עריכת הדף "
אלשיך/במדבר/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''אמור אל אלעזר וכו'.''' ראוי לשום לב למה נתייחד צווי זה אל אלעזר יותר מאל אהרן או אל משה עצמו. ועוד או' את מחתות החטאים האלה וכו' מי לא ידע כי חטאים היו וכן אומרו כי הקריבום שהוא מיותר וידוע. וגם או' ויקדשו הרי נא' באומרו כי קדשו ועוד אומרו כאשר דבר ה' ביד משה לו כי או' לו הוא מיותר. ועוד מה עלה על לב ישראל לומר אתם המיתם את עם ה' ולא בושו ולא לקחו מוסר מאשר עין בעין ראו השגחתו ית' ויכירו כי נאצו האנשים ההם את ה' וישלחם ביד פשעם ואיך ערבו להם לדבר כדבר הרע ההוא ולא יראו אלהים. ועוד למה איחרו התלונה עד יום המחרת ולא ביום מיתתן. '''אך''' הנה ראה אלהים כי יוכל איש לדבר הלא כל חמתו ית' היה על כבוד אהרן בחיר ה' על שהרהרו על כהונתו אשר צוה ה'. אך על אלעזר או יתר זרעו לא יקפיד הוא בקרוב איש מבית לוי לכהן כי כל קפידתו ית' לא היתה רק על הנוגע באהרן בלבד. ע"כ צוה לאמר אל אלעזר שהוא מזרע אהרן וירם את המחתות וכו' וירקעום וכו' למען יהיה זכרון לדורות לבלתי נוגע בכהונת זרע אהרן וז"א אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא לומר כי אם זרע אהרן בלבד כי גם זרעו כמוהו. ונבא אל ענין הכתובים. והוא כי הנה גזרה חכמתו ית' גם ששלא לשם שמים הקריבו המחתות לא יבצר מהם קדושה ליעשות צפוי למזבח לזכרון אחר שהקריבום לפני ה'. אך לעומת זה תצא תקלה כי יאמר נא ישראל אם לא שהיו צדיקים לא ציפה ית' את מזבחו במחתותם. לז"א הוא ית' אל תתמה במה שאני מצוה הרם את המחתות וכו' עם היות מחתות שנעשה בם עבירה להנתן צפוי למזבח ה'. כי הלא קדשו על התקרבם לפני ה'. והנה אין ספק כי לא יבצר מהיות פתחון פה לבעל דין לחלוק ולומר אילו מנאצים את ה' היו הר"ן אנשים למה לא נתעב מחתותם מלעשות מהם צפוי למזבח ע"כ יגמרו אומר כי אין זה רק כי לא מזידים היו כי אם מוטעים לתומם חושבים כי הדין עם קרח ומה גם באומרו אחי אבא ארבעה בני עמרם א' מלך וא' כהן גדול למי ראוי הנשיאות לא לי שאני בכור ליצהר השני. וע"כ לא קצף ה' עליהם בעצם ואדרבה צוה לעשות זכרון מחתותם לרקעם על מזבחו ומה גם בשומעם את ה' אומר כי קדשו ע"כ להסיר תועה מלב חושב כי טובים הם לפניו ית'. מיד אמר את מחתות החטאים לו' אל תטעה לו' כי לא רשעים היו כי הלא אדרבא חטאים בנפשותם המה. אלא מה שויעשו אותם כו' לא שיש קדושה בהם כי אם שע"י בחינה שהקריב לפני ה' ע"כ ויקדשו לזה אמרתי כי קדשו לא שבבחינת פעולתם היתה קדושה כלל. ואל תאמר הלא טעו בראות מחתות שנעבדה בהן עבירה נתנים על גבי המזבח לזה אמר שאדרבה הכונה היא בהיפך לאות לבני ישראל. ואז ויקח אלעזר ולא אהרן למען לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן כלומר כ"א אלעזר וכל אשר מזרע אהרן כי לא אהרן בלבד הקפידה כי אם גם על זרעו. ולא שאלו לא נאצו כי מוטעים היו כי לא כן הוא רק כקרח וכעדתו כל הקרב כאלה. ואו' כאשר דבר ה' ביד משה לו כוון לומר מה שויקח אלעזר וכו'. זכרון וכו' הוא לומר כי כאשר דבר ה' ביד משה והזר הקרב יומת הוא אפילו לו לאמר ולא יהי' כקרח וכעדתו בין יהיה בן לוי כקרח או כעדתו שהיו ישראלים ולא עוד כי אם כאשר דבר ה' ביד משה אפי' לו למשה שגם בשבילו כיוון ית' בדברו זה למשה שלא יקרב איש זר אפילו לאיש צדיק ובן לוי ואפילו גדול מאהרן שהוא אפי' משה עצמו לא יקרב כי אם מזרע אהרן. וממנו נשא ק"ו לכל באי עולם וזהו כאשר דבר ה' ביד משה לו בשבילו של משה ממש כי גם הוא זר לפני זרע אהרן וכמ"ש ז"ל שאמר משה הנני לכהונה הנני למלכות כאברהם ואמר לו הקב"ה במקום גדולים אל תעמד. והנה בראות ישראל את אשר פצתה האדמה את פיה ובלעה דתן ותכס על עדת אבירם ואת השריפה אשר שרף ה' בר"ן אנשים הנה אין ספק כי ראו את מעשי ה' כי נורא הוא עושה משפט לאיש כמעשהו וימוגגם ביד עונם. אך ממחרת שקמו וראו רקועי פחים צפוי למזבח ה' ממחתות האנשים אז אמרו בלבם אם מנאצי ה' הר"ן אנשים בזדון וזבח רשעים היו מחתותם קטורת תועבה לא תיעב ה' מחתותם מהנתן ע"ג המזבח אך אין זה כי אם שעם ה' יקראו ומוטעים היו חושבים כי בתם לב עשה קרח ושהדין עמו באופן כי בקלות היו יכולים משה ואהרן להציל ממות נפשם או בתפלה עם שהיה סרחון רביעי או להאריך ענין המחתות עד בלעו קרת דתן ואבירם וישובו הר"ן אנשים מטעותם. נמצאו בגרמת מיתתם כאלו הם המיתם וז"א לאמר אתם המיתם לומר מה שראוי לאמר הוא אתם המיתם את עם ה' כי עמו ית' המה בצד מה ושלא רצה ית' במיתתן כי אפשר לכם להצילם בהיות מוחים בידם ומקרבן לתורה. עם שלא היה ממש ראוי לאנשים כהם לאמר שהם המיתום ע"ד פרתו של ר"א בן עזריה היתה יוצאה כו' ולא שלו היתה אלא של שכנתו ועל שלא מיחה בה שהיה יכול למחות ולא מיחה נקראת פרתו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף