ביאור הגר"א/חושן משפט/שסא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בד"א כו'. עבה"ג וכעולא קי"ד א' דאביי ס"ל שם כוותיה וכן שם ס"ו ב' וש"מ וקי"ל כת"ק וכמ"ש בסוכה ל' א' וקדושין כ"ג ב':
(ב) (ליקוט) לא הוי כו'. הכל לשון הטור ומ"ש ואפי' אם אכלו אין עניינו לדין זה דאפי' בשינוי רשות גמור חייב דש"ר בלא ייאוש לאו כלום וזה דפריך שם תנן הגוזל כו' אע"ג דלא אסיק עדיין פלוגתא דרב"ח ורבא וערש"י קי"ב א' ד"ה לפני ייאוש כו' ולא כ' כאן אלא משום רבותא דסיפא בד"א כו' דאפי' בלא ש"ר פטור כיון שנתייאש וכמ"ש תוס' שם ד"ה גזל כו' והרא"ש שם וכמש"ש לרבא. ומיהו בעיקר הדין צ"ע דא"כ אמאי אמרינן קי"ד א' המציל כו' הא מציל שלא ברצונו הוא ובסוכה למ"ד ב' ל"ל לומר וקרקע אינה נגזלת אפי' במטלטלין הדין כן כיון דליכא ש"ר ביד אוונכרי (ע"כ) .
(ג) או נתנו. בתוספת' פ"י גזל והחליף גזל והקדיש גזל ונתן במתנה גזל ונתן בהקפה גזל ופרע את חובו גזל ושלח סבלונות לבית חמיו ה"ז חייב והמקבל ממנו ה"ז פטור:
(ד) י"א כו'. תוס' בב"ב מ"ד א' ד"ה דוקא כו' וכ"כ נ"י:
(ה) או נתנו כו'. קי"ד א' תנא כו' ייאוש כדי לא קנה והקשה הרשב"א הא ה"ל ג"כ שינוי רשות ותי' דמיירי כשנתנו לו בטעות שסברו דשלו נתנו לו א"נ שנתנו לו בע"כ וכ"כ תוס' ס"ז ב' בסד"ה אמר. ור"ת הקשה דבהגוזל בתרא כו' וטעמא נראה כו'. ואע"ג דלישנא בתרא פליגא וס"ל דקנה וכן קי"ל בסי' שם ט' ס' ה' י"ל דס"ל דל"פ דלישנא בתרא מיירי בשנתנו לו מדעתו וכן המתני' שם ובזה מתורץ קושית ר"ת הנ"ל ועוד תי' הרשב"א שם בתי' תוס' שם ותי' ר"י דברייתא כו'. וכ"כ רש"י שם וגם לתי' זה צ"ל דלישנא בתרא לא מיירי בכה"ג אלא כגוונא דמתני' דאל"כ לא ה"ל לרמ"א לשתוק שם וכמ"ש בסי' שנ"ו ס"ג בהג"ה:
(ו) אבל אם כו'. ירושלמי פ"ז והביאו הרשב"א בחידושיו שם גנב ונגנבה ממנו ואח"כ נמצאת הגניבה למי הוא משלם לראשון או לשני או לשניהם ור"ל דברצונו של בעלי' תלוי וכמ"ש כאן גובה כו' או כו' או כו' גנב ונגנבה ממנו ונמלך השני להחזיר אין תימא יחזיר לבעלים פעמים שאין מודיעין לגנב אין תימא יחזיר לגנב פעמים שאין מודיעין לבעלים כיצד יעשה יחזיר לבעלים לפני הגנב ומדל"ק להיפך יחזיר לגנב בפני בעלים ש"מ שאינו נפטר בהכי וה"ק יחזיר לגנב פעמים כו' ויתבע הבעלים פעם שניה ממנו וזה אין תקנה אף בפני הבעלים יחזיר לבעלים פעמים כו'. ויתבע מגנב ראשון פעם שניה וז"ש ואם פרעו כו' ויש לדחות דדלמא קודם ייאוש איירי ובירושלמי שלנו כ' תחלת המאמר בסגנון אחר ומ' שנסתפק שם ותוס' קי"א ב' ד"ה גזל כו' כגון היכא כו' ס"ל דאף בכה"ג ה"ל שינוי רשות אבל הרשב"א שם ובתשובה שם כ' בפשיטות כדברי הטור:
(ליקוט) לא הוי כו' אבל כו'. טור והן דברי הרא"ש רפ"י ס"א וכן בבא אחר ואכלו כו' דלא כתוס' שם קי"א ב' ד"ה גזל כו' (ע"כ)::
(ז) (ליקוט) ואם פרעו כו'. כמ"ש בפ"ב דב"ק השוכר כו' ונמצא כו' וכן ברפ"ג דב"נ וכמ"ש בסי' שס"ג סב"י. וברפ"י דב"ק גזל ולא נתייאשו כו' כ' המרדכי פר"י דוקא לא נתייאשו אבל נתייאשו נהי דגובין משני מדר"נ מטעם גזילה מיהא לא גבי ונ"מ שאי מחל גזלן ראשון לשני או שפרע לראשון פטור השני (ע"כ):
(ליקוט) ואם פרעו כו'. עהג"א שם ד"ה פר"י כו' וי"מ כו' א"כ בכה"ג חייב (ע"כ):
(ח) ל"ש אם כו'. כיון דלא קנה וכמ"ש קט"ו א' לרב אליבא דר"פ וכאן אפי' ר"י מודה דלא שייך כאן תקנת השוק ולהרמב"ם אפי' בייאוש ושינוי רשות דוקא משום תקנת השוק כמ"ש בסי' שנ"ו ס"ג:
(ט) ואפי' כו'. עבה"ג וכ' ה"ה כו'. וכן מפורש בגמ' שם תנן הגוזל כו' וכן מפורש בתוספתא הגוזל ומאכיל כו' לבנו ובתו הגדולים חייב ור"ל לפני ייאוש ועברשב"א שם וכ"ד תוס' שם ד"ה אין כו' ודלא כרז"ה שכ' דוקא אכלו ודפריך תנן הגוזל כו' מסיפא פריך:
(י) בד"א כו'. עתוס' שם ד"ה גזל כו' וכמש"ש אין הגזילה כו':
(יא) (ליקוט) בין בחיי האב. מ' כדברי תוס' שם ד"ה אין כו' והרשב"א ובס"ה שכ' לא הוי כו' ואפי' אם אכלם מ' דוקא שאכלו שלא מרצונו והוא כדברי הרז"ה ועבה"ג ס"ק ו' (ע"כ):
(יב) נכסים. אפי' מטלטלין בזה"ז. רי"ף וש"פ וכמש"ל סי' ל"ז סי"ז:
(ליקוט) אבל אם הניח כו'. ר"ל אפי' מטלטלי האידנא דמטלטלי דיתמי משתעבדי לבע"ח. הרי"ף והרא"ש שם (ע"כ):
(יג) וכן אם כו'. ג"כ כתב שם:
(יד) (ליקוט) ואין חילוק כו'. כרבנן דסומכוס. הרא"ש שם והא דבעובדא דר' ירמי' איפסיק כר' אבא לאו משום סומכוס אלא כמש"ו שם משום חזקת האב. שם ע"ש (ע"כ):
(טו) וי"א כו'. הרא"ש וכתי' ב' של תוס' ור"ל עדי גזילה וראיה דב' תי' של תוס' ל"פ אהדדי וכ"כ במלחמות ועש"ך:
(טז) וי"א כו'. מנסכא דר"א ועסי' ע"ה סי"ג בהג"ה ממ"ש ה"ל כגזלן וס' ראשונה מפרשים שם בעדי ראיה. וראיה ממ"ש בכתובות י"ח א' וליתני כו' והא קי"ל כו' ואם איתא ליתני בגזלן. וס' האחרונה דקדק המ"מ מדברי רמב"ם שהביא ש"ע בסי' שס"ד ס"ד ועבה"ג שם ור"ל מדלא כ' בעדי ראיה ואין הכרח שהרמב"ם נקט לשון הגמ' ס"ה ועמ"ש בסי' שנ"ז ס"א ועש"ך:
(ליקוט) וי"א שצריך. וכ"כ הרא"ש שם ואם אמרו גדולים יודעים אנו כו' ומיירי כו' כיון שידוע כו' ועודה בידו דאב כו' (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |