עריכת הדף "
דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''כל עד שהעיד בדיני נפשות.''' הנה מדברי רבינו אני לומד כוונה חדשה בש"ס שם דהנה בטעמא של רבנן דבין לזכות בין לחובה אין עונה אמר ריש לקיש משום דמחזי כנוגע בדבר ולכאורה זה הטעם אינו רק לזכות אבל לחובה מנלן דאין עונין ואם הטעם דאין ענה לחוב משום דע"א לא יענה בנפש למות א"כ מאי טעמא דלזכות אין עונין ועל כרחך דהך למות הוא כמ"ש הרמב"ם כאילו כתוב עד המעיד למות אין עונה וא"כ למה לי טעמא דר"ל ומדברי חידושי הר"ן נראה דאי לאו הך דר"ל הוי אמרינן דעד אחד לא יענה בנפש למות הוא דוקא לחוב אבל רבינו דלא ביאר כן יקשה לדידיה למה לי הך דר"ל וגם מדוע לא הביא הך דר"ל ומהיכן למד ר"ל זאת. עוד יש לדייק דרבינו כתב בתחלה ''' אינו מורה בדין זה הנהרג ולא ילמד עליו לא זכות ולא חובה ''' ואח"כ כתב ''' ואם אמר יש לי ללמד עליו זכות משתקין אותו ''' וקשה תרתי למה לי הא כבר כתב ולא ילמד לא זכות ולא חובה ובאמת מקורו של רבינו בזה הוא במשנה סנהדרין דף מ' אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד וכו' משתקין אותו והכ"מ לא העיר בזה אבל היא גופא קשה למה בזכות משתקין אותו ולא בחובה ובתלמיד בחובה משתקין ובזכות מעלין ורש"י כתב שם דכל שכן לחובה דמשתקין אותו ומשום דנוגע בעדות. ובאמת מדברי רבינו לא נראה כן ונוגע בעדות לא הוי רק לזכות ודברי רש"י צ"ע דהוא כתב בסנהדרין דף ל"ד ד"ה לרבנן דרק לזכות שייך נגיעת עדות. ''' אך ''' לפענ"ד נראה דבאמת לחוב הדבר ברור שהוא פסול וא"צ קרא כלל משום דאמרו במכות דף י"ב מנין לסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בבי"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט ופסקו הרמב"ם פ"א מהלכות רוצח הלכה ה' ועי' ראש השנה דף כ"ו דאמרו עד כאן לא קאמר ר' עקיבא התם אלא בדיני נפשות כיון דרחמנא אמר והצילו העדה וכיון דחזא דקטל נפשא תו לא חזו ליה זכותא ועי' בתוס' שם ד"ה ורחמנא דגם טעמא דר"ע במכות הוא בשביל זה ואף שמדברי הרמב"ם פ"א מרוצח לא נראה כן קצת מ"מ עכ"פ יש סברא לומר כן ולפ"ז זהו דוקא אם הורה בדין זה הנהרג ונמנה עם הדיינים אבל כל שאינו מורה היה מותר ללמוד עליו חובה והדיינים יעיינו אם נכונים דבריו אבל לזכות אסור ללמד עליו דנוגע בעדות לכך משתקין אותו וריש לקיש למדו מהמשנה דקאמר יש לי ללמד עליו זכות משתקין אותו ודברי רבינו מדוקדקים. ''' והנה ''' מ"ש הרמב"ם ''' אבל בדיני ממונות יש לו ללמד עליו זכות או חובה ''' הקשה שאר בשרי תלמידי מוהר"א נ"י היאך שייך בד"מ זכות או חובה דכל מה שהוא חוב לאחד הוא זכות לחבירו והשבתי דלא קשיא דעיקר הכוונה היא דהעד שמעיד על פלוני יכול ללמד עליו זכות או חובה ומה אכפת ליה במה שלחבירו יצמח מזה זכות או חובה והרי הוא לא נעשה דיין ולכך שייך בזה זכות או חובה למי שהעיד לו. ''' והנה ''' הקשה שאר בשרי תלמידי מוהר"א נ"י מהיכן למד רבינו דבדיני ממונות אין עד נעשה דיין דהא אין ראיה מדיני נפשות דשאני בד"נ דלא סגי באומדנא משא"כ בד"מ דסגי באומדנא והרי לא גרע מה שראו בי"ד את המעשה מגמל האוחר בין הגמלים שחייב ואין ראיה מב"ק דף צ' דשם מיירי בדיני קנסות דהוי כד"נ לענין זה משא"כ בשאר ד"מ שאינו בא רק לאמת הדבר למה לא יעשה דיין (ומצאתי בטורי אבן בר"ה דף כ"ד שהקשה כן ובאמת דברי הר"ן בשם הרמב"ן הן הן דברי הרמב"ם כאן ודו"ק) והשבתי לו דלפי מ"ש התוס' בב"ק שם דהטעם דאין עד נעשה דיין מפני דהוה עדות שאין אתה יכול להזימה דלא ירצו לקבל הזמה על עצמן א"כ שפיר פסול אף בד"מ דגם בד"מ אף שבטלו דרישה וחקירה בעינן עדות שאין אתה יכול להזימה וכמ"ש הש"ך סי' ל"ג ס"ק ט"ז ואף אם נימא דלא כהש"ך וכמ"ש הנודע ביהודה באהע"ז מהדורא קמא סי' ע"ב מ"מ הרי הש"ך הביא שם דברי הרי"ף והרא"ש שבועות בשם הירושלמי דעדים לא יהיו קרובים לדיינים משום דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה והנוב"י האריך שם דהטעם הוא משום משפט אחד יהיה לכם ולפ"ז כיון דגזירת הכתוב הוא דאסור להיות קרוב לדיין וכשם שפסול בד"נ משום דהוי עדות שאין אתה יכול להזימה פסול אף בד"מ משום משפט אחד וכו' א"כ מכל שכן דאסור להיות בעצמו דיין מטעם משפט אחד יהיה לכם. ''' עוד ''' נ"ל בישוב קושייתו הנ"ל דהנה בטעם ההבדל שבין עד הרואה שנעשה דיין לבין עד המעיד נראה לפענ"ד דכיון דקיי"ל דעביד איניש לאחזוקי דיבוריה א"כ אין לך נוגע גדול מזה דכל שכבר העיד עדותו בין לזכות בין לחוב הוא רוצה שתתקיים עדותו והרי נוגע פסול לדון ולפ"ז הרי דעת עיר שושן בסי' ל"ז דהא דנוגע פסול לעדות לא משום דחיישינן למשקר אלא דהוי כקרוב א"כ הוא הדין כאן כל דהוי כקרוב פסול לדון אף דלא משקר ולא שייך אומדנא בזה דניהו דהדבר אמת התורה פסלתו מטעם קרוב ואף דהסמ"ע והש"ך השיגו עליו דנוגע לאו כקרוב הוא דהרי לחובה הוא מעיד כבר הארכתי בתשובה דלא קשה דשאני נוגע דכל דהוא לחוב נסתלק נגיעתו וכל עיקר נגיעתו הוא רק לזכות וא"כ זה דוקא שם דהנגיעה היא נגיעת ממון אבל כאן דהנגיעה הוא משום שכבר העיד א"כ בין לזכות בין לחובה כל מה שהעיד הוא נוגע. ''' ובזה ''' מיושב היטב קושית התוס' בראש השנה דף כ"ו דלמה לי הטעם דר' עקיבא כיון דחזא דקטל נפשא לא חזא ליה זכותא ותיפוק ליה מטעם קרא דכתיב עד עמדו לפני העדה למשפט. ולפי מ"ש אתי שפיר דמטעם קרא אין הפסול רק משום שלא העיד בבי"ד ועי' לח"מ אבל אם היו מעידין היו יכולים לעשות דיינים לכך הוסיף ר"ע דכל שהעידו שוב נפסלו מטעם נגיעה דלא מצי חזי ליה זכותא והוי נוגע דהוא מטעם קרוב. ובזה מובן היטב טעם מחלוקת שבין ר' טרפון ור"ע שר"ט ס"ל שמקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינים ור"ע אמר כולן נעשו עדים ואין עד נעשה דיין ולא נודע טעם מחלוקתן ולפי מ"ש אתי שפיר כיון דהפסול הוא מטעם נגיעה והנגיעה היא מטעם קרוב והרי רבי ס"ל דשואלין אותן אם למחזי קא אתיתו או לאסהודי קא אתיתו ולכך ס"ל לר"ט מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינים ולא גרע הנגיעה מאילו היה קרוב או פסול ממש דכל שאינו מעיד אינו נוגע וכשרים לדון ע"פ המקצת שנעשו עדים ולפ"ז הרי הש"ך בסי' ל"ו חידש דכל שכוונו כולם או שלא כוונו כולם פסול וא"כ זה שאמר ר"ע כולם נעשו עדים והוה כנמצא קרוב או פסול ואין עד נעשה דיין (ועיין בחינוך שכתב הטעם דלא חזי זכותא ותמהו עליו הא בש"ס אמרו טעם אחר):
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף