12,271
עריכות
←פסחים לז:
| שורה 138: | שורה 138: | ||
{{ש}}לכאורה משמע שאפי' אפו בשני תנורים (ולא באילפס ואח"כ תנור) לא קרוי לחם. וצ"ע בכל זה. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:08, 30 בדצמבר 2020 (IST) | {{ש}}לכאורה משמע שאפי' אפו בשני תנורים (ולא באילפס ואח"כ תנור) לא קרוי לחם. וצ"ע בכל זה. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:08, 30 בדצמבר 2020 (IST) | ||
:{{א|דב״ש|לכאורה}} מה שהכריח את רש"י לפרש כן הוא לשון הדרשה המובאת בגמרא לחם האפוי בתנור '''אחד''' קרוי לחם ושאין אפוי בתנור '''אחד''' אין קרוי לחם. הרי משמע שעיקר הקפידא שיהיה תנור אחד ולא שניים, ואילו אם כוונת רבי יהודה שיש לאפותו בתנור בתחילה אם כן צורת הדרשה היתה צריכה להשאר כבתחילה בלי תוספת המילה '''אחד''' ומשמעה היה שרק לחם האפוי בתנור וזו כל אפייתו הראשונה משא"כ אם נאפה תחילה באופן אחר לא חשיב לחם. ויעויין בש"ס הוצאת עוז והדר שהביאו גירסת האו"ז שהשמיט תיבת אחד וכ"ה בכת"י ואולי לדידהו יהיה הביאור כפי שכתב מר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 02:00, 30 בדצמבר 2020 (IST) | :{{א|דב״ש|לכאורה}} מה שהכריח את רש"י לפרש כן הוא לשון הדרשה המובאת בגמרא לחם האפוי בתנור '''אחד''' קרוי לחם ושאין אפוי בתנור '''אחד''' אין קרוי לחם. הרי משמע שעיקר הקפידא שיהיה תנור אחד ולא שניים, ואילו אם כוונת רבי יהודה שיש לאפותו בתנור בתחילה אם כן צורת הדרשה היתה צריכה להשאר כבתחילה בלי תוספת המילה '''אחד''' ומשמעה היה שרק לחם האפוי בתנור וזו כל אפייתו הראשונה משא"כ אם נאפה תחילה באופן אחר לא חשיב לחם. ויעויין בש"ס הוצאת עוז והדר שהביאו גירסת האו"ז שהשמיט תיבת אחד וכ"ה בכת"י ואולי לדידהו יהיה הביאור כפי שכתב מר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 02:00, 30 בדצמבר 2020 (IST) | ||
:: יישר כח גדול! [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 05:02, 30 בדצמבר 2020 (IST) | |||
: יישר כח גדול! [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 05:02, 30 בדצמבר 2020 (IST) | |||
=== הדביק מבפנים והרתיח מבחוץ מהו === | === הדביק מבפנים והרתיח מבחוץ מהו === | ||