עריכת הדף "
אלשיך/תהילים/עד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == וכן אתה הצבת כל גבולות ארץ שיש גבול שטבעו חם ויש שטבעו קר אל אחד בראם והראיה כי קיץ וחורף אתה יצרתם ומי שיצר הקיץ חם והחורף קר ודאי שגם הוא ברא גבול אחד מקצה הארץ חם מעין הקיץ וגבול אחר קר מעין החורף והכרח ענין קיץ וחורף הלא הוא מאשר אמר אתה הכינות מאור ושמש כי מאשר הכינם ע"פ סדורם וסיבובם נמשך הקיץ והחורף ומזה ג"כ ימשך היות חלוק בגבולות ארץ זה חום וזה קר על פי סיבוב השמש שיש מקום ששולט חומו יותר מבזולתו כנודע לבעלי התכונה. '''או ''' ענין שיעור הכתובים ואלהים מלכי מקדם וכו' לומר הלא אמרתי (י) עד מתי אלהים יחרף צר כו' כי גם שצר לי בגליות איני חש רק על כבודך כי עד מתי את אלהים יחרף צר כו': (יא) ואם תתעכב עד השיבך אל העולם ידך שהוא שמאל לעשות דין בעכו"ם וימינך להיטיב את ישראל ואי אפשר עד נשוב עדיך ונתקן מעשינו הנה זה היה אם היה בלתי אפשר לעשות הדבר עד תשיב מדותיך אלה בעולם אך אין זה צריך כי למה תשיב ידך וימינך אל העולם בשביל זה הלא מקרב חיקך בעודך מסולק למעלה מקרב חיקך הוא מבפנים אל המסכים שבינתים כלה מלמעלה: (יב) ומה שאני שואל שתעשה על כבוד שמך שחלל הצר לא מבלתי הייתך עושה נפלאות גדולות למעני כי הלא כאשר אתה היית מלכי מקדם היית עושה נפלאות ביבשה ובים ביבשה כי היית פועל ישועות בקרב הארץ בארץ מצרים: (יג) וגם בים כי אתה פוררת בעזך ים בים סוף שברת ראשי תנינים על המים וכן אתה רצצת כו' כמפורש בסמוך: (טו) וכן אתה בקעת מעין ונחל כמו שאמרו ז"ל ותבקע הים לא נאמר אלא ויבקעו המים מלמד שכל מימות שבעולם וכל מעינות ונחלים נבקעו וזה יאמר אתה בקעת מעין ונחל וכן אתה הובשת נהרות איתן כירדן ועל ידי אליהו על ידי אדרתו ויחצו המים: (טז) והטעם הוא כי לך יום כו' לומר בשבילך שיהיה לך יום לעסוק בו בתורתך שיהיה היום לך וגם שיהיה לך לילה כענין והגית בו יומם ולילה וזה אינו כ"א על ידי ישראל כד"א אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי לומר שאם לא בשביל התורה שנקראת ברית יומם ולילה שיעסקו בה חקות שמים וארץ להיות סדר שמש וירח להיות מדת יום ומדת לילה לא שמתי והוא מאמר פסוק זה לך יום אף לך לילה שהוא להיות בך להוציאם בתורתך ע"כ אתה הכינות מאור ושמש למדת יום ומדת לילה שהוא ענין חקות שמים וארץ ואמר לך כו' אף לך לילה למה שעיקר עסק התורה הוא ביום כמו שאמרו ז"ל אנן אגירי דיממא אנן יזפינן ביממא ופרעינן בליליא ע"כ אמר לך יום בעצם ואף לך גם לילה: (יז) וגם למען היות לך יום כו' שהוא לך יום ולילה לעסוק בתורתך היה מה שאתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחורף אתה יצרתם שכל זה הוא ע"י ישראל כי הכל בראת בשבילם שיעסקו בתורתך ועל כל זה גא אמרנו שתעשה למעננו כ"א זכר זאת שהוא מה שאויב חרף ה' כו' שהוא מה שאמרתי עד מתי אלהים יחרף צר כו' וגם זכר עם נבל נאצו שמך ועשה אשר בקשתי ממך באמרי מקרב חיקך כלה: (י) '''או ''' יאמר עד מתי אלהים יחרף צר כו' שידבר על טיטוס שחירף אלהים חיים זה פעמים אחד בבית המקדש שדבר תועה ובעל שם זונה על ספר תורה וגידר את הפרוכת ואחרי כן בסערת הים אמר אלהי ימים ומים אלהיהם של אלו שכל כחו על המים בהם הטביע את פרעה והביא את המבול יצא אתי ביבשה ואראה מה כחו גדול. עליו יתכן דבר אסף ברוח קדשו ואמר עד מתי את אלהים יחרף צר שסבלת מה שחירף בבית המקדש למה איחרת פקידתו עד שב ונאץ שמך הגדול אשר הוא לנצח כי נאץ באמרו שהוא יתברך אלהי ימים ולא של יבשה עם היות שממזרח שמש עד מבואו גדול שמך בגוים כמאמר הנביא וזהו עד מתי יחרף שימשך שגם ינאץ שמך אשר הוא לנצח: (יא) ושמא תאמר כי השבת אחור ימינך מפני אויב הלא זה הוא על ימין חסדך מלהיטיב את ישראל בזמן ההוא אך למה ידך הפועלת דין למה תשיבנה גם היא וזהו למה תשיב ידך וימינך והיה די להשיב הימין לבדה ושמא תאמר כי היית כמי שידו תוך חיקו עד יוציאנה תגלה ותראה כחה כך היתה ידך בלתי מתגלית למעלה כי יעכב הגלותה מסך אשמות ישראל כי היה השפע צפון ובלתי מתגלה על כל זה מקרב חיקך כלה: (יב) כי אין מעצור לך כי הלא ואלהים מלכי שמלך עלי במתן תורה כי מאז היה לי לאלהים ואני לו לעם ועל כל זה מקדם היותו מלכי היה פועל ישועות בקרב הארץ שהוא עד שלא יצאנו ממצרים שעדיין לא היינו כדאים והיו לנו עונות וחטאות כמו שאמרו ז"ל על פסוק לבא לקחת לו גוי מקרב גוי כו' הללו עובדי ע"א והללו עובדי ע''א: (יא) '''או שיעור הכתובים בדרך הזה למה תשיב ידך וימינך''' כמדובר ושמא תאמר הלא פקד על טיטוס ארצה אחרי כן ע"י יתוש שנקר את מוחו ע"כ אמר למה איחרת כ"כ מקרב חיקך שהוא במקום שהיתה שכינה כי לא זזה מכותל מערבי אלא שהיתה כעוטיה בהסתר כדבר שהוא בקרב חיק למה תיחל עד יצא לחוץ ידבר סרה פעם שנית ואחרי צאתו מהים ללקותו ע"י יתוש. מקרב חיקך תוך ביהמ"ק שהיתה שם שכינה כמלובשת ששם חירף משם כלה זה הוא על מה שחירף אויב בבית המקדש: (יב) ועל אשר נאץ שמך באמרו כי יכלתך הוא בים ולא ביבשה שעל זה אמרתי ינאץ אויב כו' תפח רוחו כי הלא ואלהים מלכי מקדם במצרים ושם היה פועל ישועות בקרב הארץ שהוא ביבשה בארץ מצרים: (יג) ומה שנתלה לומר שאת המצריים לא הלקה כ"א בים גם זה לא כן הוא כי הן אמת שאתה פוררת בעזך ים שעשית אותה פירורים שהוא שהיו י"ב חלקים במחיצות מים להם חומה בין כל שבט ושבט בי"ב שווקים על כל זה מה ששברת ראשי תנינים הם שרו של מצרים וראשי חילותיו כמו שכתוב בספר הזוהר כי היו עמו ראשי חיילות כחות חיצונים אלפים ורבבות ושלישים על כלו הנה מה ששברת את ראשי תנינים ההם לא בים היה רק על המים שהוא למעלה מן המים באויר הנה שלא היתה פעולתו במים בלבד: (יד) ואפילו מה שרצצת ראשי לויתן מאז נברא העולם גם שהיה בים הנה הפעולה היתה לצורך יושבים ביבשת שהוא למען תתנהו מאכל לעם לציים הם יושבי ציה שעל בן סירס את הזכר והרג את הנקבה: (טו) ועוד כי אתה בקעת תוך היבשה מעין ונחל שהוא במבול שנבקעו מעינות תהום וגם מהמים עשית יבשה כי אתה הובשת נהרות איתן כי כל פעולות אלו אל היבשת יתיחסו: (טז) ולא בלבד אתה עושה דין ורוגז בים וביבשה ובאויר כמדובר כי גם בעולם הגלגלים במאורות כי הנה לך יום בעצם המאיר לארץ ולדרים עליה שהוא מתייחס אל היות לך רצוי לך כי אור בהיר הוא השמש אך לא הלילה בעצם כ"א בלשון אף כלומר כי אף לך לילה כי מיעטת את הירח באופן שהיות לך הלילה נאמר בלשון אף וזה לא היה כן מתחלה כי הנה אתה הכינות כאחד מאור ושמש כי יחדו היו תמים כלומר אלא שעשית רוגז עם הירח. '''או ''' שיעור הכתוב למה סבלת מרשע א' מה שחירף שמך והלא לא כן עשית עם הירח עם שלא חירפה כ"א שדברה נגד השמש וזהו לך יום בעצם ריצוי לך ולא כן הלילה כ"א אף לך כלומר אף ולא בעצם כי לקתה עם היות כי אתה הכינות בכוננות אחד את שניהם כי אתה הכינות מאור ושמש בשוה כלומר ויהי נא אויב זה כירח שלא הארכת לה כ"א לקתה מיד בדברה ולמה תעשה כה: (יז) ואין לומר שטעה במה שראה כי הים היה סוער עליו משא"כ ביבשה ועל כן תקל אשמתו זה לא כן הוא כי הלא דבר בלתי נעלם הוא כי כל הארץ אתה בראתה כי הלא אתה הצבת כל גבולות ארץ כי הים הוא אחד מגבולי הארץ ולא יתכן כי גבול אחד לה והשאר לזולתו חלילה שאם כן איך בעל הים אינו מציף כל הארץ בהיות שהים גבוה מן הארץ למה ירחם על הארץ שאינה שלו אך יורה כי אתה הצבת והעמדת כל גבולות ארץ פן יציפם הים ואם הוא כי היתה דעתו כי ים ויבשה הם נגדיים ועל כן ייחס הדבר אל שתי רשויות זה אינו כלום כי הנה קיץ וחורף הם שני נגדיים ואתה יצרתם ע"י סדר מאור ושמש וסבובם. כלל הדברים הוא כי הנני שב אל מאמרי אשר אמרתי עד מתי אלהים יחרף צר כו' .
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף