עריכת הדף "
אלשיך/ויקרא/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''וידבר כו'. ואל בני ישראל כו'''' . ראוי לשים לב (א) אל החילו בוי"ו באמרו ואל בני ישראל ולא אמר דבר אל בני ישראל או אמו' אל בני ישראל. (ב) אומרו איש זה פעמים. (ג) אומרו ומן הגר הגר בישראל כי או' בישראל הוא מיותר. (ד) אומרו ואני אתן כו' כי אחר שרגמו אותו מה נשאר עוד. (ה) כפל אומרו העלם יעלימו. (ו) שנכנס בעם הארץ שמורה שעליהם קצף ה' ואח"כ יצא במשפחתו בלבד באומר ושמתי אני את פני כו' ובמשפחתו. (ו) או' והנפש אשר תפנה כו' למה שנה שלא אמר והאיש כמאמרו למעלה איש איש כו': '''אמנם ''' טרם בא אל ענין הכתובים נשית לב אל הכבידו יתברך בע"ג פרטית זו. ואחשבה כי לעומת אש הקדושה יש אש של טומאה והמעבירים בו באש נוגע בכבוד אש ב"ה ובשמו יתברך הנקרא אש אוכלה. ועל שני הדברים יאמר על זה למען טמא את מקדשי ולמען חלל הנקרא את שם קדשי: '''ונבא ''' אל ענין הכתובים. והוא אחר הדבור שקדם שכל הפרשה נמשכה אחריו שהוא או' קדושים תהיו כי קדוש כו' הנה היה מקום יאמר נא ישראל אם הרוב יהיו כשרים וקדושים. אם מעט מזער ממנו ירשיעו לא נשית לב אליהם כי מעט המה ומכלל ישראל יצאו. לז"א ואל בני ישראל תאמר איש איש כו' כלו' לבני ישראל הקדושים תאמר כי אצ"ל מועטים מישראל כ"א אפילו איש שהוא איש א' מבני ישראל הוא. ואפי' אם מן הגר הגר הוא בישראל הוא כלומר לישראל יחשב והכל ערבים עליו. וע"כ על כל העדה אקצוף כי מות יומת כלומר מות תמשך בישראל ע"כ יומת הוא כי עם הארץ ירגמוהו באבן. וע"י עשותכם משפט בו אני אעשה את שלי כי אטיב להם כי הפנים של זעם שהיו לי על הכלל על שלא מיחו או שלא הוכיחו ולמדו את העם באופן שלא יתפקר איש לעשות את הרע. אותן פנים אתן על האיש ההוא לבדו להכריתו מקרב עמו שלא ישאר לו זרע בקרב ישראל. וחזר ואמר כי מזרעו נתן למלך כו'. אפשר בא לתת טעם למה יומת בתתו מזרעו ולא בתתו כל זרעו. כי הנה נאמרו קצת טעמים ע"ז. ואפשר כיונה תורה טעם אחר והוא כי הנותן כל זרעו מורה כי טעה וחשב כי היה ממש בדבר או שטעה באומרו הלא אינה עבודה כהשתחויה ודומה לה כי אם העברה בעלמא ע"ג האש או חשב תבא לו הנאה בדבר. אך בתתו מקצת זרעו ולא את הכל יורה כי רע עליו המעשה ולא יערב אל לבו לאבד הכל. א"כ איפה למה עשה עבירה גדולה במקצת ההיא. אך אין זה כ"א שאינו עושה להנאתו. שא"כ גם את כולם יעביר. כ"א עושה להכעיס למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ומדאגה פן ישכל את כלם מנע מקצתם. ע"כ גם אשר חשב להציל לא יציל כי והכרתי כו'. וז"א כי מזרעו כו' לומר אל תתמה על החפץ כי צויתי להורגו בתתו מזרעו ולא בכל זרעו כי הלא מאשר מזרעו נתן ולא כל זרעו יורה כי עשה למען טמא כו' שהוא להכעיס. והנה בהקדימכם לרגום אותו גרמתם שלא שמתי פניו רק בו ונצולו השאר אך אם העלם המשפחה ימשך כי גם יעלימו עם הארץ כו' וזה מטעם שלא נתן כל זרעו וע"כ יחוסו עליו לבל המיתו. וז"א בתתו מזרעו לבלתי המית אותו ואז להיות שמה שנמשכו העם להעלים נמשך מהעלם המשפחה ע"כ ושמתי כו' באיש ובמשפחתו כו': '''או ''' יאמר הלא אמרתי והכרתי כו' מקרב עמו שהוא להכרית כל זרעו גם אשר לא העבירם על האש. אל תתמה על הכרית גם את השאר כי הלא גם כי מזרעו ולא כל זרעו נתן למולך אכרית את הכל יען כי עשה למען טמא כו' ולמען חלל כו'. ואם העלם יעלימו כו'. אמר אם תראו העלם שהוא הסתר פנים חלילה בישראל ונשארים למקרה ופגע. הלא הטעם הוא כי יעלימו עם הארץ את עיניהם מין האיש שיחוסו עליו לבל יומת. והנה הם טועים בחשבונם כי הם חושבים שמצילים אחד והם ממיתים רבים. וזהו אומרו לבלתי המית אותו שהוא כי הם כוונו לבלתי המית אותו לחוס על א'. אך זולת מה שיש העלם והסתר פנים על הכלל ג"כ ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו וכו' ועוד בדרך שני ממיתים רבים בבלתי המיתו מיד כי הלא אם היו ממיתים אותו מיד. לא היו לומדים אחרים ממנו ועתה בזמן שהניחוהו זנו אחר סברתו רבים נמצא היותכם סיבה להחטיא הרבה מישראל ולהמית רבים על אשר חסתם על היחיד. וזהו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך כי אשר זנו ולמדו ממנו יכרתו גם הם מקרב עמם. הנה כי רחמי רשעים שלא הרגתם אותו מיד היה אכזרי לרבים כי במקרה האיש שיוצא בידו חולי המתפשט עד הלב וממיתו כי לרחמים גדולים יחשב לקוטע את ידו טרם נתפשט וישדי תוכל' בכוליה. וש"ת הנה בנותן מזרעו למולך שהוא דבר מפורסם החרשנו בהעונש אם לא נמות אותו. אך מה נעשה בדברים הנעשים בסתר כאוב או ידעוני שיש פונים אליהם בסתר ואין עושים החטא בגופם בידים כ"א חטאתם בנפשם ובלתי ניכר. לז"א והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים שהוא פניה בנפש ובלתי נגרש לעם הארץ בזה הניחו לי כי אני אעשה זאת. כי ונתתי אני את פני כו' והכרתי אותו טרם ילמדו ממנו לעשות כמעשיו כי יעשה אח"כ בגלוי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף