עריכת הדף "
אלשיך/דברים/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''כי תהיין לאיש שתי נשים כו'.''' דע איפה בני כי המתחיל לטעום טעם עבירה כל ימיו מכאובי' ואפילו הטוב אשר ייטיב לו ה' לא יהי' טובתו שלמה מרוע הכנת המקבל עד יום מותך תהי' סר וזעף ובלתי מתקיים רצונך. כי הלא אם ה' יתן לך בן בכור לא יהיה רק מהשנואה לבל תהיה שמחתך שלמה ועד יום הנחילך את בניך ויצר לך ותרצה לבכר את בן האהוב' ואין לאל ידך למען תדע כי רבה רעת העבירה ההווה ונמשכת תמיד. ואנא שא נא ק"ו ומה אם עון שהתיר לי הוא ית' כך עון אשר לא הותר לי עאכ"ו ועל זה החי יתן אל לבו ויתן כבוד לאלהי ישראל וישוב אל ה' וירחמהו עד אשר לא יבאו ימי הרעה וירד אבל שאולה. ולבאר הענין נקדים ענין נודע מרז"ל הלא הוא על דבר זווגי בני האדם איש ואשתו כי אמרו כי באיש יש יו"ד ובאשה ה"א הוא שם י"ה השורה בין שניהם בהיותם כשרים והזווג לשם שמים אך בהתהפך יטול הוא יתב' את שתי אותיותיו משניהם ויהיה אש בכל אחד מהם ותבער בם אש ה'. ובזה נבא אל הביאור והוא כי אומר הוא יתב' אל הנושא יפת תואר אוי לך בני בסורי ממך כי הלא עם שהתרתי לך ביאת המלחמה ונתתי לך דרך להתיש כח יצרך אם תעכבנה כמדובר בד' דברים אשר שמתי לפניך והבאת כו' וגלחה כו' עכ"ז הנה שם י"ה לא יהיה שלם אתך כי בינך ובין השנואה לא יהיה שם י"ה כי הה"א הקדושה לא יהיה מצד השנואה כי גם כי תהיה לך מפאת האהובה וז"א כי תהיין בלא ה"א בסוף תיבה ואח"כ אמר לאיש ומטיל יו"ד באיש ושמא תאמר איך תסיר הה"א מהנשים ותניח יו"ד באיש כי השם או יהיה בשניהם או מסתלק משניהם לז"א האחת אהובה ולא אמר אחת אלא האחת לרמוז אל הה"א שלה של שם י"ה לומר אם הטלתי יו"ד באיש הוא כי לעומתו ה"א של אהובה ומה שחסרתי ה"א מתהיין הוא על דבר ה"א של שנואה כי ה"א שלה שנואה היא ולא מצד הקדושה וזה והאחת שנואה ולא אמר ואחת שנואה ועל כן בתיבה שנכללו שתיהן נעדרה ה"א על האחת מהן אך באיש לא תוסר היו"ד אחר שיש לו עזר כנגדו בה"א של אהובה ולבל יעלה על רוחך כי אחר שנתתי הבן הבכור לשנוא' אין זה כי אם מאהבתי אותה כענין לאה וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה כן בראותי כי שנואה זו על כן נתתי לה הבן בכור אל תאמץ בשוא נתעה כי נהפוך הוא כי אדרבה היא שנואה של שם י"ה שע"כ אינו אומר לשנואה אלא לשניאה שיש באותיות שניאה שנא י"ה כלומר שהשם י"ה שינא אותה ומה שהוטלה האל"ף בין אותיות השם הוא להורות מה שכתבנו כי שם י"ה נפרד בינו ובינה כי הי"ד שבו מתחברת עם ה"א של האהובה ולא עם של השנואה כמדובר. קנצי למלין כי רב טוב לבית ישראל אשר גמלם הוא יתב' כרוב רחמיו בכל מכל כל ועל הכל יתגדל מה שהפליא לעשות מהיות לנו מעיר לעזור נגד יצרנו להתיר אח האסור במקום שאין אנשים לעמוד בפרץ לבלתי יחטאו ולהרחיקנו מן החטא ולמדנו דעת איך נתנהג ולפקוח עינינו למען נראה את הרעה הנמשכת לנו מן החטא למען נחדל ממנו ואין זה כי אם שלא נתן בנו את היצה"ר כ"א לטובותינו וכמשל שפחת המלך הכתוב בספר הזוהר ובמקראי קדש אשר הנביא דבר באומרו הן אנכי בראתי חרש כו' כמבואר אצלנו בשערים פתח שער פרשה זו: '''ודרך ''' רמז יאמר כי תצא למלחמה כו' כי הן אמת כי חכמים יגידו מה שיסכל האדם חשיבות איכות קדושת נפשו יחרידנו מלהשכיל להיטיב לחתור היבש' בכל כלי משוט להוציא את עצמו ממצולות ים עניינו העה"ז המשכחים ממנו הדין ויעכבנו משוב עד ה' לבקש על נפשו מיצרו אשר טמאה ויפנה מלאזור כגבר חלציו ללחום מלחמתה ולא ישקיט עד יפרקנה מצרינו והרב יכבסנה ירחצנה יזככנה עד התם חלאת טומאתה ממנה ויטהרנה כשלג ילביננה עד יצא כנוגה צדקתה וישועתה כי הן לו ידע האדם בכל לבבו כי נשמה שניתנה בו טהורה וקדושה ועד מאד חלק אלוה ממעל ומה רב טוב השומר אותה בטהרה וקדושה כי ידבק בה' גם בחיים חיותו ומה גם אחרי מותו כי אז תתענג על ה' אשר נתנה ואין קצה לתכונתה הנה ידיעתו זאת לא תניח לו לישון כי יום ולילה לא ישבות יבקשנה ככסף וכמטמונים יחפשנה יאחזנה ויוציאנה מתחת ידי השטן היא יצר הרע אשר כבש אותה וישיתם בתה כי באהבתם באש קנאתה יגבר כארי וירוץ כצבי ולא ישקוט עד תביאנה ותטענה בעדן גן אלהי אשר נטע תחת היותך בתוך הגולה גולה וסורה תחת עבד מלך הכושי הוא שטן הוא יצה"ר מאז יצא מרחם כי לפתח חטאת רובץ ע"כ יצא תורתינו חמדה גנוזה אשר לא יחסר כל בה ורמזה אל האדם במקראי קדש האלה להשמיע ולהודיע אל הבחור מעם. ישנם מתניו ואל יתעצל מלהצל לקיחה למות תחת עבד כי ימלוך אשר עצלה תפיל תרדמת סכלות ערך יופי נשמתו אשר לכדה יצרו מאז יצא מבטן אמו עד כי גדל. ועל כן כמדבר עם האיש הישראלי בבא אליו ילד מסכן הוא היצר הטוב כי בא יבא חדש ממש אור לארבעת עשרה שנה ויעמוד מרעיד כי יראה כי אזלת יד כי יצר סמוך המיצר לו נעשה ראש ויקשה בעיניו המלט ממנו גם כי הנשמה לו לא ידע ערכה להתאמץ להביאה אליו ע"כ נשא משלו כמדבר עמו ויאמר כי תצא למלחמה כו' והוא כי יקרה לאיש בעבודת שמים כמלך האומר לבנו קטן הנה לך עיר פלונית ובה אלך משרתים ועמהם עבד גדול המושל בכלם כעת ושם אתם נערה יפה עד מאד וגם היא כשבוים בידו ואותה הוכחתי לך לאשה ואם בה תדבק מה טוב חלקך ומה נעים גורלך ע"כ עשה זאת איפה חגור מתנך וצא הלחם בה ותכבשנה ואל יקשה בעיניך לאמר מי יעצר כח לעשות חיל נגד העבד ומשרתיו כי רבים המה ויחיד ועני אתה לעומתם. כי הלא בצאתך אני אעמוד מנגד ולא אבקש ממך רק תתאזר ותצא למלחמה עם העבד לבד. ואני אביט בו אחרידהו ואתנהו בידך כי עודך מלוכלך בחטאים יש אוטם בראית שכלך מונעך מהכיר ערך יפי נפשך אשר טמאת. אך בשובך יפקדו עיניך ואז כל משרתיו תשבה ממנו. ושם תראה בשביה האשה יפת תואר ואז תחשוק בה כי אז תכיר מעלתה ולא מעתה כי ע"כ איחרת. ולולי ידעת לא היית מתעכב כלל ואל תחשוב קשרה אהבה עם העבד ולא תאהבך כי נהפוך הוא כי לך תהי' נפשה קשורה בך ולא בו ולא ממינו היה כרחוק מזרח ממערב. כדבר הזה יקרה ליצר הטוב שישלחנו ה' אל עיר קטנה היא האדם ואנשים בה רמ"ח איברים ושס"ה גידים ובה עבד מלך עליהם הוא היצר הרע ושם אתם אשה יפת תואר היא הנפש והוא יתברך משלח את היצר הטוב בשנת הי"ג ואומר לו לך כבוש את העיר ואת כל אשר בה יהיו לך למס ועבדוך כל האיברים ואל יקשה בעיניך לכבשם ואל תירא באומר כי רבים הם כי לא יעלה על לבך רבויים כ"א אל אחד מהם ואותו תכבוש לא באפים לא במלחמה לא בחיל ולא בכח. ומה ה' אלהיך דורש מעמך רק שום פניך להלחם בלבד וזהו כי תצא למלחמה על אויביך הם העבד הנזכר והאיברים אינך צריך רק צאתך שתתחיל לצאת להתגר מלחמה ולא תצטרך להלחם אל הכלל כ"א אל היצה"ר בלבד כי את מלכם יתן ה' בידך וזהו כי ונתנו ה' אלהיך בידך ואז מיד ושבית שביו הם האיברים שהם שבויים תחתיו עד עתה ואז וראית בשביה אשת יפת תואר כי בשובך אל ה' ותכבוש יצרך כי אז תראה ותכיר ערך קדושת נפשך כי יפת תואר היא ואז וחשקת בה מה שלא הכרת מקודם. ואז היא תדבק בך והיתה לך לאשה כי הוא מסוגך מתייחסת אליך מה שלא היתה כך לעבד כי לא דבקה בו כי לא מסוגו היא כי מי יתן טהור מטמא. וזהו ולקחת לך לאשה ולא בלבד בדברים הנפשיים תעלה עמך בגורלך כ"א גם והבאת אל תוך ביתך הוא גופך וחומרך כמאמר הר"י והרמב"ם ז"ל על פסוק בכל דרכיך דעהו כי אפילו בדרכיך המתייחסים אליך כאכול ושתה ושינה ומשגל וכיוצא כי תאכל לשובע נפשך לקיימך בגופך ולא למלא בטנך וכי תנום וכי תישן לא למעדנים רק למען יניח לך להתחזק לעבוד את בוראך. וכי תשכב את אשה שכבת זרע לא למשכב דודים רק לקיים זרע קדוש ישראל אשר תזרע בקדושה ובטהרה למען יצא פרי צדיק עובד אלהים וכי תקנה מאת עמיתך או מכור לא להעשיר ולהתענג בדשן העה"ז לאכול לשבעה ולמכסה עתיק רק למען חייך להתפרנס בכבוד מיגיעת כפיך לעבוד את ה' עשה מהתורה קבע ומהמלאכה עראי וההיקש בכל יתר צרכי בני האדם עד הסך את רגלך ומימי רגלך גם אלה לקיים מקרא שכתוב אל תשקצו את נפשותיכם למען תהיה הנשמה שניתנה בך טהורה חלק אלוה ממעל במקום טהורה ולא בין המשפתים מקום הטנופות ותתפלל ותקרא ותשנה תורת ה' תמימה בכלי טהור מסולק כל טינוף וחלאה. נמצא כי גם הנפש הקדושה תהיה לה מבוא לעבוד את ה' בכל ענייני תוכיות ביתך הוא הגוף. או ירמוז והבאת אל תוך ביתך מז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש שהוא בית הישראלי האמתי בעה"ב כי האדם לעמל התורה יולד כי אז אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ: '''או''' ירמוז לומר הנה ילד מסכן אתה היצ"הט הלא דברתי לך אל תאמר נער אנכי כ"א כגבור עריץ תריע אף תצריח על אויביך תתגבר ואל ירך לבבך כי הלא בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים יתנם ה' בידך אותו ואת כל חילו. עוד אוסיף להחזיק את לבך כי הלא אחרי אשר תכבשנו ושבית שביו עוד מעט וראית בשביה אשת יפת תואר היא נשמתך וחשקת בה מיד. דע לך כי רבים אשר אתך מאשר את היצ"הר כי הלא הנשמה לך והיא תעזרך כי והבאת אל תוך ביתך ורשותך תחת אשר היית ברשות המלך זקן וכסיל ומעתה שניכם תהיו נגדו ולבדו יהיה נשאר כי גם האברים שבית לך וישרתוך שנפול יפול לפניהם והוא אצלנו מאמר שלמה בחכמתו טובים השנים מן האחד כי אם יפלו כו' גם אם ישכבו כו' ואם יתקפו כו' טוב ילד כו' כי מבית כו' ראיתי כו' אין קץ כו' והוא כמבואר אצלנו במקומו כי בא שלמה לדבר על לב הירא ורך הלבב מהיצה"ר אשר בקרבו אומר בלבו אוי לי ילד מסכן אנכי ואיככה אוכל על עז מארי היצ"ה הזה והוא איש גבור מלחמה מלומד מנעוריו ואני נער ורך ע"כ אל תירא ואל תחת כי הלא רבים אשר אתך כי הלא טובים השנים הם היצ"הט והנפש מן האחד הוא היצ"הר כי הוא לבדו נשאר ולא תחוש לומר אולי לא ישיתו לב שניהם להתעורר להלחם בעצם נגד היצה"ר כאשר היצה"ר לא ינום ולא יישן בכל יום יגור מלחמות. כי הנה נהפוך הוא כי כפלים על היצה"ר יתעוררו להלחם בו כי הלא שני אלה זולת עשות רצון קונם יש לשניהם שכר טוב בעמלם אשר הם עמלים להלחם ביצה"ר כי גם היצה"ט כח רוחני הוא כנודע מספר הזוהר משא"כ היצה"ר כי לא יקבל שכר על אשר החטיאו אשר ינצח א"כ אמור מעתה כי שתי אלה יעמדו על הברכה בכל עוז מאשר יעמוד היצה"ר על הקללה ושמא תאמר הלא כמה פעמים יכרעו ויפולו שניהם לפני היצה"ר ויחטאו באחד מג' דרכים או שוגג אי כי יעבירם על דת בקל תחלה על מצות לא תעשה או עצלה יפול היצה"ר תרדמה על שניהם לבל יתעוררו לקום ולעשות מצות עשה או מלשוב מאשר חטא על הנפש ואחרי אלה אם ינצח יעשה בעל הבית ויאחז באדם בעל כרחו ויתקפנו להחטיאו מזיד. ואיך תאמר כי טובים השנים והנה שלש אלה יעשה למו לזה אמר על כל זה תקוה לשניהם להחזיק ממנו כי הלא אם יפלו שהיא החלוקה הראשונה שיפילם לחטא שוגג שהוא משמעות נפילה הלא יש תקוה כי הנה האחד יקים את חבירו ויהי בעזרו ולא יבצר משובם אל ה' אמנם אם זכית והפלת את היצה"ר מה רב טובך כי הוא למה שהוא לבדו נשאר אי לו האחד שיפול ואין שני להקימו ואם כן איפה התאזר להכניעו ולהפילי למען יכנע תמיד ואין מקימו. גם אם ישכבו שנים היא החלוקה השנית שירדימם ממצות עשה ומלשוב מאשמותיו גם יש להם תקוה בטוחה כיי הלא וחם להם כי יחם לבבם ואם ימים יהיו נרדמים הלא לא יתמידו כי עוד מעט ויתעוררו יעירו זה אל זה וקרא זה אל זה ואמר מה לך נרדם קומה ונקומה לעשות רצון קוננו כי חם לבם בקרבם כי בוערה בם אש ה' ואהבתו כדרך כל איש ישראל שלא יבצר ממנו מזמן לזמן כי יחם לבבו לשוב מדרכו אשר לא טובה אך ולאחד הוא היצה"ר איך יחם אם תזכה להרדימו אם תחזק להחרימו עד ישכב וירדם מעשות חפצו כי עוד לא ירום ראש נגדך כי לא יחם לבבו כי צוננתו ואז יכנע תמיד באופן כי טובים וחזקים ליתקן ממנגדם הם השנים מן האחד כמדובר וגם אם תהיה החלוקה השלישית שיתקפו האחד היא היצה"ר את האדם כי יחטיאנו מזיד בתקיפה וחוזק יד ויעשה היצה"ר בעל הבית גם אז אל תתייאש מן הרחמים כי ברית כרותה לצאצאי עמו ישראל כי לא יבצר מהם הרהורי תשובה קו לקו עד השנים יתאחדו ויעמדו נגדו כלומר כי גם לא יצטרכו להלחם רק יעמדו נגדו להלחם בו באים ליטהר וה' יעזרם ככתוב בדרך הזה על אומרו כי תצא כו' ונתנו כו' והנה כל זה הוא לו יצוייר כי אין עם היצ"ט בעזרו זולתי הנפש לבדה ומה גם עתה כי הלא עוד כח שלישי מצטרף עם בניהם וביאר מה הוא הכח הג' באומר טוב ילד מסכן וחכם והוא מאמרנו על פסוק אשת כסילות הומיה כו' כי בא שלמה בחכמתו להעביר תלונת רבים מעמי הארץ האומרים מה נשתנה היצה"ר מהיצ"ט כי הלא אם כאשר היצה"ר הומה ודוחק ומפציר עד בוש יום ולילה לא ישבות ויעשה חפצו יהיה היצה"ט עושה גם הוא כן ונטיב מעשינו היינו שומעים לו יותר מהיצה"ר. אך לא כן יעשה כ"א פעם אחת ולא ישנה לו. אך התשובה ידועה הלא היא כי היצה"ר לא בדעת ידבר כי מי ישמע אליו באומר יחטא לה' ויאבד נפשו וסופו יורש גהינם. אך אמרי היצה"ט הם מועצות ודעת כי ידבק בה' מהעולם ועד העולם ואשריו וטוב לו. ע"כ פי ויפתח בחכמה פעם אחת ומי האיש החפץ חיים ישמע ואם חדל יחדל. אך היצה"ר מוכר סם המות ומי ישמע לו לדבר ההוא כי מי פתי יסור אל משמעתו. ע"כ תופס ההתמדה והומה ומסרבת תמיד עד יפתה ויוכל. וז"א אם תראה אשת כסילות הומיה תמיד משא"כ היצה"ט אל תתמה על החפץ כי הלא דברי המיתה הוא פתיות כו' על כן בחרה בהפצר כמדובר הנה כי היצה"ט אמריו אמרי טוב טעם ודעת. אך היצה"ר הוא כסילות וע"כ קרא לילד מסכן חכם ולמלך זקן הוא היצה"ר מלך כסיל. ושעור הכתובים והחוט המשולש הם הנפש והיצ"ט עם הדעת לא במהרה ינתק ובירר מאמרו באומר טוב ילד כו' ומשיב על פי דרכו ב' קושיות אחרות הלא המה אולי תאמר כי הלא היצה"ט הוא ילד בא בשנת הי"ד והיצה"ר הוא זקן מיום הולדו. וגם הזקן הוא מלך מושל בכל האיברים כי כלם בעצת ויצר הטוב יחידי מסכן ואין עוזר לו בכל הגוף. ואיך נאמר שהוא חוט משולש ונהפוך הוא כי לעומתו מי בתרי"ג איברים וגידים עמו בעזרו. לז"א אל תשית לבך כי הנה טוב ילד מסכן עם שאינו זקן וגם מסכן עם שאינו עמו האיברים במה שהוא חכם שהוא הדבר השלישי כי בו נעשה החוט משולש כי כל דבריו האמת והצדק כי בדעת ידבר ושמעו אמריו כי נעמו ממלך המוליך באיברים עם שגם הוא זקן. אחר שהוא כסיל ודבריו לא בהשכל. כי ע"כ הטיבו אשר דברו אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות והראיה כי הלא לא ידע להזהר עוד לקום אחרי נפלו כי עוד לא יתכנו כל תחבולותיו כי אחרי בואו ליטהר מסייעין אותו מן השמים ומה גם כי דעה קנה ושוב לא ישמע לקולו פתיות אמריו וגם אשר קראתי אותו מלך זקן הנה אימתו אל תבעתך כי הלא כל מלכותו הבל הוא כי הנה מבית הסורים יצא למלוך הלא הוא מצאת הולד מבור הסירה מבטן אמו והלא קדמה לו הנפש מאז נוצר הולד במעי אמו כאשר הורה רבי לאנטנינוס. ועוד כי הלא האיברים אשר מצא בתחלת מלכותו לא ירעו ולא ישחיתו וגם ממש אין אותם. ומה מלכות תערכו לו על הזמן ההוא וזה כי גם במלכותו נולד רש באופן כי כל מלכות המלך זקן הבל. ואם כן איפה יש לאל יד היצר הטוב להפילו אחרי כן ארצה ואין מכלים. משיב שלמה כדרך מווכח ובא להקשות על האמור ואומר ראיתי את כל החיים כו' לומר לא אקח ראיה כי אם מן החוש כי הלא ראיתי את כל החיים אשר בארץ המה המהלכים בענייני העה"ז המתייחס אל תחת השמש עם היותם עם הילד השני הוא היצר טוב אשר יעמוד ויקום תחתיו של הראשון הנזכר. כן אחרי כבוש אותו ויעמוד הב' במקומו. עם כל זה ישובו ויעשו עיקר הליכם בעולם בעסקים שתחת השמש ולא בעסקים של מעלה מעולם הגלגלים ולא יספיק היצר הטוב להחזיק בהם וגם רעה לא תבא אליהם על בחירתם רעה. והם חיים וקיימים כאומר ראיתי את כל החיים כו' משיב שלמה על זה ואומר אם תראה רבים חיי' ומצליחים עם היותם עם הילד השני והמה שטופים בים הבלי העולם. אל תתמה על החפץ כי מה שאין קץ לכל העם שלא תראה הקץ בא עליהם הלא לא מזכותם רק בשביל מה שהיה לפניהם או בזכות הקודמים להם או בחינות כיוצ' באלה המתייחסו' אל הענין הגלגול מתקיימי' אלה וזהו לכל אשר היה לפניהם שלמ"ד לכל היא למ"ד בעבור ועוד כי אל תשית לבך אל מראה עיניך בהווה כי תבין אל אחריתם כי הלא גם אלה האחרונים המתקיים על הראשונים לא ישמחו בו ביצר הרע שדבקו בו כי לא היטב אחריתם ולי הונח ישמחו בו כל ימיהם פה אותה השמחה היא תוגה כי גם זה הבל כי כל טובות העולם הזה המה הבל ומקבלים שכרם פה וטובם לגוף הוא שברון ורעוע לנפש וזהו ורעיון רוח כי ומשלם לשונאיו אל פניו: '''וגלחה את ראשה כו'.''' נשוב אל הענין כי עודנו יתברך מדבר עם איש ישראל ואומר הלא אמרתי לך ותתחזק לשוב מאשמותך ותפדה את נפשך מיד היצר הרע אשר כבש אותה ויטמאה עד שוהבאתה אל תוך ביתיך הנה אחר אשר געלת במעשה הרעה אשר הורגלת בו עדיין צריך אתה למרק ולשטף ולטהר טינוף מעשיך הרעים אשר דבקו בנפשך המבדילים בין המלך הקדוש ובינה. להסיר הבגדים הצואים אשר לבשה מטומאת העבירות כנודע מספר הזוהר והלבש אותה מחלצות היא חלוקה דרבנן. והוא מאמרם בספר הזוהר כי ממעשה מצות עשה נעשה מלבוש רוחני לרוח בגן עדן של מטה ומהכונה נעשה מלבוש דק ממנו מאד לנשמה בגן עדן של מטה ואיזה הדרך תבא להפשיט הבגדים הצואים אשר לבשה נפשך בהעוותה ולהלביש הקדושים על כן אמר עשה זאת איפה תחלה וגלחה ראש האשה היא הנשמה לך ועשתה את צפרניה ואחר כך והסירה את שמלת שביה כו' והוא כי שני דברים מטרפים ומבהלים את האדם מלעשות תשובה שלמה ולתקן כל אשר עותו אחד הוא הגאוה. ב' היא החמדה המלהטת ומטרדת את האדם מלבקש תיקון נפשו על כן אמר שמע בקולי איעצך ובער שתי אלה ממך היא הגאוה וזהו וגלחה את ראשה היא תעביר חלאת טומאת הגאוה הפרושה על ראשך כי גסות הרוח אל הראש יתייחס ושם חלה טומאת עון הגאוה אשר חטאת בה. ועתה צריך שתכריתנו מיסודותיה כמגלח הזה עד היסוד בה. ועל הב' ועשתה את צפרניה שהיא כריתת הטרף וחמדת איש מרעהו כי תהיה שונא בצע ויהיה ועשתה לשון תיקון וכריתה כדעת פ' החולץ סברת ר"א. ואחר הסירך שתי אלה מנפשך אז והסירה את שמלת שביה מעליה כי יקל ממך הסיר ממך כל הבגדים הצואים הכוללים כל עונות הנעשים בכל כללות גופך. והלבש אותם מחלצות היא חלוקא דרבנן. מן אז והלאה אם תרצה שלא תשוב עוד לכסלה קבענה תמיד בבית המדרש וזהו וישבה בביתך שהוא ישיבת קבע ולא כאשר עד עתה שהיתה הביאך אותך שמה לבד. כאומר והבאתה אל תוך ביתך ועתה וישבה בקבע לגמרי ואז ע"י היות התשובה שלמה ומתמדת תרגיש צער מה שנשתהית עד כה מלשוב לידבק באביה הוא ית' ובאמה היא שכינה אמה ומקורה כי עזבתם כי עונותיו היו מבדילים זה כמה שנים. כי עד כה התלהבו היצר הרע אשר היתה עצורה לו מנעתה מהכיר הפסדה בעזוב את אביה ואת אמה עד אורו עיניה אחרי שובה וטעמה כי טוב סחרה. וזה ירח ימים רמז שלפחות יבכה ירח ימים הוא חדש אלול שהם ימי רצון לה' טרם בא יום הדין ואחר כל דרכי תשובה אלה כסדרן והלכתן גם גופך החומרי קדוש יאמר לו מהקרב אל איכות הנפש והוא כי הנה יאמרו המושלים כי הנה הוא ית' ברא את האדם משני קצוות חומר וצורה אם זכה יתהפך החומר אל מכות הנפש ואם לאו תהיה להפך כי אדרבה הנפש תתעכר ותקרב אל חלאת הגוף ואמר כי ע"י הדברים האלה אשר שמתי לפניך תהיה בטוח. כי ואחר אתה החומר תבא עליה אל איכותה ולא היא אליך ולא עוד אלא שובעלתה שלא תשגה בזרה כי לא תחטא עוד לזנות אחר הטומאה להשפיע בה רק כבעל אשה אשר כל הזדווגו אינו רק עמה כן תהיה לנפש לבעל ולא תזנה אחר הטומאה בשום חטא ועון כי תרחק מן החטא לגמרי והיא תהיה לך לאשה עי"כ ולא גוף זולתך כי לא תצטרך להתגלגל עוד והיא בשורתו יתב' את דניאל איש חמודות באמור אליו ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד כו': '''והיה אם לא חפצת בה כו'.''' הנה הזהרתיך לעשות באופן תהיה לך הנשמה לאשה שלא תתגלגל ואין לך טובה גדולה מזו: '''אמנם''' יהיה אם לא חפצת בה תהיה לך לאשה לייפותה בעדי עדיים ותקשרם ככלה בתורה ומצות. לפחות הסר מעליה נגעי טומאה עונותיך אשר טמאת ע"י תשובה באופן שושלחתה לנפשה היא שורשה הקדוש ולא לכחות הטומאה אם לא תטהרנה ומה שאני מתיירא היא שלא תמכרנה בכסף כן מחמדת ממון תחטא ותאשם עד תצטרך להתגלגל בזולתך וגם לא תמשך אחר תאות גופך באופן שתהי' הנשמה לך כשפח' המשרתת אותך להנאותך תחת אשר עניתה תחת היצה"ר. וזהו אם לא תהיה לך בה אלא העדר חפץ. אך אם גם תשנאה ותאב את החומר ותאוותיו בין תבין את אשר תעשה וזהו כי תהיין לאיש שתי נשים הנשמה ואדמת החומר האחת אהובה לי היא תאות החומר והאחת שנואה לו הוא תאוות הנפש וילדו לו בנים האהובה והשנואה. השנואה תוליד עבוד את ה' והאהובה שטף ממון וכיוצא מטובות העולם הזה והנה בשטף עובר לא השית לב לבא חשבון ותלין במשוגתך עד יערה עליך רוח ממרום לומר בלבך טוב טוב אתן חלק לזה וחלק לזה ולא כלו לה' או כלו לכשנגדו. ואמר והיה ביום הנחילו את בניו אשר יהיה לו לתת חלק לזה ולזה. לא יוכל לעשות עיקר מענייני העוה"ז לתת חלק רב ליצה"ר כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו שלפחות שני שלישי זמנו יוציא בענייני הנפש ושליש ללחם ביתו לענייני החומר וכן שליש דבורו ושליש שמיעתו ומראה עיניו והלוכו ומעשה ידיו כי הוא ראשית אונו טרם יהיה חומר בעולם. לו משפט הבכורה ואם לא יעשה כן רק עשות עיקר מענייני החומר ימשך יהיה לאיש בן סורר ומורה שישריש בעצמו את היצה"ר כל כך עד שלא ישמע כלל לקול אביו שבשמים ולקול אמו הנשמה שהיא עיקר ואם לכל כללות הגוף. ולא יניח לתת חלק ליצר הטוב כי נעשה בעה"ב אז ויסרו אותו בייסורין ועל ידן ישוב אל קונו ית' יעזרהו נגדו. כי יאבד אם יפול בידו עד ישמענו ית' ואז ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו הם חכמי עירו שיתן בלבם לדרוש לו ע"פ ה' כי השמיעה היא מרפא את כל הגוף כד"א שמעו ותחי נפשכם וגם אל שער מקומו הוא בהמ"ד כד"א הוי כל צמא כו' אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא שרשעתו הוא שנעשה יצרו ככובד שמכביד ומפיל עליו עצלה מלעשות מ"ע הוא נמוח ע"י התורה המזרזתו בהם. ואם ברזל הוא שרשעתו מהדק ומרשל בקום עשה ומשחית נפשו בעבירות כי חזק הוא גם שלא ימח מתפוצץ. ואמרו אל זקני עירו שישים הוא ית' בלבם וכחם להשיב את איש זה למוטב בננו זה עם היותו רשע בננו הוא רק שהוא סורר ומורה איננו שומע בקולנו כי נדבר ברמז ולא בפירוש ככ' ובא לו מהיותו זולל וסובא כי המשתאות הם סבת כל רע ואז וליגמוהו כל אנשי עירו באבני מוסרם עד יותש כחו ומת ובערת הרע אך לא יבטל לגמרי רק ישמש אל היצה"ט לצרכו כנודע לאכול בשבתות וימים טובים אך לש"ש וההיקש בזווג וכיוצא נמצא כלל הדברים כי הכל תלוי בשמיעה כי ממנה יבאו לעשות וזהו וכל ישראל ישמעו ועי"כ ויראו: '''או''' עד"ז כן כי יהיה לאיש זה הקב"ה בו סורר ומורה הוא האדם שהורגל בענייני העוה"ז עד גדר שויסרו אותו בייסורין מן השמים ולא ישמע אליהם אז ותפשו בי אביו זה הקב"ה ואמו היא שכינה אחר מות האיש והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו והוא הנודע מס' הזוהר שמקבצים שם כל הנשמות מהקרובים אל הנדון ומכריזים עליו בפני הכל ומפרטים חטאו וזהו בננו זה סורר ומורה כו' ואז ורגמוהו כל אנשי עירו ולא אמר זקני עירו כלמעלה רק אנשי עירו הם כחות הטומאה אשר פעל והם דבקים בו תמיד כבני עירו והם הדנין אותו בגיהנם עד יבוער כל הרע כי לא ידונו אותו רק עד ימרק כל הטומאה ממנו ולכן כל ישראל טוב להם ישמעו וייראו מעתה ולא ייחלו עד אחרי מות כי קטנה יסורי העולם ההוא עבים ממתניו של העולם הזה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף