו צריכין לשבע ושפיר הוי הנאה גדולה מה שפטרו משא"כ כאן דאין להם הנאה רק מה שפטרו מדינא ודיינא עכ"ד והראיתי לו דכן הוא בתומים סי' קכ"א ס"ק י"א. ''' אמנם ''' גוף דברי הרשב"א הוא חששא רחוקה שיעידו שקר בשביל הנאה ואף שהרמב"ם כתב שאף לחשש בדרך רחוקה ונפלאה לא יעיד אמנם היינו בנגיעת ממון וכמ"ש המהרי"ט סי' י"ד בראשונות ובשניות סי' פ' וגם אי נימא כמהר"י בן לב דאפי' בלא נגיעת ממון כל שיש חשש הנאה בדרך רחוקה ונפלאה לא יעיד אמנם היינו בנגיעת ממון ודוקא כשהוא מעיד לעצמו עכ"פ אבל כאן הוא מעיד שזה של המשכיר רק שמגיע להם הנאה ממה שלא יצטרכו לדון בדיני ודיינא ובזה לא חשיב רק כנוטל שכר להעיד וכמ"ש הקצוה"ח סי' ל"ז כעין זה. ובזה מיושב היטב קושית הש"ך והתומים הנ"ל דשם דמעידין לעצמם דפרעו שפיר הוי נגיעה גמורה ומה גם דפטרו משבועה ולפעמים אם לא ירצה לשבע יצטרך לשלם ומהאי טעמא אמרינן מגו לאפטורי משבועה ג"כ ועיין בסי' רצ"ו וא"כ עכ"פ חשש נגיעת ממון יש בדרך רחוקה ונפלאה ועיין באבני מלואים סי' ל"ה ס"ק ו' שהרגיש קצת במ"ש רק שכתב דגם שם לא הוה מעיד לעצמו ולא ידעתי למה. והנה לכאורה רציתי לומר דיועיל סילוק אף שם דהרי התוס' הקשו יהיו נאמנים בשבועה רק דעד הצריך שבועה אינו עד וא"כ כל שנפטרו מהשבועה שוב נאמן אמנם באבנ"מ הנ"ל ראיתי שכתב דהו"ל תחלתו בפסול כיון דגם מתחלה לא היה נוגע והוי כמו קרוב ונתרחק והוי תחלתו בפסול ודפח"ח והרווחתי בזה דעכ"פ מה שמבואר בשו"ע סי' קכ"א דאם פטרו מתחלה כשמסרם לידו דנאמן ונדחקו דמ"מ ניחוש לקנוניא ולפי מ"ש אתי שפיר דהא לא הוי תחלתו בפסול ובלא"ה לפי מ"ש המרדכי בטעם דלא מהני הפטור משום דעד שלא פטרם הוזקקו לומר פרענו השתא נמי אתי לאחזוקי שקרייהו וא"כ כשפטרם מתחילה לא שייך זה. ''' אמנם ''' בגוף דברי המרדכי תמה תלמידי שאר בשרי מוה' אברהם נ"י דהרי לא הוזקקו כלל לומר פרענו דבין כך ובין כך יהיו מחוייבים לשבע רק דעד הצריך שבועה אינו עד ולא שייך דעבידי לאחזוקי שקרייהו דהא באמת יש להם מגו. ולכאורה יפה הקשה. אמנם נראה כיון דאם טענו פרענו למלוה כדי שיפטרם הלוה ושוב לאחר שפטרם עבידי לאחזוקי שקרייהו ובזה מיושב היטב קושית הש"ך והתומים הנ"ל דבסי' קכ"א חיישינן שמשקרים וטוענים פרענו למלוה וידעו היטב שהלוה יפטרם כדי שלא יצטרך לחזור ולשלם והם ירוויחו ממון ובזה נראה דלא מועיל אפי' אם פטרם בתחלה דיש לחוש לקנוניא שיחלקו הממון ביניהם ועכ"פ אם לא פטרם בתחלה בודאי יש חשש כפירת ממון אבל כאן אין כאן חשש כפירת ממון דהוא והם לא ירוויחו ממון רק הטירחא דלדינא ודיינא ובזה לא חיישינן שיעידו שקר אם כבר נתן הממון לידם בחזרה ודו"ק: ''' והנה ''' שאר בשרי תלמידי מוהר"א הנ"ל הקשה על רבינו דהעתיק הך דינא לענין שדה דהרי הקדמונים הקשו מה מועיל החזקה בנקיטו אגר ביתא הא עיקר החזקה הכנסת פירות לבית והרי עדיין לא אכלו פירותיהן ועדיין ביד השוכרים הם וכתבו דתשמיש הבתים הוא פירותיו והרי שוכרים האלו אכלו פירותיו (מחמת) [מחמתו ובשליחותו] עיי"ש בשטמ"ק ולפ"ז כאן הרמב"ם ששינה הדין לגבי שדה ובשדה הרי צריך שיאכל המחזיק הפירות וכאן דנקיטו השוכרים שכר הפירות הרי לא אכל עוד ובמאי החזיק ויפה הקשה והנראה בזה דהנה בטעם דחזקת ג' שנים כתב הרמב"ן משום דשתק רגלים לדבר ומסתמא מכרו לו אלא דתוך שלש אתרע דאמרינן ליה אחוי שטרך עיי"ש והקצות החושן כתב בסי' ק"מ דתקנת חכמים הוא שלא הרגילו להזהר בשטר ולפ"ז לא קשה כלל קושית הקדמונים דהחזקה היא מדשתק רגלים לדבר ואף דבעינן הכנסת פירות היינו דאל"כ לא היה צריך לערער דהרי בהובירה ג' שנים לא אכפת ליה למערער כיון שלא החזיק כדרך מחזוקי השדה ולכך לא אכפת ליה ולא היה צריך לערער ולכך כל שלא הכניס הפירות הרי לא עשה כדרך שעושים בעלי השדות אבל כאן אטו אין דרך להשכיר השדה וא"כ אף שלא לקח עדיין השכירות מה בכך הא עשה כדרך המחזיקים בשדות ואמאי לא מיחה ואין לומר דמשו"ה לא מיחה דהיה יודע שלא פרע כל הג' שנים דזה אינו דמנא ידע שלא פרעו ובשלמא בבתים ממ"נ כיון דבבתים בלילה א"א לדעת רק ע"י העדים וא"כ ע"כ יצטרכו לומר שלא פרעו דאל"כ יהיו נוגעין ושוב שפיר הקשו הקדמונים דאין לו חזקה אבל בשדה אין מקום לקושית הקדמונים ולזה העירני שאר בשרי מוהר"א הנ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף