עריכת הדף "
בני אהובה/גירושין/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''גט ''' ''' שיש עליו עדים וכו'.''' הא דפסק רבינו בפרק ב' דכותבין גט לאיש והוא מגרש בו בכל עת שירצה ולא חיישינן לחיפוי וקנוניא ס"ל לרבינו דמילתא דלא שכיחי דהא לא מקדים אינש פורענותיה לנפשיה וכיון דלא שכיח לא חיישינן לחיפוי והקדמת גבית פירות מלקוחות דבמילתא דלא שכיחי לא גזרו רבנן כמבואר בגמרא ובנכתב ביום ונחתם בלילה דפסול אלא ודאי י"ל כל כמה דלא חתים עליה סהדי אגיטא לא שייך אקדומי פורענותיה דהא לא נגמר הענין ונחשב רק כתורף בעלמא וא"כ שכיחי וזהו דלא כמהרש"א עיי"ש ועוד י"ל בנכתב ביום ונחתם בלילה יש לחוש כקושית התוס' דאולי משום חיפוי יחתום העדים ויקדים הזמן ואי דגט פסול משום חיפוי לא יקפיד על פסולו משא"כ לר' שמעון דלא ס"ל חיפוי רק פירות א"כ ליכא למימר דיקדים בכונה משום קנוניא דמשום קנוניא ורווח פירות לא תערים האשה ליקח גט פסול והא דאמרינן כיון שנתן עינו לגרשה לר' שמעון ולא אמרינן דנכתב ביום ונחתם בלילה כשר דאקדומי פורענתא היא ולא שכיח ולחיפוי לא חייש ר"ש דאפשר לומר דס"ל לר' יוחנן או דיש לה פירות מכיון שנתן עינו לגרשה או משעת נתינה ומשעת כתיבה לא ס"ל לר"י כלל לסברא כיון דס"ל לר"ש ע"מ כרתי וא"כ אם ר"ש לא חייש לחיפוי קשה למה תקנו זמן בגיטין לר"ש ועל כרחך צ"ל משום פירות ומשעת נתינת עין דאי משעת נתינה ליכא למימר כמ"ש התוס' ורש"י עיי"ש והבית שמואל נדחק בזה לדעת הרמב"ם ולענ"ד כמ"ש. ''' או ''' ''' מוקדם וכו'.''' עיין בכ"מ שהביא בשם הרא"ש דגט בטל במוקדם ואין קדושין משני תופסין בה ונראה דהרא"ש אזיל לשיטתו דהקשה בפרק איזהו נשך הא עדים פסולים דחתמו שקר ותירץ דהיו אנוסים באונס נפשות או דטעו בשנות המלך ועיין בחו"מ סי' מ"ג בשו"ע ובש"ך מבואר דבכתב ידם יוצא ממקום אחר ואין טעות שמצוים לטעות בו אינם נאמנים שטעו וא"כ העדים פסולים וא"כ פשיטא דגט בטל ומיירי שלא היו עדי מסירה אחריהם כי אם עדים החתומים על הגט וא"כ פשיטא דבטל דהא חתמו שקר והם פסולים ואינן נאמנין לומר שטעו ולק"מ על הרא"ש. ''' או ''' ''' מאוחר וכו'.''' עיין במ"מ דכתב אע"ג דבמאוחר ליכא למגזר משום בת אחותו אי שרינן ליה אתי למשרי מוקדם ונראה דס"ל כמ"ש הבית שמואל דלא שייך חיפוי במאוחר דכל זמן שאינה מבררת מתי הגיע הגט לידה קודם זמן הכתוב בגט מחזקינן בחזקת אשת איש עד זמן הגט וכן נראה בתוס' וברא"ש ורשב"א דכולם לא חששו גבי מאוחר רק חשש הפסד פירות ולא חיפוי והנה בהפסד פירות יש לתמוה מה הפסד יש בפירות הא תוכל להראות גיטה לפני עדים ותגבה מאותו זמן וכמ"ש התוס' לר' יוחנן דאמר משעת נתינה ובאמת בתוס' הקושיא הוא לריש לקיש ואליבא דס"ל דתקנו זמן משום הפסד פירות על כרחך צ"ל דחוששין דיאחר הנתינה אחר הכתיבה ולא תוכל להביא עדים על הכתיבה ואקדומי פורענותא לא ס"ל לר"ל כלל או כיון דאין בו זמן לא שייך אקדומי וא"כ ה"ה בגט מאוחר לא שייך אקדומי וא"כ אם יאחר הנתינה מן הכתיבה תפסיד הפירות אבל לר"י דס"ל דהפירות משעת נתינה אף במאוחר לכאורה אין כאן חשש. ''' איברא''' בהרא"ש מבואר דאף לר' יוחנן הקושיא דלמה מאוחר כשר דהא מפסדת הפירות וצ"ל דודאי אי נותן לה הגט בניסן שזמנו בתשרי הבא ואמר לה מתשרי תהיי מגורשת ולא מקודם פשיטא דהפירות לבעל עד תשרי ואין בזה מחלוקת כלל וא"כ אי טען הבעל נגד האשה הבאה וגט מאוחר בידה לא נתתי לך הגט להיות מגורשת מיד רק עד {{ממ|מזמן}} [זמן] הנזכר בגט טענתו טענה דחזקת אשת איש והגט מסייע לו ולפ"ז אם נותן לה הגט סתם והוא מאוחר תפסיד הפירות דמה יועיל שתראה גיטה לפני עדים או בי"ד כשתבוא לגבות הפירות יטען הבעל לא גרשתיך תיכף רק נתתי לך שתהיי מגורשת מזמן הכתוב בגט וא"כ אין ראית הגט בידה שום ראיה ולהביא עדי מסירה גופיה לב"ד שיעידו שנתן לה הגט בסתם בלי הזכרה שתהיה מגורשת מזמן הכתוב בגט על זה לא סמכינן כמ"ש התוס' דאולי לא יאבו ע"מ לבוא עמה לב"ד ועיי"ש במהרש"א ולכך מאוחר יש כאן חשש הפסד פירות. וקושית מהרש"א על הרא"ש מיושב בזה ונכון הוא. ''' והנה''' המ"מ כתב רק דמשום חיפוי לא שייך במאוחר אבל משום פירות לא גילה דעתו ואפשר דגם הוא ס"ל דיש כאן הפסד פירות רק דס"ל הא דפסלינן בגט מוקדם ואילו בשטרות המוקדמים אינן פסולים רק לגבות ממשעבדי אבל מבני חורין גובין בו הרי דלא אמרינן דשטרי חספא בעלמא הוא רק דממשעבדי קנסינן ליה וא"כ יש להבין למה בגט פסלינן ליה מכל וכל שלא יהיה ראוי כלל לגרש בו ועל כרחך צ"ל דגבי שטרות לא היתה תקנת חכמינו ז"ל לכתוב בו זמן אבל בגט דתקנו חז"ל זמן ואי משנה הזמן הרי משנה מטבע חכמים ולפ"ז י"ל לר' יוחנן דס"ל דזמן היה משום חפוי ולא משום פירות אף דשינה זמן אי לית ביה חשש משום חפוי אף דיש חשש משום פירות כיון דתקנת חז"ל לא היתה על כך לא מפסידינן הגט לפוסלו כיון דלא היתה תקנת חז"ל עליו ולכך במאוחר לולי גזרת מוקדם היה כשר ואפשר דלכך ס"ל להמ"מ דמאוחר פסול אטו מוקדם היינו דעכ"פ יש בו חשש פירות וא"כ יש לטעות דאם רואין דבזה כשר אף במוקדם נכשיר משא"כ אלו ס"ל דאין בו חשש כלל מה טיבו של מאוחר ושל מוקדם בהא יש חשש פיסול ובהא ליכא וכל שטרות נפסל מאוחר אטו מוקדם ובהכי ניחא דברי התוס' דכתבו דלא תקנו זמן משום הפסד מזונות דיש לה מגו דתטמין גטה עד זמן שתנשא לאחר וקשה בנכתב ביום ונחתם בלילה מ"ט דר' שמעון דמכשיר הא מפסדת מזונות וגיטה א"א להטמין דסוף סוף תוצרך להראות בעת שתנשא לאחר ויגולה שקרה ומה מיגו איכא פה וגם הוה מגו במקום עדים ועל כרחך צ"ל דקושית התוס' אולי תקנת חז"ל היתה משום מזונות ותירץ דלזה לא הוצרכו לתקן אבל השתא דלא תקנו בשביל מזונות אף דיש בכתיבת הגט הפסד למזונות לא בשביל זה נפסל הגט וכן הדבר בהפסד פירות. ''' ומעתה''' גם מה שהקשה הראב"ד מהא דמקושר יכול לעשותו פשוט לק"מ דודאי אי האשה מרוצה לכך שיתן לה גט מאוחר והיא תפסיד הפירות דגט כשר הוא וכמ"ש הרא"ש ולכך ס"ל לר' חנינא בן גמליאל פרק גט פשוט דמקושר בשני עדים אינו פסול דהרי יש רשות ביד האשה להתרצות לכך שיהיה מאוחר וא"כ אין כאן שינוי מטבע חז"ל בשטרות וכיון שכן אף היא תניח אותו מקושר כמו שהוא דהרי תוכל להראות השטר מקושר לפני עדיםטרם שתעשה ממנו פשוט ואח"כ תעשה ממנו פשוט וא"כ אין כאן חשש הפסד פירות דהבעל לא יוכל לטעון כמ"ש לעיל דנתתי לך שתהיי מגורשת אח"כ דהא עדים מעידים שראהו בידה במקושר ובמקושר חל הגט מיד כנודע ולהא ליכא למיחש דיטען פשוט היה ועשתה אותו מקושר מלבד כיון דמקושר בידה אין הבעל נאמן להפסידה פירות ואין זמן הגט מסייע לו כלל אף גם י"ל דס"ל לרמב"ם כקושית התוס' דכל פשוט יעשה מקושר ויהיה מוקדם דלא שכיח בפשוט דעדים מניחים רווח בין שיטה לשיטה כדי לכופלו ולעשותו מקושר ולמילתא דלא שכיחי לא חיישינן וגם אי טען אין טענתו טענה ומיושב קושית התוס' ולכך אי מקושר בידה אין ביד הבעל לטעון פשוט היה ועשתו מקושר. אמנם כשיעשה מן מקושר פשוט ויהיה לפנינו מרווח בין שיטה לשיטה בשביל זה לא נגרע כח השטר כיון שהוא באופן שלא יוכל להזדייף כמ"ש הרמב"ן ושפיר הקשה רבי בבא בתרא דף קס"ד מן שובר אך התוס' אזלו לשיטתן דס"ל בקושיא הנ"ל דמקושר ההוא שעדיו מתוכו נידון לכל הדבר כפשוט והרי הוא מאוחר אף שמקושר בידה כמו פשוט {{ממ|וקושיא}} [וקושית] התוס' שפיר והא גט מאוחר הוא וכמ"ש לעיל ולכך לא הבנתי דברי מהרש"א דכתב על התוס' דבמקושר לא תביא גט להראותו לבי"ד דלמה תחוש דהא התוס' ס"ל דגם אם הוא מקושר הוא מאוחר כמו גט פשוט מאוחר וא"כ פשיטא שתוצרך להראותו בב"ד או לפני עדים שלא תפסיד הפירות כמו בגט מאוחר דעלמא. ''' וגם''' הך ברייתא דחולין כשר בגט פסול בפרוזבל יש ליישבו בזה האופן דאם נתן לה גט מאוחר והתנה עמה שתהיה מגורשת מזמן הגט ולא מקודם דכשר לכו"ע ובפרוזבל פסול עכ"פ. ''' אע"פ ''' ''' שעוסקין באותו ענין.''' עיין בב"י ובאמת על הרא"ש ותוס' יש לתמוה דנתן טעם עסוקין באותו ענין דמועיל לריש לקיש אבל לר' יוחנן דס"ל משום חיפוי מה מועיל עסוקין באותו ענין וצ"ל דודאי בנכתב ביום ונחתם בלילה לא שייך חיפוי בזמן מועט כמ"ש הרמב"ם בפי' משניות רק לא פלוג עבדי רבנן דאם אתה מכשירו בנחתם בלילה תכשירו בנחתם לאחר י' ימים ואז שייך חיפוי משא"כ אם אין מכשירין רק בעסוקין באותו ענין הא ליכא למיחש על זמן מרובה דכי לזמן מרובה יעסוקו הכל באותו ענין הוא מהנמנע וכיון דליכא למיחש לזמן מרובה בזמן מועט לא חיישינן לחיפוי כלל. ''' והנה''' הרא"ש מכשיר בשעת הדחק בנכתב ביום ונחתם בלילה וצ"ל הטעם אף דודאי אין נותנים ללוקחים של בעל הפירות עד שעת נתינה כר' יוחנן ואין הלקוחות מקפידין או משגיחין בשעת הדחק וא"כ קשה שפיר איך בשעת הדחק מכשירין דיש לאשה פירות מכיון שנתן עינו לגרשה דהא לא פסקינן כן ואם יבואו לקוחות של אשה יפסידו והרי הוא מוקדם גמור ועל כרחך צ"ל דבשעת הדחק סמכינן אר' שמעון דלא חייש לחיפוי ומשום פירות בלא"ה ליכא חשש דאם אין מסירה בשעת כתיבה יש לו קול ואין לחוש לטריפת פירות שלא כדין ודלא כבית שמואל דכתב הטעם משום דכיון דנתן עינו לגרשה וכו' דהא זה לא פסקינן אפילו בשעת הדחק ומעתה יפה הקשה מהר"ם מינץ בתשובתו דא"כ מוקדם גמור נמי יהיה בשעת הדחק כשר דלחיפוי לא חיישינן ומשום פירות ליכא חשש דעדי מסירה מפקינן לקול ולזה נכנס לחלק ומיהו י"ל דוקא בנכתב ביום ונחתם בלילה דבלא"ה חיפוי בזמן מועט ליכא למיחש רק משום לא פלוג בהא יש לסמוך בשעת הדחק אר"ש אבל במוקדם דאיכא חשש חיפוי גמור פשיטא דלא סמכינן אר"ש כלל דהא תקנת חכמים היתה משום חיפוי לכתוב זמן והמוקדם הוא נגד תקנת חז"ל וגרע מאלו לא נכתב בו זמן כלל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף